התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
י"ט שבט ה´תש"פ
טוב / בתגובה לפינוקיו
תתחדש. פרוזה ראשונה שלך פה. איזה כיף שאתה לוקח חלק!
אתה משתמש באופן מובהק בסגנון עגנוני. עגנון זה אחלה של דבר. זה קסם. חשוב רק לדעת שעגנון הוא אמנם קוסם, אבל משהו בסגנון שלו קשה לחיקוי במובן העמוק. הייתי ממליץ לנסות בשלבים ראשונים של כתיבת פרוזה להסתגנן בצורה יותר יומיומית.
הרעיון של פינוקיו ושל התיקון מוצג פה באופן יפה בעיניי. הגרפיטי הוא אחלה של דרך להכניס את הנקודה הזו.
תיאורי ירושלים שלך יפים מאוד, ובמובן הזה הם עגנוניים במובן המוצלח. הייתי שוקל אולי לשנות את היחס הכמותי בין תפאורה לעלילה. מרגיש לי שיש כאן יותר מדי תפאורה ופחות מדי עלילה. יש בעקרון גם סגנונות שכאלו, שכל הקטע שלהם זה זיו התיאורים. נדמה לי אבל שזה דורש קצת יותר נסיון, בייחוד כשנכנסים במובהק לתבנית עגנונית על כל דרישותיה.
וכמובן כמובן כמובן, משמח ממש שאתה משתף אותנו! מחכה לעוד יצירות שלך
י"ט שבט ה´תש"פ
היא באמת דבר ממלא ומושך. אתה יכול למצוא את עצמך חוזר אליה שוב ושוב בצורות שונות, מתכתב עם רבדים שונים שיש בה. לפעמים אפילו עצם הכתיבה על המקום הנפשי הזה עוזרת לשחרר את המחסום. במובן מסויים, זה מה שעשית כאן. אז כמובן, הרבה בהצלחות שיהיה.
הייתי רוצה להציע אולי לחסוך קצת בפסיקים ולקצר את המשפטים בהתאמה. יש כאן כמה משפטים ארוכים בצורה מסרבלת טיפה. ככלל, הסיכוי של משפט לאבד את הקצב הסביר באזני הקורא גדלה עם אורכו בהתאמה.
מכל מחסום כתיבה מתחדדים, אל יאוש!
נ.ב. מעניין שלפעמים אתה כותב במשלב גבוה ולפעמים במשלב יומיומי. זה תלוי זרימה? אולי כדאי לפעמים לשקול שימוש מכוון במשלב יומיומי בתחומי הפרוזה והקטעים. זה עשוי להקל על הקורא להכנס פנימה.
ושוב, כיף שאתה משתתף פה בהתרחשות!
י"ד שבט ה´תש"פ
חזק מאוד לדעתי. יש שם איזה יחס עדין בין אורות וכלים. הידיעה והאור מול הסרעפת והגוף- יש בזה משהו שמתמצת את השיר בפני עצמו. זה יפה.
הבית השלישי הרגיש לי כמו זיקוק של התחושה שאת מדברת עליה, במובן האישי ולא רק במובן הכללי פילוסופי של יחסי גוף נפש שכאלו. כלומר, איפה זה פוגש אותך. זה רובד חשוב בלהפוך את הנושא הזה לשיר *שלך*, ואני שמח שזה כאן. מבחינה סגנונית אני קצת מתלבט עליו, הוא מרגיש לי ישיר מדי. קצת מסכם לי מדי את מה שהבנתי בעדינות כבר. שני הבתים הראשונים רמוזים הרבה יותר ממנו. הוא ממש מגיש את המסקנה. אולי זה סגנון השאלה הקל שבו הוא מנוסח. אני מניח שזה גם עניין של טעם, זו דעתי בכל אופן.
וחוץ מזה, כיף שאת ממשיכה לשתף. בהצלחה עם האורות
י"ד שבט ה´תש"פ
יש פה / בתגובה לסופה
איזה מוטיב צבאי, או שסתם שפכת רמזים מוגזמים?
בכל אופן, זו ממש סופה- התמונה הזאת. אני אוהב את ציורי המלל האלו שלך.
[ובכלל, יצירות לא חרוזות? נשמע שאתה עושה חיים]
י"ג שבט ה´תש"פ
בחיי / בתגובה ל*
לא זיהיתי, ובכלל קראתי את זה בלשון גוף ראשון נקבה. התחפשת יפה. [ותראה איזה כיף היה לקרוא את זה נקי ומשוחרר מתיוגך ולגלות אותך רק בסוף :) ]
יֶלֶד בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָאתָ
הוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ בִּנְפִילוֹתַי
אלו שורות מקסימות.
וחוץ מזה, יש כאן אמירה לא מובנת מאליה על חיפוש, שאני עוד מעכל קצת ומנסה לפענח עד הסוף [ודווקא יפה לה ככה, רמוז], ואולי אני עוד אנסח משהו מהמסקנות.
תודה רבה עליו.
י"ב שבט ה´תש"פ
ללא נושא / בתגובה לודבק
אם כבר אם כבר לנצל את ההזדמנות
אז גם אני אומר:
א. תודה, פרגנתם ממש. לשמוע שזה נגע באנשים, זה עושה טוב. ובשמחה מה, הרי כולנו צריכים קצת.
ב. מפרש- נקודה מעניינת העלית פה. בעיקר אני מתכוון להתייחסויות שלך לאורך השורות אצלי. לא פעם ראשונה שאת תופסת ומדייקת פה מגמות אצלי, וזה גם הפעם חד ומדוייק. באמת, ההצבעה הזו היתה הערה משמעותית בקנה מידה רציני לכתיבה שלי; כבר בתגובה הקודמת שכתבת על זה.
ויאללה, שבת שירה מבורכת לכולכם ומלא מלא שכוייח לכל מי שהשתתף והקדיש [עדיין מותר ורצוי, כן?]
י"א שבט ה´תש"פ
וכל מילה מיותרת
י"א שבט ה´תש"פ
לכבוד שבת שירה
ויאללה, זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים
י"א שבט ה´תש"פ
לכבוד שבת שירה.
תאזין שוועתנו ותקשיב מנו מאמר וכו'
י"א שבט ה´תש"פ
לכבוד שבת שירה,
ושיהיה בהצלחה בתדלוקי החיים.
ט´ שבט ה´תש"פ
אין אפס, זה גם עניין של טעם אחרי ככלות הכל. ניסיתי להציג את הזווית שלי. ההתלבטות בעניין היא לגיטימית.
הסיפור של ו"ו החיבור הרבה יותר מובן לי עכשיו, ואני מבין את ערך המשמעות שאתה מנסה לייצר באמצעותה. רק מתלבט לי, אם לא הצלחתי להבין את זה מלכתחילה, האם יש דרך להטעין את המשמעות ה"מגיבה" ש- ו"ו החיבור מייצאת כאן ביחס למדרש המקורי באופן שיהיה מובן יותר שזה מה שעשית. אולי להחליף בין השורה הראשונה לשנייה? גם כן לא בטוח. בכל אופן, נקודה למחשבה.
ט´ שבט ה´תש"פ
איזו זכות לקבל כזו תגובה מיודל'ה!
ט´ שבט ה´תש"פ
"ואני לוחשת/ הולכת ונחלשת" זה באמת פתרון טוב לדעתי
ט´ שבט ה´תש"פ
אריסטוטלית משהו. כאילו, חומר וצורה. אוקי. אז ישר חשבתי לעצמי- הולך להיות כאן תיאור של חווית "מה" קיומית ולא של חווית "למה". ואז בעדינות התמקדת בתשובה החסידית הידועה של המגיד, שהיא תשיבה שעונה למה כל הקיום הזה.
כל השיר גישר בין חווית קיום פשוטה של חומר וצורה נטולת משמעות, על כל התחושות המשתמעות מכך, לבין אחדית ה' והידיעה שיש גם יעוד לכל זה.
פילוסופית, זה חינני מאוד. אהבתי.
בפו הפואטי, הייתי שוקל אולי להוריד את ה"שאנחנו" בהתחלה. חוץ מזה המונחים כאן מקבלים שימוש יפה. אתה מגשים יפה את הרעיון הלא אריסטוטלי הזה ומוצא לו דימויים מסבירי פנים.
ח´ שבט ה´תש"פ
קודם כל / בתגובה לאבידה
וואו. באמת, חתיכת שיתוף. לא ברור מאליו, היכולת לדבר ככה את ההכי הכי כנה שלך. לא כלפי עצמך, ובטח שלא כלפי אחרים. מה אני אגיד, נדמה שאתה מצליח להשתמש בכלי הכתיבה הנהדר הזה כדי לדבר עם עצמך וזה וואו. מה עוד צריך משיר.

כמובן שאם קוראים את הדברים כחלק מרצף השירים האחרים שלך שמתכתבים עם התחושות האלו שמדוברות פה, מקבלים מושג הרבה יותר משמעותי על מה שעובר פה. [וזו ההזדמנות למי שטרם ראה, לחפש בכרם של יודל'ה את "שתהיי לי חבל" ו"בקשה ליחידות"]. הלבוש ה"עקדתי" שהענקת לתחושות האלו עכשיו מהווה מדרגה נוספת וחשובה בעיניי.

הבית הראשון היה זלדאי משהו. כמעט קראתי אותו כבר בניגון של "כאשר היה המלך חי". שמת לב? בכוונה?
חוץ מזה, הסגנון הוא כ"כ אתה. כרגיל. הרמיזה לאבידת בת מלך- וואו. פשוט מטורף. התחנות הקטנות שתופסות אותך- איזה תיאור נהדר. מייצר הזדהות בצורה ממש בלתי מוסברת ומתוארת.

[התלבטתי אם להוסיף, פעם התנהל דיון סביב יצירה שלי, "קוצים", בין היתר ביחס לשימוש ב"אל תשלח ידך אל הנער" ו"עקידה" שכזו בהקשרים שאתה מדבר. פספסתי שם קצת את היכולת להגיש את זה מעודן מספיק. אז לפרגן לך שנדמה לי שהשכלת לעשות שימוש יותר חינני בשילוב הארמזים האלו ממה שאני הצלחתי לערבב שם. זה בול איםה שצריך בין רמוז לגלוי].
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד