התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
כ"ז אלול ה´תש"פ
איזה שיר יפה. אני מרגיש שהוא מציף בצורה יפה את כמה שאלול חמקמק מצד אחד אבל מזמין מצד שני. [יש כאן החלפת דוברים באמצע השיר, זה מעניין. מזכיר לי את רש"י על הפסוק "לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ה' אבקש"- דיאלוג שלם בפסוק אחד, וכל פעם הדובר הוא אחר]

מוזמנ/ת ממש לקחת פה חלק! מחכה לעוד :)
כ"ז אלול ה´תש"פ
ראוי לומר [גם אם באיחור קל של שני שירים] שתתחדשי על הרטרו! אין לך מושג כמה כיף לראות שאחרי כל השנים אנשים חוזרים לפה ומשתפים; מנקודת מבט שונה כ"כ בחיים. מחכה לעוד :)

התפילה הזו עדינה עדינה. הבית הראשון כולו רק לקלוט כמה את קטנה, כמה הכל יותר ארעי ממה שנדמה. אפשר בקלות להתפרק מתחושות כאלו, אבל הבית השני לוקח אותן הלאה אל מקום של הרפייה ותודה עמוקה על מה שכן. המילים שלך יפות כל כך, זה נהדר.
השורה האחרונה היתה עלולה להיות שחוקה כשלעצמה, אבל ה"רצוננו" הזה ששונה מה"רצונך" של הבקשה הרגילה מטעין את הסיום בכל הביחד המשפחתי שאת מידה עליו, וזה לגמרי מצליח לעקוף את הקלישאה בעיניי. מקסים.
כ"ז אלול ה´תש"פ
נדמה לי שלא זכרתי אותו, לא ככה בכל אופן, ונהדר לקרוא.
יפה מאוד, לעמוד ככה על גבול מצוק הטירוף ולשלוח יד קדימה. מנסה גם אני לחבר את השיר הזה עם תורות וליקוטים קשורים.
[אני משלים את התמונה עם "ר' נחמן בחלום אחרי פרידה" של קל וחומר, ועם "דיבורים של א-מת" בכרם שלי. מתחיל לקבץ פה מסה על גישות שונות לשגעון הזה; אולי עוד נכתוב גם על זה]
וכמובן, הרפרנסים בכל שורה בערך, נהדר
כ"ד אלול ה´תש"פ
כמה בלבול של אלול של קיצון יש פה, כמה דקה תשעים, וכמה זה לא אלול של "מלך" שהולך בינינו בפשטות פשטות חודש שלם ואנחנו לא מבינים, או מכיוון אחר כמה זה לא אלול של שיר כטריגר שהוא אסימון שנפל לאט>
כ"ד אלול ה´תש"פ
קודם כל / בתגובה לכוכבים
התגית "ריאליזם" נכונה פה בעיניי לא רק ביחס לתוכן הקטע אלא גם ביחס לצורה שבו את מגישה אותו. הוא באמת ריאליסטי. את משחקת בצורה משכנעת עם מדדי התיאורים [תפאורה, רגשות, מחשבות, פעולות קטנות, תיאורים ודימויים] וזה הופך את הקטע הזה לקטע טוב.
מצד שני, דווקא בגלל זה חבל לי שזה רק קטע ולא מתפתח לסיפור מלא. אני מרגיש שאת מתחילה להתרומם לאיפשהו אבל נקטעת בהעדר תכנית אב מסודרת. מבחינתי, אם היה פה סיפור שלם שמורכב מטקסט כמו זה אז וואו. אבל קצת נעצרת לי לפני שמשהו התחיל בכלל. כמובן שגם זו אמנות, ואני מכיר עם הזמן עוד ועוד מגווניו המעניינים של ז'אנר המינימאליזם, אבל אין אפס- הייתי שמח מאוד לראות את זה כחלק מסיפור שלם.
יכול לומר שלפחות בעולם הכתיבה שלי, מה שעשית כאן הוא רק שלב 2. השלב הראשון הוא לבנות תכנית אב, לדעת מה אני רוצה לספר. למלא את הגדרת הצורה לפני שמתחילים לצקת בה את התוכן. רק אחרי זה אני עובר למלאכת הפרטים שאת מיטיבה לעשות פה. כמובן כמובן שכל אחד עובד איך שהוא עובד, אבל לכל הפחות כהעשרה והרחבת אופקים הייתי ממליץ לך לנסות גם, דווקא בגלל שאני מוצא פוטנציאל מטורף ביכולת הסיפור שלך.
וכמובן, איזה כיף שפרסמת :) תמשיכי לשתף אותנו
כ"ב אלול ה´תש"פ
בכותרת "אלול עכשיו" יש כבר משהו שמכניס אותי לאווירת אסימון שנופל. כאילו, וואלה, אלול עכשיו. אנימלא בטוח, אבל אני מרגיש שהזווית שממנה אתה כותב היא זווית של אדם שהכל מתחוור לו. *אתה* מאוד פסיבי, המציאות מגיבה אליך מכל כיוון.
[בסבך כל שירי אלול שעולים אצלי לאחרונה, אני סקרן מאוד מה הפרהפוזיציה שממנה הדברים נכתבים. רגיל להתקל בתפילות, בתקוות, במחשבות של פספוס או בהתחייבויות. אבל כאן לראשונה אני מוצא פשוט: הכרה]
וחוץ מזה, הדימויים והמטאפורות שלך מפתיעים ומעניינים, ופותחים לי זוויות של אלול שלא הכרתי. מילתא הצביעה יפה על חלק. אולי הייתי מוסיף עליה שמעבר ל"חזרה אל עצמנו" יש כאן ממש השתבללות [ככה אומרים? בצבא היינו אומרים ככה] והתכנסות שרק רוצה לחזור לשורש [אבל במובן הפשוט, כאילו, בא לי להשפך כבר על המיטה].
לאור כל האמור, הבית האחרון הפתיע אותי. פתאום אתה לוקח את הגורל בידיים. פתאום יש נסיון שלא רק אלול יכתיב אותך אלא אתה אותו [זו תהייה מעניינת, אם אפשר לנסות לכתוב את חיינו לטובה ושזה יעבוד; על רקע כל תנועת הנפש של הסבילות מול אלול זה בכלל הופך להחלטה משמעותית של שינוי]. מעניין אותי לחשוב על התנועה הזו כתשובה, בעצם בעצם. בהצלחה עם התשובה הזו.
כ"ב אלול ה´תש"פ
אז / בתגובה ל**
כתבתי לך כבר [במדיה שהיא לא ביכו] שהשיר הזה אוסף קצוות באופן נהדר. ויותר ממה שהוא אוסף את הרגעים הנכונים, הוא ממחיש כמה שאלול מורכב בעצם מאוסף הרגעים האלו. שם אנחנו פוגשים אותו. יש לי חיבה לשירים כאלו, שמצליחים לדייק את האווירה דרך מכלול נקודות לווינייות קולעות.
בהצלחה בנדידה!
תודה על זה
י"ט אלול ה´תש"פ
ואני עוד אגיב לך מסודר יותר בע"ה
י"ט אלול ה´תש"פ
נהדר / בתגובה לשדות
מרגיש שאת הולכת ומתדייקת מיצירה ליצירה. כל פעם מחדש את אומרת יותר דברים בפחות מילים, וזה מעורר התפעלות.
המטען של אלול משמעותי פה, השדות, המלך, הריקוד הבלתי נגמר, והאמת היא שבאופן קצת מפתיע זה לא קול ששמעתי הרבה ביחס לחודש הזה. שמחתי על הצוהר הבלתי צפוי הזה להביט דרכו על המלך בשדה [האמנם הוא שם?]

[ותמשיכי לשתף אותנו, זה אני כבר לא צריך לומר. משמח כל פעם מחדש לראות פה יצירות שלך]
י"ד אלול ה´תש"פ
הנדידה הזו בין המרחבים וההתכנסות, ופתאום שפכת אור חדש על מה זה פתח. התמונה מעוררת השראה כשלעצמה, ואת מצליחה בעיני לספר את הסיפור שלה [ושלך?] מחדש.
איזה כיף שהעלית
ח´ אלול ה´תש"פ
[בואי נסכם שאני לא אקפיץ את כל היצירות שלך אחת אחת, אבל שהיה תענוג להתרענן בהן וברעיון היה ראוי לפעור פה ברבים על כל אחת]
ח´ אלול ה´תש"פ
פשוט מה. איזה כיף שחזרת לכאן והזכרת לי את קיומך.
תודה גדולה על זה.
ז´ אלול ה´תש"פ
בכל זאת הוא נכתב עוד בשלהי אב.
אולי אלול ישבור סופסוף את הקו ההוא, נדמה לי שגם לי לא יזיק.
<בסוף זה מגיע, הָעִקָּר בְּלִי לַחַץ>
ז´ אלול ה´תש"פ
אלעזר
ההערות הקטנטנות שלך מדוייקות לי, כמו תמיד.
וואו, תודה על הניקוד. בכלל לא חשבתי. מעריך מאוד מאוד!
ז´ אלול ה´תש"פ
בהתחלה הופתעתי קצת מהמספור, אבל באופן מעניין זה דווקא ממש מתחבר לי לקצב של השיר; לרשימתיות שהוא אמור ליצור.
החריזה כאן קלילה וטובה, ונדמה לי שהיא היתה ממש תנאי הכרחי כדי שהקטע עם הרשימה יעבוד לך. היה ברור לי שאני קורא את הכל כחלק מרצף אחד בזכותם, וזה משלים לך את האמצעי הזה בצורה נהדרת.
[חוץ מזה שיש לך פה כמה נקודות חשובות על יציאה לחופשה ועל המשמעות הנפשית שלה. נהניתי מאוד]
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד