[ובעיקר לאיִן של שניהם]

אני אוסיף שבשלב השני הרקע הוא הסיפור הידוע על הבעש"ט והילד עם החליל.

תודה על הקריאה ושליחת היד, זה מחמם את הלב.

ואשמח כמובן אם תרצה להאריך!

ליל כוכבים -
תודה, ותודה על ההערות.
לגבי הניקוד - מסכים (ומודה שלא כל כך הצלחתי להחזיק את עצמי עד שאסיים לנקד).
לגבי ההדגשה - כשאני קורא מילה מודגשת שפורצת מהשורה החוצה, היא מדלגת ומתערבלת בי [וגם קצת מציקה], ועושה גלים בשלוות הקריאה. ומתגעשת.

הקבצן הגידם -
הדמיונות הם הדבר הכי קשה, והוא נופל לרגליה שבוי בהם; היא הולכת.