התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
י"ט תשרי ה´תשע"ב
כמו "אני כינור לשירייך", אני צדף בין גליך~~

איזו עצמה יש בגעגוע שלך שיכול לכסות,
למלא סדקים.
הגעגוע שלי רק חושף וחושף (חלש כזה:)

סוף קסום - בד"כ מקרבים צדפים לאוזן והם מהדהדים לנו זרימה, שירה, וכאן -
קָרְבֵנִי
לְאֲפַרְכֶּסֶתְךָ וְדַע -

מפעפע משהו.. אולי בגלל הגלים האהובים~~

דקל, שיהיו לך הימים רכונים
כמו כפותמרים~~
ז´ תשרי ה´תשע"ב
הכי קסום זה מראה הקשת
ששמיים מפייסת, הו הו הו
כמו תינוק הנתון בחיק אימו :)

וכמה הולם את המיית הלב לנגן בשתיקה,

~~~~
ז´ תשרי ה´תשע"ב
איזה מקסים זה שאת רוצה את הסירה יותר גדולה, שיהיה כמו במציאות המוכרת מבחוץ, אבל אלחנן הביא לנו אותה ממש כמו בחיים -
דוקא הפרופורציות הקיימות מהדהדות לנו 'קפיצות' מיותרות בחיים, כאילו לא צריך להבהל מכל גל שעובר מעלינו [גם אם לא הצלחנו לשוט על גבו]
לכן בתגובתי הראשונה אמרתי שזה כמו "פתאומי לעד" , לפעמים נדמה לנו שמה שקרה זה לעד, וזה מזניק אותנו בבעתה/בהלה כמו ההבעה המדויקת בציור של הדמות, אבל באמת זו רק סירה קטנה, רוח נושבת או ענן כלה...

שנה מוארת
ושפע תכלת~~
ו´ תשרי ה´תשע"ב
מעניין החיפוש העצמי הזה דרך הזולת.
את תוהה אם את מושלמת בשביל עצמך,
ואני מהרהרת האם בכלל צריכים להיות מושלמים? מה זה בכלל שלימות? מי שהגיע לזה כבר לא איתנו, לא כך?

ובלי פלסף, אהבתי את תנועת החיפוש ,
זה אומר שנמצאים על הדרך והיא מלאת ערך

שנה של מציאות טובות
ו´ תשרי ה´תשע"ב
מתוק ושנון :)

כותרת - בול, והכי , שזה נראה פתאומי לעד כזה...

הו הו , 'עגינה בטוחה' - הלוואי
בהחלט עשה לי חלק מהיום

שנה זורמת~~
ו´ תשרי ה´תשע"ב
איזה שיח נפלא של תגובות, גם אכפתי, גם עשיר וגם מחכים

הלל, כתבת יפה את בערת האורות
ויפה מסתלסלת כאן הינומת השמיים.

(אפשר לדעתך לבקש שנה של הינומה? או שזה יותר מדי?)


ו´ תשרי ה´תשע"ב
איך אני יודעת שאת מכירה אותי?
פשוט, תארת אותי בשלש השורות הראשונות

שיר זועק יותר מן הדממה.

מְעַרְסֶלֶת - נוסך תחושה של נוחם ורוגע,
הייתי אומרת שהדממה מטלטלת אֶת בְּעָתַת הַמִּלִּים

מה שבטוח הוא שבין ערסול לטילטול אפשר ללב לרחוש תפילה.

שנה מערסלת ואוהבת
ה´ תשרי ה´תשע"ב
איזה מקסים זה למצא עם שחר
אנשים שיכולים להסביר לי את עצמי
(או מלים טובות שלא הבנתי:)

שנה מתוקהמתוקה |דבש|
ואם אין אייקון של דבש אז
ה´ תשרי ה´תשע"ב
לא תמיד קל לענות על תהיות החברים...
ויפה שעשית זאת כאן :)

אז אני מבינה שצריך קודם כל ללמוד היטב מהן אותן מצוות בין אלהים ואדם, ודרגות שכתבת וכו'..
אבל גם אז, מישו יכול לגיד על מישו שהוא צדיק?

[טוב שי, ראה עצמך פטור מלהשיב על תהיה זו, אני משערת שאין לזה סוף)
אני אסתפק בכך שנהיה טובים ואוהבים, אבל עלבאמת~~
ה´ תשרי ה´תשע"ב
נוגה / בתגובה לללא שם
בּוֹאִי נִתְפּוֹגֵג כִּקְטֹרֶת עַד הַזְּרִיחָה. גּוּפֵנוּ קְטַנִּים
נִשְׁמוֹתֵינוּ גְּדוֹלוֹת, עוֹד מְעַט וְנִשְׁתֹּק אֶל הַסֶּלַע

איזה גודש רגשי ממלא את השורות ואת אין הנשִימות ביניהן,
כמו פרץ ממטרות שבא לך לגמוע תוך צמא מטורף :)

כתיבה כובשת
שתהיה שנה מוארת~~

~.~
[מן הסתם נוקד בנקדן-לא-דייקן,
שהגניב פה ושם דגש מיותר..)
ה´ תשרי ה´תשע"ב
רותי רוּת, זה כל כך נכון מה שאת אומרת

שתהיה לך שנה מתוקית, של צמיחת ענפים חזקים,
שתוכלי לשבת עליהם ולכתוב חלומות ושירים

[אולי זה מתאים יותר ל'קטע' מאשר ל'שירה'. מה את אומרת?]

ה´ תשרי ה´תשע"ב
וואו, מרגישה שנזרקתי לשדה קרב, אפל ומואר כאחד.
בוער ומבעיר, לא נותן מנוח במדבר הלילות,
[והלילה הזה כאן צונן כל כך]

תגיד, איך יוצאים מכזה שדה בוער וסבוך?

כתיבה מרשימה
ה´ תשרי ה´תשע"ב
וְאַתְּ שָׁרָה לָהֶם בֹּקֶר.

אַתְּ הַזְּרִיחָה וְהָרִיסִים שֶׁנִּפְקָחִים,

איזה מבט רוקד לראות כך את ספתה
בין געיות הפרות ושיח השדות.

ספתה מיוחדת אם הצליחה להוציא מנכדהּ כזה שיר מתוק

שנה מתוקה, של מעוף וססגוניות
כמו פַּרְפָּרֵי יַלְדוּת.





ד´ תשרי ה´תשע"ב
הוד ועוד.. / בתגובה לאור
רות, איזה מלים קסומות, תמצית האור ממש

לחן מתפתח וקול נוגע.

מה אהבתי

שנה רוגעת וחלומית~~
כ"ט אלול ה´תשע"א
שמע, זה אחלה שיש חלומות, סיבה לשרוק כל היום

הבית השני נראלי קרקע לשיחת לילה ארוכה על תחושות ומציאות - מה שאתה אומר נשמע כמו קביעה, כאילו שכל העולם סביב עצמו ולאפ'חד לא'כפת מזולתו, אבל אני משערת שבאמת זו תחושה שלך. כי הרי יש כל מני מפעלי חסד ולא רק אצל דתיים (כמו 'משפחה אחת' שגם חילונים מתנדבים ועוד..)

שתי השורות הבאות בבית זה:
"כל מה שברצוני זה רק להתנתק
להתחיל לעצור ולהקשיב במקום להתרוצץ" - סותרות במהותן לא?
הרצון להתנתק מביא להתרכזות באני , בפרטי בקטן [ובקטנוני אפילו]
"לעצור ולהקשיב" זה הפך ההתנתקות, זה חיבור ענק ,
א. להצליח לעצור בכלל
ב. להקשיב - זה הרי מצרך שהעולם משווע אליו כל כך. פשוט הקשבה, כמה נוחם יש בזה.
אדם צריך להיות הכי מחובר, הכי קשוב לעצמו, כדי שיוכל להתחיל להקשיב לזולתו.

ואולי פשוט שגיתי בהבנתי. מעניין איפה..

יחד עם החלומות והמציאות, הניתוק [שאגב זה אותיות 'תיקונ'] והחיבור, אני שמה כפי בכפה של פרשה, ומסכימה איתה שבגדול, בידינו הבחירה .

שנה חלומית~~
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד