התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
כ´ חשון ה´תשע"ה
איזה יופי, ציור טעון ומלא מחשבה. הטכניקה מתאימה מאוד לסיטואציה.

(כל פעם אני נדהם מחדש לגלות כמה צבא הוא צבא הוא צבא; לא משנה מאיזו תקופה ומאיזה עם, משהו זחוח ואגוצנטרי וילדותי להביך תמיד יהיה כרוך בעקבו.)

סחתיין
ה´ אלול ה´תשע"ד
מרחיב לב ממש. כיף איתך
כ"ט סיון ה´תשע"ד
...He seems to know quite a lot

מעולה, כדרכך. המבע המיוסר החי הזה העלה בראשי את שאול המלך שסרה ממנו רוח ה', בדמיון מסויים לגוסטב דורה. מעניין אותי מאוד לראות עוד דמויות מהסדרה בעינייך. כיף איתך
כ"ד סיון ה´תשע"ד
ללא נושא / בתגובה לחרכים
שמע, שתי המילים הראשונות פשוט מושלמות והולמות מאוד את הריחוף וההזרה של השיר, במיוחד בצירוף עם הפסיחה. הדהים אותי איך בבת אחת השיר נטען, ושימח אותי האמון שלך בשיר ובקורא שפשוט הנחת את זה בלי לכוון זרקורים.

יופי לך
א´ אייר ה´תשע"ד
תענוג לחזור לכאן, שתדעי. אחד השירים השלמים שיצא לי לראות פה.
י"ח ניסן ה´תשע"ד
באמת טוב מאוד. יש רגעים שבהם אדם והדובר נעים בין פשטות לפשטנות, ואתה מרגיש מין חוסר נוחות ופתאום מבין שזה, בעצם, העניין.
י"ז ניסן ה´תשע"ד
רציתי לומר ששימחת אותי מאוד עם החצי הראשון של הבית השלישי. וזה כרוך בהצבעה (ביקורתית משהו, אבל מתוך עניין כנה ואמון) על ההבדל בינו לבין שאר השיר: שני הבתים הראשונים עומדים על הקבלה בוטה (דהיינו, ישירה וחד משמעית) לדמויות מסורתיות ומוטיבים שקשורים בהן. וזה יוצר, בעיניי, מסך שמקשה על חוויה בלתי אמצעית שלך. כלומר, המטאפורות הן מעין מתווכים בינך לבין השיר. והן גובות דמי תיווך.

בבית השלישי אתה הרבה יותר עצמאי ו"נוגע בדבר". וזה הולם מאוד את התוכן שלו, כי אתה מדבר על קשר ישיר ובלתי מתפשר ל"דבר עצמו"; לא עוד מתווכים ושליחים, לא עוד אמצעים. ואתה מבטא את זה היטב. (לכן, למען האמת, קצת כאב לי ההמשך, שחוזר לאחוריו).

אהבתי את השיר, אבל מ:"ערב פסח עכשיו" ועד ל"כל הפתחים שלי מרוחים בדם" - זו פשוט רמה אחרת, בעיניי. אני מרגיש שהקטע הזה מכיל בתוכו, במובן מסויים, גם את שאר השיר.

כיף לקרוא אותך, תודה.
ג´ ניסן ה´תשע"ד
את ודאי כבר רגילה במחמאות, שלפעמים זה נראה תפל להוסיף עוד אחת. אבל אי אפשר להתעלם מהציור הזה, מהדיוק שלו ומהארעיות טורדת השלווה הזו. אהבתי פה הרבה דברים, בעיקר את המקום שנתת לצל להגדיר את האובייקטים והיחסים ביניהם. אני יכול להביט בזה שעות.

תודה
כ"ה אדר ב´ ה´תשע"ד
ללא נושא / בתגובה למדבר
באמת תמונה טובה מאוד. הקימורים של הקרקע, הגמל והעננים משתלבים יפה, במין השלמה רגועה עם הדברים כפי שהם.

תודה
י"ז אדר ב´ ה´תשע"ד
אהבתי מאוד את: "אל תדמה בנפשך / שיש מעבר לדברים עצמם", בעיקר בגלל ההדהוד ל"אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך." אני מרגיש שההדהוד הזה נותן אור חדש גם למשפט המקורי, מעין מרחב משותף לו ולמשפט הנוכחי. נדיר.

(אני אוהב לקרוא את זה מזווית ארספואטית, ולא רק בגלל המשמעות של "אל תדמה". טוב, בקיצור, אפסיק ללהג. שימח אותי מאוד, המשפט הזה.)
ה´ אדר א´ ה´תשע"ד
מה יש לומר. מקסים.
ה´ אדר א´ ה´תשע"ד
איכותי מאוד, נוגע ללב ממש. (והפונפון, הפונפון...)
י"ד טבת ה´תשע"ד
ללא נושא / בתגובה לעז
אני רוצה להיות קצת כן: אני מרגיש הבדל משמעותי בין הבית הראשון (ולמעשה גם תחילת הבית השני) להמשך השיר. הפתיחה קצת עמוסה בדימויים ומשחקי מלים, וחסרה את הזרימה והכנות שבאים יפה כל כך בהמשך (אם להיות יותר ספציפי, החל מ"נערה בת עשרים ואחת").

אהבתי מאוד את השיר. האירוניה שלו מורכבת וחומלת, וזה דבר באמת נדיר.
י"ט כסליו ה´תשע"ד
ללא נושא / בתגובה לדיבור
חזרתי, רק כדי לומר שהשיר הזה עוד מהדהד בי. אני לא יודע איך קראו אותו אחרים, אבל יש בסיום משמעות מכמירה נסתרת. כלומר, כשאת אומרת: "קורא אותי / אליך" בהקשר של שיר, יש בזה מעבר לכפל המשמעות של "קורא", גם כפל משמעות של "אליך". וזה חותם יפה את "...מִמִלִּים / שֶׁאֵינָן מִלּוֹתָיךָ".

אני חושב שזה לא שיר עדין, אלא מעודן. וההבדל תהומי.
י"ז כסליו ה´תשע"ד
ללא נושא / בתגובה לדיבור
סיום מקסים. "קורא אותי / אליך."

מה יש לומר
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד