התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
י"ט ניסן ה´תשע"ה
נהדר. הרחיב את הלב, ככה, פתאום. ומין תחושת זיהוי פנימי כזו. נכנס. תמונה שעוד אחזור אליה.
תפיסה ממש משובחת - זה לא קל. והחשיפה המדויקת. בקיצור - וואו.

תודה.
י"ב כסליו ה´תשע"ה
ללא נושא / בתגובה לסגר
אין לי סבלנות עכשיו לכתוב ממש תגובה אבל לא רציתי להשאיר את זה בלי כלום, אז רק: וואו.
י´ סיון ה´תשע"ד
נהדר / בתגובה לתחזיקו
הביצוע, הכותרת, התגיות.
נגע בי.

תודה
כ"ה ניסן ה´תשע"ד
תמונה טובה, אהבתי את הצמצם הפתוח, והצבעים.

העין שלי צועקת על המירכוז, ואוטומטית מנסה להזיז ל"שלישים". אני לא יודעת אם זה מכוון, אבל זה מאוד הסתדר לי עם הכותרת - זה יוצר חוסר שקט בנוגע ל"מקום" של האובייקט.
בכל מקרה, אהבתי את המבט.
תודה!
ט"ז ניסן ה´תשע"ד
כמה טוב יש בלקבל מבטים שונים וחדשים...

תודה, דביר... באמת תהיתי לגבי העיבוד. עיבדתי ושלחתי מהלפטופ, וזה אושר כשכבר הגעתי הביתה למסך הCRT. זה כל כך שונה, פחדתי שערכתי מדי...
י´ ניסן ה´תשע"ד
גיא. איזה כיף פתאום תגובה כזו, עם ראייה חדשה, ליצירה ותיקה תודה רבה!

ועכשיו אני רואה שלא אמרתי תודה למגיבים מאז, למרות שבהחלט נגעו לליבי, אז תודה רבה ומאוחרת...
כ"ט תמוז ה´תשע"ג
ללא נושא / בתגובה למבול
וואו.
אם הייתי מסתכלת על הסיפור הזה מבחוץ, אולי הייתי מסכימה עם מה שכתבו מעלי - אבל אני לא. איך אני יכולה? כל כך בדיוק. כל כך פורים. את לא יודעת שאסור לדבר על פורים?...

תודה.
(תראי, אפילו גרמת לי להגיב)
כ"ב תמוז ה´תשע"ג
המחשבה הראשונה שלי היתה - אוקיי, היא צילמה כוס. השניה היתה - טוב, יש פה משהו. מרגישים פה משהו. באמת מין מלאות כזו. גם הצבעים עושים את זה, פשטות אולי. אהבתי, בקיצור.
אישית הייתי מוותרת על ההערה למטה, זה קצת ממקד מדי, מוציא מהפוקוס אפשרויות אחרות של התבוננות... וגם קצת מכניס מדי את הצלם לתוך הצילום, לא משחרר אותו... אבל זה באמת עניין אישי בכל מקרה, אהבתי את הכותרת (אמנם גם כותרות "ממקדות", אבל להרגשתי כותרות טובות חושפות משהו, אבל לא יותר מדי, כמו פה).
טכנית - מצד אחד אהבתי את הצמצם הפתוח, מצד שני - הרגשתי קצת כאילו העיניים שלי עובדות קשה מדי למצוא מקום לנוח, אז אולי היה כדאי לסגור טיפה, לא יודעת... (אני יודעת שאני הרבה פעמים פותחת מדי, אז אולי בגלל זה אני שמה לב )
חפרתי?...
י"ד ניסן ה´תשע"ג
ממש כיף כאן :)

גנעדן - אני לגמרי מבינה את מה שאתה אומר, בעיקרון די מזדהה. אבל בכל זאת, יש משהו בבנאליות של תמונה שדווקא גורם לי לאהוב אותה יותר, לחוש בה יותר את ההקפאה הפשוטה של המציאות...

דויד - קודם כל - וואו, תודה רבה. האמת שגם אני, כשראיתי את השם שלך ליד תגובה ליצירה שלי, שמחתי... התגובות שלך תמיד מרגשות אותי, תמיד נוגעות בדיוק במה שראיתי, במה שגרם לי להעלות את התמונה כ"יצירה".
כאן מגיעים לדברים הבאים שלך... האמת, זה משהו שמעסיק אותי. אולי אפשר להעביר את הדיון לסדנה (נדמה לי שלא מזמן צ"ק ניסתה לפתח דיון דומה, רק בכיוון ההפוך)...
בכל אופן, זה משהו באמצע - אני לא סתם מצלמת מהמותן ואז מחפשת משמעות במה שיוצא (שגם זה ז'אנר...). אני רואה רגע מסוים, מעניין, איזשהי קומפוזיציה שמעוררת בי את הצורך להקפיא אותה - ואחר כך יושבת מול המחשב ומגלה דברים. לפעמים זה מתברר כמשהו בנאלי, לפעמים מפוספס לגמרי, לפעמים תמונה מאוד יפה אבל סתמית (הרבה פעמים פשוט לא מוצלח טכנית ) - ולפעמים, לא הרבה, אני מגלה שהנה, לכדתי משהו אמיתי. אולי זה היצירה... החיפוש, הסינון... לא יודעת. בסופו של דבר - באמת יש בצילום (לא מבוים) משהו פחות יוצר, אולי קצת פחות פנימי...
בכל מקרה. שוב תודה רבהעל תגובה נהדרת
כ"ב תמוז ה´תשע"ב
אהבתי / בתגובה ללדעת
זה מעורר מחשבה. תחושה. סוג של אבסטרקט, אפשר לראות כאן הרבה, ללכת לאיבוד...
י"ח תמוז ה´תשע"ב
איזה כיף זה תגובות כאלה. גם בונות וגם מרגישות. תודה! אולי באמת אני אנסה לצלם שוב...
ה´ סיון ה´תשע"א
ללא נושא / בתגובה לתיקון
תודה רבה לכל המגיבים :) ובייחוד לאוליב על השם...

אלחנן - נראה לי שהתגובה של בידל היא התשובה ההולמת בעיני...

נוכח הפניות הרבות... התמונה לא מבוימת, היא מה שנקרא "תפיסת רגע". רק אחר כך ראיתי בה איזשהו - אמ - "רעיון רגשי" (או במלים אחרות - אמנות). האמת, לדעתי יש בזה משהו חלש יותר. כשאתה מביים, אתה ממש יוצר. כשאתה תופס מציאות, אתה בסה"כ מבטא איזשהי חדות עין (לא בכל המקרים, כמובן, אתה יכול גם "ליצור" הסתכלות חדשה וכו', אבל בתמונה מהסוג הזה...)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד