התגובות האחרונות שהגבתי
 
 
 
ה´ אלול ה´תש"פ
וסליחה שהזמן שבו אני מסוגל הגיע באיחור כזה.

שתי מחשבות: האחת, שאני עדיין מנסה להבין אם את מתארת את עצמך כאן כאשת־חום או כאשת־קור. מילים כמו "נשרך" ו"מיותמת" מצביעות על כך שהקיץ מעיק עלייך, אבל אם כך, הכל מסונכרן עם הטבע הקופח, לא? או שמא אנחנו אכן "נופשים" אבל את מצפה ליותר, או למשהו אחר.
השניה, מחשבה בעלת אופי מתמטי על הטבע שמוביל את התחושה באדם. לוקח זמן, ופער, עד שהיא נמשכת אחריו.

ועוד שתים שהופיעו פתאום: הבית האחרון בהנגדה לשורה הראשונה - כהצעה לציפיה של הכנה במקום של הישרכות; וזה שהמשקל המשתנה לוכד את תשומת האוזן - כפי שסוף־סוף הצלחתי להבין - כי הוא משקל של שיר / מוסיקה (מבריק!)

אלעזר
ה´ אלול ה´תש"פ
וסליחה שהזמן שבו אני מסוגל הגיע מאוחר כל כך.

מסתבר שאין לי הרבה דברים קונקרטיים לומר: זה שיר של סקירת העבר, שאולי הבית השלישי מציין לו סיבה, ואני מפרש את "בין אב לאלול" כ"בין הלקאה לחשבון־נפש".
וגם: שמגניב שאפשר לומר "דגים" ושיבינו אותך.
וגם: פלינדרום מוצלח של צור ארליך - "לולא אב, היה בא אלול".
וגם: שאולי אני הייתי מסדר את הפסיחות קצת אחרת, אבל זאת הדרך שלך, וזה נפלא.
ועוד: שלדעתי דווקא היה שווה לנקד אותו, אז הנה הוא מנוקד עבורך.



עֲצֵי דֹּלֶב רוֹדְפִים אוֹתִי
בַּחֲלוֹמוֹת, בַּמְּצִיאוּת
בְּפִנַּת רְחוֹב
בְּצִיּוּר
שֶׁצִּיֵּר אֲנִי שֶׁל פַּעַם
כְּמוֹ תַּעֲרוּכָה שֶׁל עָבָר אָפֵל

עֲדַיִן פּוֹסֵעַ עַל הָאֲדָמָה הַיְּשָׁנָה הַזּוֹ
עִם נִיצוֹץ גְּאֻלָּה מְיֻשָּׁב
בָּעֵינַיִם
חוֹרֵשׁ אֶת כָּל ל"ט אָבוֹת
זוֹרֵעַ בְּדִמְעָה.
הִנֵּה אֲנִי הַקְּלִישָׁאָה שֶׁל
עַצְמִי, הִנֵּה יַלְדֵי קַיְטָנָה שֶׁרָצוּ פֹּה פַּעַם
הִנֵּה סְנֶה.
מַמָּשׁ כָּאן
הִנֵּה

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה בָּא, עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה
מֻשְׁקַע בַּבּוּרְסָה. שׁוּק הַדָּגִים
חוֹגֵג.
תְּשׁוּבוֹת שְׁלִילִיּוֹת
מַחֲלִיפוֹת יָדַיִם כְּמוֹ כֶּסֶף
לִפְעָמִים קוֹנֶה
לִפְעָמִים
מוֹכֵרֵ, אֲבָל בַּסּוֹף זֶה תָּמִיד
אַתָּה שֶׁמְּשַׁלֵּם בְּיֹקֶר.
מַטְבֵּעַ חוּץ שֶׁלִּי פָּזוּר כְּבָר
בְּחָמֵשׁ יַבָּשׁוֹת שׁוֹנוֹת
הַכֹּל אִינְפְלַצְיָה שֶׁל אִינְטִימִיּוּת
[וְאַתָּה בִּכְלָל שׂוֹנֵא דָּגִים]

כָּל כָּךְ דַּק הַגְּבוּל
בֵּין אָב לֶאֱלוּל
כָּל כָּךְ
דַּק



ושיהיה בעז"ה בטוב ובשמחה.
אלעזר
כ"ט אב ה´תש"פ
כ"ט אב ה´תש"פ
כ"ט אב ה´תש"פ
אכן כפל המשמעות הזה הוא מה שהתכוונתי אליו בניסוח השיר.
מנוח אבי שמשון - לא התכוונתי אליו, אבל ממש מעניין לחשוב על זה...
כ"ט אב ה´תש"פ
מרים ג - האוצר שבבטן ההר הבודד, מההוביט, בהחלט היה נוכח בניסוח השיר הזה. זיהוי יפה!

לשניכם - קצת מוזר לי להסביר. בכל מקרה, "זהב סגור" הוא בבסיסו זהב טוב ומשובח, אבל כאן נתתי לו משמעות של זהב שהוא סגור בפני, שאיני יכול לעמוד מולו, שצופן לי סכנה.

שוב תודה!
אלעזר
ג´ אב ה´תש"פ
בעז"ה אחזור בקרוב לפרט.
ג´ אב ה´תש"פ
ג´ אב ה´תש"פ
ד´ תמוז ה´תש"פ
ממש אהבתי את העדינות והנחת שבשיר הזה, ואני שמח שהשנינות והביצוע המוצלח האופייניים לך לא באו הפעם ביחד עם תקיפות.
ל´ סיון ה´תש"פ
(מסתבר שהתקלה - שעדיין בתוקף - שלא נתנה לי להיכנס לקישור, והפנתה אותי לדף הראשי של ביכורים, קשורה בדפדפן כרום.)

זה מאוד חידתי, ובוודאי מאוד אישי.
יש לי הבנות בחלקים מהשיר (למשל: זה שה"א-נ-י" הוא המחשה ויוזאלית של אותיות ניצוקות, ולפניהן לא באמת נגמר הבית הקודם, ואחריהן לא באמת מתחיל בית חדש) ומשהו מהמגמה שמתאר השיר (התנהלות נוכח, ובעקבות, תהליך היצירה של מה שאת) - אבל הרבה עדיין סתום. בכל מקרה, רציתי לכתוב כאן מהמעט שיש, ולא להיעלם בלי תגובה, שראויה לשיר הזה.
י"ז סיון ה´תש"פ
נכון שהשיר הזה נתון בהקשר של הכרם כולו, אבל ראוי גם לזכור שהכרם כולו לא נכתב ביום אחד. דברים רבים ונכבדים עברו, ועוד יעברו, עלי ועליו.

בנוסף: אחרי שהתחתנתי, חלק מהשירים שיצא לי לכתוב פחות שייך לפרסם, מטבע הדברים, אבל תוצר שולי של כך הוא שמי שקורא בכרם שלי קורא על קושי ולא על שמחה. זה קצת לא הגון גם מצידי. אני (/אנחנו...) עדיין מתלבט מה נכון לעשות בעניין.

חן־חן, ושוב תודה רבה!
אלעזר
י"א אייר ה´תש"פ
מה דעתך עליו ככה?

קָפֶה שָׁחֹר רוֹתֵחַ
בְּתַחֲנַת רִעֲנוּן עַל הַדֶּרֶךְ
הַלַּיְלָה קַר וַעֲרָפֶל מְכַסֶּה.
חֹם פּוֹשֵׁט אֶל הַיָּדַיִם
וְגוּף נֶאֱנָח לִרְוָחָה

*

קָפֶה עִם קֶצֶף
כְּשֶׁהַשַּׁבָּת נִכְנֶסֶת,
הַשֵּׂעָר רָטֹב וְקוֹל הַמּוּאֲזִין
קֻבִּיַּת שׁוֹקוֹלָד נְמֵסָה בַּפֶּה
וְגוּף נֶעֱטָף בְּתוֹדָה

*

בְּיַחַד אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים
תֵּה לוּאִיזָה וְנַעְנַע
שֶׁקָּטַפְתְּ בַּגִּנָּה


אלעזר
י"א אייר ה´תש"פ
זה יפה. / בתגובה לקורים
כלומר - השיר, והעמדה שמובעת בו. יפה מאוד.

בקריאה שלי, הבית הראשון התייחס באמת דווקא ליצירות העוסקות בגוף, בעוד הבית השני מכליל אותו אל התנועה החברתית של יצירה בכללה.
כך שבעיני המילה 'פורנוגרפיה' לא זרה בבית הראשון, אם כי בהחלט קשוחה; ועדיין הביטוי המעגן (הקובע?) של הבית הראשון בקריאה שלי היה "הגוף הזה".
יש סיכוי שכיוונתי לכוונתך? אני סקרן מאוד.

ובכלל: למה משוררים מתכוונים כשהם כותבים "גוף", (אם בכלל אפשר להתייחס אליהם כאחד,) זו היתה ועדיין חידה מסוימת בעיני. אני הייתי כותב במטאפורות על גוף; יש כיווני מחשבה טבעיים שעולים בי בעקבות קריאה על "גוף", אבל אם "גוף" בעצמו נעשה מטאפורה לדברי־מה אחרים, יתכן שאני כבר עומד רחוק מאחורי הז'רגון, ומעניין עד כמה אוכל להדביק אותו.

עוד דבר שיש לי לומר, הוא שהפסיחות בשיר הזה במקומות נכונים מאוד, לדעתי.
חן־חן!
אלעזר
ה´ אייר ה´תש"פ
מזדהה ברמה די גבוהה. מעניין כמה טוב אנחנו מפסידים (ובפרט בהקשר הרוחניות) רק בגלל נורמות חברתיות.
רק בקריאה שניה הבנתי את כוונתך בכותרת - למה היא לא מתייחסת לבגדי עבד־המלך, אלא לבגדי המלך. וההבנה היתה מרירה מאוד.

פעם כתבתי, בהקשר לא זהה, אמנם, אך דומה במשהו:

הוֹי חַכְמֵי חֶלֶם. פָּשוּט מֵרְצוֹנְכֶם
לְהָקֵל מְעַט עַל הָרֹאשׁ הֶעָנֹג,
לְקַחְתֶּם אֶת הַכֶּתֶר הַמֻּזְהָב וְשַׂמְתֶּם
מוּל רַגְלֵי הֶהָמוֹן הַגֵּאֶה, מְתֻיָּק
בְּכִיסִים יְשָׁנִים שֶׁל עוֹר.
עַכְשָׁו הוּא מִתְגַּלְגֵּל בְּרֶפֶשׁ וָטִיט
וְאַף אֶחָד לֹא מַכִּיר אֶת הַמֶּלֶךְ

---

חג עצמאות שמח, ובשורות טובות בעזרת ה'!
אלעזר
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד