סגור חלון
שלח להדפסה
בסוף, הלב / מאור שני

י"א אב תשע"ט

רוצה לדבר איתך עומק.
עומק כזה של
מה הלב שלך מרגיש ממש עכשיו,
ומה את באמת חושבת על הא ועל דא.
והמבט הזה, שיודע שחושב כמוני,
והחיוך הטוב, הנחמה שבפנייך
(או אולי רק רציתי שכך נרגיש).
וחיבוק ענק שממזג לו געגועים.
געגועים לחיבורים, לימים טובים...

ואיך יצא שבמקום דיבורים נפלאים שיכלו לקרות,
הלב שלך חשב מסלול חדש,
ופנה קצת אחורנית משרציתי. קצת רחוק מדי.
ואני, הבושה משאירה אותי בקצה השביל השפוף,
שסופו היה אמור להיות
אל הלב.


הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©