סגור חלון
שלח להדפסה
חיבוק / 《יהל》

ה כסליו תשע"ח

אחת וחצי בלילה.

הבנות בחדר סתם דיברו על כל מיני דברים לא חשובים ועל דברים קצת חשובים, אבל לא חשובים מספיק כדי שאצטרף לדיון שמתפתח בין המיטה שמתחתיי למיטה שממול.

עד שמישהי אמרה: "קראתי שבשביל קשר חברי חזק צריך שיהיה שכל רגש ומגע. אולי אני לא בסדר, אין לי שום צורך בחיבוק. בכלל."

בקול שהתחיל לרעוד באמצע אמרתי: "כיף לך. זה יותר טוב ככה, להסתדר בלי... באמת.. לא להיות צריכה.."

היא שאלה למה.

לא עניתי.

פחדתי שאם אמשיך לדבר כל הגוש שמצטבר לו עכשיו בגרון ימצא את עצמו בדרך החוצה בבכי מסגיר ש

אלוהים, אני כל כך רוצה חיבוק.

בחיי.

ואני גם יודעת בדיוק ממי.

ובכל זאת אני אשאר עם עצמי, לבד, בלי שאף אחד ישקיט את הלב שעומד להתפוצץ מאהבה וכאב

ואלמד להתמודד. 

בשקט. עם עצמי ועם בכי שלא משתחרר.


הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©