סגור חלון
שלח להדפסה
שדכנית על אופנוע / 48תשע"ו

ח שבט תשע"ו

סליחה אדוני יושבים פה? לא? ברוך ה'!  גם אדוני נוסע לכתל? ברוך ה' טוב לראות יהודים בדרך לכתל,  אדוני מה  עושה בחיים? לומד פסיכולוגיה רב תחומית? נחמד מאוד גם אשתי קצת פסיכולוגית... היא כלומר שדכנטעס  ואני מוכר מכולת אז שנינו ביחד רב תחומיים חחח. מה שם לאדוני? נחמד, שם יהודי טוב אני קוראים לי ירוחם ואשתי שמה בישראל זלפה, ומה שאדוני שואל האם עוד יש שמשתדכים, על זה אענה לאדוני בסיפור ומתוך כך  יבין  
אדוני  חושב ששדכנות זה מקצוע שאבד עלו הקלח כמו אתרוג אחרי סוכות, שאדוני ישמע שהזקנה שלי נוסעת באופנוע אדוני ישנה את דעתו? כלפי מה הדברים אמורים... 
השכנגדי ששמה זלפה השדכנית צריכה מן היושר לגור בירושלים, נכון?! ושדכנית ראוי לה שתהיה קצת זקנה  כדי שתוכל לשדך נכון? ! וזקנה ראוי שתהיה קצת עייפה נכון? עד כאן  הכל מתאים כמו שיעקב מתאים לבית מדרש. אבל האם מתאים לזלדה ליבוביץ' אשתו של ירוחם קרעמר  גם לרכב על ווספה עם קסדה על הראש? או! זה כבר יותר דומה לקשר בין יהודי לחזיר  או אשתנור לפסח, ודווקא בפסח מציפים הישמעלים את שער יפו עם פיתות זעתרניות מהבילות. והנכד שלי צדיק קטן בן שלוש, כמה שמחתי שבא איתי לכותל... ורק היושב במרומים יודע כמה יש לי להתפלל שם, דווקא שם הוא צריך לעבור על "לא יראה" ו"לא תחמוד" נו... כמו שאומרים "שלושה באים בהיסח הדעת"
אבל סטינו מהנושא, מה יהודיה כשרה ושדכנית ירושלמית כבר קרוב לעשרים שנה יושבת על ווספה אדומה כמו מכות מצריים ושנוהג בה איזה שוורצע מבושם מה שקוראים הצעירים ערס.  ובאמת איזה כינויים יש לצעירים?! היא רוצה עם ראש פתוח היא סגור היא רוצה דווקא מראה ספורטיבי והוא צריך מודרנית דווקא, הפנקס שלה מלא בכל מיני כינויים כאלה שאמא שלי הייתה שדכנית לא חלמ..."
אבל שוב פעם סטינו מהעיקר כנראה המחשבות שלי עפות מהר כמו הרוח שנשבה אז כשהוא נסע כמו משוגע בסחרוב בשתיים בלילה...
הכל התחיל מזה שיש לצעירים מנהגים משונים ממה שהיו לאבותינו, דברים שלא שמעתם אוזן כשהייתי צעיר. אבל גם להורים יש מנהגים שלא מתיישבים על אוזן אפרוחית, כמו שאומרים "גדיים נעשו תיישים" ובארמית "אשתקד גדייא השתא שטיא" 
בקיצור הוא היה מוכר בחנות שלי אז אני קצת מכיר אותו ותוכו כמו שאומרים זהב אבל החיצוניות לא עליכם לא כמו שנראה יהודי והוא בא ממשפחה לא עליכם חסרת מזל אבל זה לא הסיפור...
בקיצור קיבלתי אותו לעבודה כדי לקיים "וכי מך אחיך" אבל מתברר שיש לו כישורים מסחריים כמו שעשיו מבין בשתייה, פתח אצלי מחלקת אלקטרוניקה קטנה כלומר מיקרוגלים וטוסטרי משולשים החלו להופיע בחנות וזה מה שהתחיל את הצרה כלומר שניהם ביחד כי מקרוגל בחורה שבאה לקנות בחנות יכולה לסחוב נכון? אבל מקרוגל והיא תקרוס כמו מגדל בבל אז לכן הוא בא לסחוב לה את זה והוא עליך לדעת בנוי כמו מגדלי התאומים!
בקיצור מפה לשם הם נהיו ביחד, אז בגלל שאני קצת כמו אבא שלו אז אישתי  כמו אמא שלה ושלו והיא הייתה שופכת אצלה את הלב, ולב של שדכנית תדע לך זה לב חכם כמו עשרה יהודים בקיצור יום אחד אני עובר ליד המשרד של אשתי, וזה לא שאני רוצה להקשיב אבל בית קטן זה כמו בית מנליון אפשר לשמוע הכל והיא אומרת לאשתי "אנחנו נתחיל עם הבלונים ואחר כך נראה אם תהיה הגברה" ואם יש בלונים יש גם שישו ושמחו לא?
כנראה שלא...
אני רואה שאנחנו כבר מתקרבים לתחנה אז אני אשנה לאדוני את ההמשך בלשון קצרה:
מפה לשם הוא הופתע כל כך הופתע שהוא אמר לא, והיא הייתה כל כך מופתעת מהלא שלו שהיא נעלמה פתאום. וכמו שאמרו חכמים "נשים דעתן כלה" ואם הן לא מתחתנות זה צרות.
בקיצור מתברר שיש מקום ליד הכינרת שהם אהבו, אני ליד כנרת מכיר רק את קבר רבי מאיר אבל אני לא דוגמה, לא משנה...
אז איפה היינו? אה כן והיא יש חשש שהיא תעשה שטויות וכדי שלא תעשה שטויות הוא היה צריך להעלות אותה על הווספה האדומה שלו להסיע אותה את כל הדרך מירושלים, ואשתי כמעת שלא יוצאת מירושלים קל וחומר נוסעת על אופנועים אדומים נו שווין העיקר לעשות טוב...
בקיצור מפה לשם השעה הייתה שתיים בלילה והכל חשוך כמו במצרים והוא עם פנס מנסה למצוא אותה וצועק עד לב השמים ואשתי מסייעת לו ובוכה
איך הם מצאו אותה אלוקים יודע זרוקה לה במצב שאדוני לא ידע והוא ככלות הכל גבר, ואין לו לב של שדכנית ירושלמית וותיקה שתדע להרגיע לב ... נו מפה לשם הם בדרך לחופה.
ואילו היה זמני בידי הייתי מספר לך כאלה סיפורים שהיית מבין מדעתך שבלי שדכניות העולם היה נחרב פעמים רחמנא ליצלן...
יום טוב אדוני שכל תפילותך יתקבלו ברצון לפני אדון כל
  


הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©