סגור חלון
שלח להדפסה
משלוח מנות לשיכורי אפרים / גמד ענק 9

ט"ז אדר ב´ תשע"ד

"וכל מעשיך יהיו בקטע טוב" (מתוך עבודת התזה של נהג המונית שלי)



זהו סיפורו של בן יקיר
שממש ממש כדאי להכיר
שמו בביכורים הוא שיכורי אפריים
והוא מגניב כמו תבן בעופריים:

הוא היה נער בשכונה יפה
לכתבי שפינוזה היתה לו אהבה
משחר ילדותו הצטיין בחיבורים
נמנה תמיד עם כת המחַקְרים

בגן הוא התעסק בשאלות קיומיות
חשב תמיד על האבסורד שבַּהֶיוֹת
ולפעמים זה אפילו גרם לבעיות –
כשהוא הרבה בשאלות, תהיות ובהיות.

שעות רבות שקע הוא
בספרות יפה
עם פוך וכוס קקאו
(מגניבה כזאת, כסופה)

היה חבר של קבע במועדון של שירה
וחלם עם חַברה שלו על תורה ויצירה
עד שיום אחד אמר לה: תקשיבי, שירה,
נמאס לי ממך, את סתם יצורה!

זרק את שירה ונעשה חבר של קבע
(בחורה עשירה מהחברה-להגנת-הטבע)
וביחד הם למדו את שיטת הטאו-שִיאצו
והשוו לכל חוברות הרב טאו שֶיצאו

ואז קלט אפריים שהוא נשמה של תוהו
וביקש מקבע (כלת אפריים) שביחד יבואו
למסע פנימי אל נפש האדם -
הידד! יופלידו! האח וטאדאם!

אז הם טסו למאסטר סיני עתיק
שבקטע של מיסטיקה הוא די וַתיק.
היו לו בחדר שולחן וְתיק
עם משהו כזה שעושה 'טיק-טיק'
(כך הם קיוו את הדין להמתיק).

המאסטר, שמו חג'ג', ניגן במפוחית
והיה לו על הלחי קעקוע של חוחית
הוא ישב על ראש ההר בישיבה מזרחית
כי הוא לא התקבל לישיבה אשכנזית
(אכן, יש כאן אפליה אזרחית. ושבירת חרוז)
הוא שתה קריסטל מנגו מפחית
צפה בטלויזיה החינוכית
וכרסם פריכית.

חג'ג' ידידנו שם על עצמו ארשת
ופנה אל אפריים בנימה נרגשת: 

"היי, אתה יהודי! מה אתה בא אלי?
(או קלישאה אחרת, אולי)
טוב, רצונך להיות הוגה? שמע והסכת:
קודם כל
קנה לך קסקט.

אל תתקמצן, זה לא כזה יקר
זה יחממ'ך ת'אוזניים, שלא יהיה לך קר

התהלך אנה ואנה, שרוי בהרהורים
ואמץ לך כמה הנהגות של חייזרים -
קרא לחפצים שלך בשמות של אנשים
והתרחק מאוד מאוד, מאוד מן הנשים

בכל משפט שתאמר הצפן כמה משמעויות
תמיד השתעשע בקריצות לשוניות
ולכל מי שישמע ייקחו כמה שניות
עד שיצליח לתפוס את כל השנינויות

הַפּל באלגנטיות כמה ספרי מינים
ואל יפסוק מפיך זמר יוונים
וגם כשאתה סתם מסתובב במסדרון
פזם לך פיזום או זמזמהו ברון

והכי חשוב, בחברה הנאורה
צריך שיהיה גם מישהו רע
מצא לך דוסים מזוקנים לציבור
ונצל עד אין קץ את זכות הדיבור.
בקיצור, השמץ מדי פעם את רבני הר המור
זאת כל התורה, ואידך זיל גמור.

אה, ואל תשכח לעשות קצת ווקי טוקי
היה שלום, להתראות מתוקי!"

הזוג חזר ארצה נפעם ונרעש
והמאסטר חזר לשחק קנדי-קראש.

ובפורים אחד, הו אז זה קרה -
רבי נחמן סידר לו חת'כת הארה:
פתאום אפריים קלט שהוא בחושך חזק
ודבק ברבינו במהירות הבזק

וכך הוא החליט, במקום טַמְבַּל מפואר
להפוך להיות תם-בל ישוער
העובד את השם בפשיטות כנ"ל
יחד עם אשתו, גברת קבע הנ"ל

ואז, בעודו שותה וחוגג
כשלרגע הפסיק לחשוב ולהגג,
גילה כי טוב לחיות בתמימות-כָּנָ"לִית
(לא נורט אם זו אמירה די בנאלית)
ואפשר להפסיק לפחד מקלישאות
ובפשיטות לנגן על אותו כלי - שעות

אחר כך הוא למד בתורת הרב קוק
(כי היה בא לו, וגם הדור היה זקוק)
שהקדושה מתגלה באשה ובטבע
והאור האלוקי מופיע דרך קבע

קבע התרגשה ומחתה דמעה
כי הרבזצל העניק לה מחמאה
ישבה ולמדה בקטע נשי
לימוד נפשי-רגשי-אישי-מוחשי
וגם אנושי-פשושי-ממשי
(אבל לא פדלחושי, כי זה די טיפשי)

ואז היא אמרה: "זה אולי קצת בנאלי
אבל אין לכם מושג כמה הלימוד הזה בנה לי
ואחרי שסיימנו את תהליך התשובה
ובעלי, ר' אפריים, אברך חשוך בישיבה
זה הזמן לבצע עוד תפנית
ולהתחיל לעשות גם תשובה גופנית"

אז נרשמו שניהם לחדר כושר
וחיו לנצח באושר ועושר. בקטע טוב.

 

[וזה לא קשור אז זה רק בסוגריים:
האמת שבכלל לא קוראים לו אפריים
כי כמו שלימדונו חכמי הכוורת
שמו האמיתי הוא גוליית ולא אחרת]

 

 


הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©