סגור חלון
שלח להדפסה
שברים שבשגרה / עדיאל ג

כ"ב אדר ב´ תשע"א

כשאשבור את הכוס
המי יודע כמה בחיי
לא אזיל דמעה
ואין כוונתי לומר
שאשמח

את השברים אאסוף
ואשים בשקית
אנעל לרגלי סנדלים
ובפרצוף חתום אשא אותם
אל החצר האחורית

כשאחפור עוד בור
בבית הקברות השגרתי הזה,
להסתיר מהעולם וממני
את שפתי הזכוכית שנשקו ברגלי
חתכים עמוקים,
לא אקונן ואכאב.

רק אשא שוב רגליים כואבות שיישאוני
בשביל מרוצף זכוכיות
אל מקום בו לא אשבור יותר דבר.

(בתקווה שעד שאגיע
יוכלו עוד פצעי להגליד).


הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©