סגור חלון
שלח להדפסה
שערי דמעות / joco1

ג אדר א´ תשע"א

נשרים דואים מעל,
ציפורי ענק,
חגות כולן מסביב טרפן,
צפעוני ארסי זוחל, מלכך עפר
קורא להם לבוא לכאן.
כנפי ברזל, פצצות
יעדי סכין,
כדור שורק, חולף על יד.
נעים להיות איתך על החול החם
אך החלום נגוז מיד.
נשרים דואים
הגיון לא תופס כעת,
הזמן עובר, אני נרדם.
הרים גבוהים, קורסים, מנסה לצאת
האם את פה? כבר באת משם?
הניצחון שלי, מבשר, על הפסד שלך
הייסורים על אהבה,
הכל עובר, אפילו, כאב חזק,
אני עוזב ללא סיבה.
כנפי יונה מחופים
בירקרק חרוץ ,
נשים בוכות, נושאות קינה.
דגל נישא ברוח, עוד מתנופף,
רוצה לשוב, אך את אינה.
ומתעורר פתאום לבד על מיטה חמה,
את בראשי, כן , כל העת.
אני שואל, שמעת? את שוב לא עונה,
האם כל זה הוא באמת?
בית חולים, שקט
מלאכים נכנסים כעת
מסתודדים, אומרים דבר מה
אני יודע, הבכי הוא משתק
ועל לחיי יורדה דמעה. 
האם אתה חוזר? הם שאלו
כנראה... ששערי דמעות לא ננעלו.

הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©