סגור חלון
שלח להדפסה
ליום השואה / joco1

י"א אייר תשס"ו

שם - שם היו מרצחים ועינו ושברו

שם גם הרוח בכה וייבב

אין יותר רחובות מלאי ילדים

כי הכל נהפך וחרב

 

היא אמרה לו עזוב את העיר

היא אמרה לו הצל את חייך

ותלך אל היער כי שם עוד תחייה

אך אל נא , אל תביט אחריך

 

שם - שם היו שודדים גם גופות אנשים

שם השמש פסקה מחומה

לא יהיו משחקים בפינות הבתים

לא נשאר שם בעיר מאומה

 

היא אמרה לו תזכור את הרגע

היא אמרה לו חזור על שמך

ותלך כל עוד נשמה בגופך

יהודי תהיה עד צאתך

 

שם - שם עזבו בצד דרך בשלג עמוק

שם נכרו הקברים בלי כתובות

אין גבולות לשנאת האדם - לעשוק

שם נעלמו אהבות

 

היא אמרה לו עזוב את הארץ

מקוללת היא , דם עד צוואר

ויהיו לך ילדים לתפארת

אך תזכור מה קרה בניכר

 

שם -שם נעשו הזוועות בשם דת

שם השנאה עלתה

עם גדרות וחשמל ותאי השמדה

ודמעה לדמעה מחתה

 

היא אמרה לו תשמור על צלם אנוש

אל תיתן לראשך שוב לנפול

זו הפעם האחרונה שתברח ותוריד את הראש

אל תיתן לעמך עוד לסבול

 

שם - שם עלו גיבורים על תלי חורבות

שם תפסו את הנשק וקמו

הם היו מראשי מפקדי הקרבות

בין עשן הערים שנשמו

 

היא אמרה לו עכשיו תנשק לי

היא אמרה לו : "תחיית אדמתנו"

קום וצעד כי אתה מעתה גואלי

וגואל נשמתו של עמנו

 

כאן - כאן עלו הבתים מול פני השממה

כאן פרחו הפרחים על מזבח העם

מעתה רק נרים את ראשנו אל מול האימה

כאן בנה עם ביתו - ויוקם

 

כאן בנה עם ביתו

כאן הוא קם


הודפס מאתר ביכורים
www.kipa.co.il/bikorim
כל הזכויות שמורות לבעל היצירה©