כיפה שלי

*פרח הלילך

היו היו כאן פעם שקמים
חולות וסלעים וגם נוף.
העיר תל אביב של אותם הימים,
היתה בית בודד על החוף.

ויש לפעמים נערכו ישיבות
מתחת שיקמים אז בצל.
וליד העצים צחקו הבנות
וזימרו בשמחה הי ילל.

כן זהו, כן זהו,
זה גן השקמים
היו גם כאלה
אי אז בימים.

גדלה תל אביב מסביבה פרברים
הכל בה תוכנן ונבדק
נבנו בה בתים נשכחו השיקמים
והלבין אז ראשם מאבק.

הכל כאן נבנה בקצבו של הדור
חנויות ובתי שחקים.
אך אם רק נפנה מבטנו אחור
נזכר בשקמים ירוקים.

כן זהו, כן זהו,
זה גן השקמים
היו גם כאלה
אי אז בימים.

היום השקמים נעלמו ואינם
רק שלט את שמם עוד מזכיר
כמה ציפורים וספסל מיותם
נצבים בליבה של העיר.

ומושך הוא אליו כשהערב יורד
וצצים במרום כוכבים
קבצן מן הרחוב או סתם הלך בודד
או סתם זוג צעירים אוהבים.

כן זהו, כן זהו,
זה גן השקמים
היו גם כאלה
אי אז בימים.

(יצחק יצחקי)
הרשמה/התחברות
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד