נרות של שבת - רחל-ק
החוש הראשון שהתעורר היה חוש השמיעה. מדברים סביבה. היא מתאמצת לפקוח עיניים, להגיד משהו, אבל לא מצליחה לחדור מבעד למסך שהוא גופה. היא כאן בפנים ושאר העולם בחוץ.
ב´ אייר ה´תשע"ד

הבזקים א - אריאל ק.
היא צעדה ברחוב
המתרוקן מאדם
א´ אייר ה´תשע"ד

הסיפור על הילד שלא דיבר - הקבצן הגידם
אם אתה חושב על משהו, נגיד על זה שיש לך אחות תאומה שנמסרה לבית יתומים בלידה ולא סיפרו לך, ואז אחרי יום, למשל, אתה חושב על זה, ופתאום נזכר שחשבת על זה כבר. אם אחרי שבוע אתה שוב חושב על זה, אתה נזכר שנזכרת בזה ושנזכרת שנזכרת בזה, ואז אתה כאילו פוגש את עצמך במחשבות.
כ"ג ניסן ה´תשע"ד

נדרים / פרק 1 - הבריחה - אלי משעלי
כשנולד בנם הראשון של משה ורבקה, השמחה הייתה כל כך גדולה ובמיוחד בשעת ברית המילה. זה היה שבע עשרה שנים לפני ומאז נולדו להם עוד חמישה בנים ובת אחת.
כ´ ניסן ה´תשע"ד

איפה אתה? - משה כ
איפה אתה?
איפה אתה וכל המילים היפות שהשארת אחריך?

אני יגיד לך איפה א נ י
י"ח ניסן ה´תשע"ד

החמצות - לפיד בוער
רק הוא בינתיים הולך וטועה בין הסימטאות, שב מדי פעם אל הרחוב הראשי – האם להתנתק מהמגע הסודי של החיים כאן בפנים? – האם להמשיך לטייל בחושך, בין סימטאות ללא מוצא? אין לו טלפון, הסוללה כבר נגמרה, וגם הפיתולים מבלבלים כל חוש כיוון. הרגליים עמוסות בצעדים מיום ארוך – הוא כמעט ולא פסק לצעוד היום, אבל הוא מרותק.
י"ח ניסן ה´תשע"ד

כשאדם חוזר מהצבא - תם ונשלם מומלץ העורכים
בכל מקרה, לפעמים אני ממש רוצה לצרוח על אדם, ולהגיד לו, תפסיק כבר, תפסיק, בכיין שכמוך, יפה שכמוך, תפסיק ככה להחזיק בנו כמו בטובע ברפסודה, אולי פשוט תטבע כבר, תטבע.
ז´ ניסן ה´תשע"ד

שברים במרפסת - לשש
הוא חשב מאז הרבה על הסיטואציה הזאת, שבה רכנה וליטפה את שברי הכוס שאהבה ועל פרצופה הבעה שכמו לא היית זרה לעולם, שכבר הכירה ממשה הרוכן על הלוחות ומכל אדם ששברי חייו פרוסים לפניו, ואולי מאלוקים שליטף באדוות רוח את השועל בבית קודשי הקודשים.

ג´ ניסן ה´תשע"ד

ואשאר הצוק - הקבצן הגידם מומלץ העורכים
ואולי הכל יכה, הגלים, הרוח, הזמן, המבטים, ואשאר הצוק שהייתי. עם הצעקה הקפואה בזווית פה הסלעים השחורות.
כ"ח אדר ב´ ה´תשע"ד

הפקר - ניק בלי ראש מומלץ העורכים
תראה איזו שקיעה, אמר שמואל, ואברם רק הנהן בראשו וחיכך את תלתליו ואת זיפי הזקן הקצרים. השמיים השוקעים התערבלו בו; רחלי והוא רעועים עכשיו, מה יאמר.
ט"ז אדר ב´ ה´תשע"ד

משלוח מנות לתחרת נייר - גמד ענק 9
מו כל בוקר הוא ישב במרפסת. זאת אומרת, לא כל בוקר אלא רק הבקרים האלו שהוא לא יושב במטבח ועובד על עצמו שתשב עימו. בבקרים הללו שהיה יושב במטבח היה
י"ב אדר ב´ ה´תשע"ד

ארץ אין-עץ - זכרונות כנרת
אבק כבד מרחף באוויר הקודר של ארץ אין-עץ. מעטים הגשמים הפוקדים אותה. ברדתם, טיפות כבדות, חומציות, סופחים הם את האבק ההוא, והווים לכתמי בוץ חומים-דהים על שמשות הטנדר הסדוקות. האבק שוקע עם טיפות הגשם; האיש מנגב את הבוץ במטלית בטרם ייבש, ומחכה לגשמים שיבואו.
ז´ אדר ב´ ה´תשע"ד

מעשה מעייפות - הקבצן הגידם
מעשה מבן מלך שנתעייף והיה שוכח, שהשכחה מצויה לנרדמים.
ה´ אדר ב´ ה´תשע"ד

בדרך אל האופק - 1362650
האדם שהיה שעון כעת בין פיתולי קליפת הגזע, הצביע בפשטות הישר לפנים – אל האופק.
כ"ח אדר א´ ה´תשע"ד

משחק המלכים 7 - יוחאי אורלן
"לסלק תלמיד? מי הרשה לך? אתה, היבחוש, הפרעוש, קרציית הבקר! יש לך מושג אילו דרגים גבוהים קבעו שהתלמיד הזה ילמד אצלך? יש לך? אתה יודע במי אתה מעז למרוד, יתוש?"
ט´ אדר א´ ה´תשע"ד

מעשה מבן מלך שנתגעגע - משכנות הרועים
מעשה מבן מלך שנתגעגע עד שהפך לברווז, ומה שעבר עליו בזה
ח´ אדר א´ ה´תשע"ד

סיפור חייו - משה כ
תכריז עליי כזוכה הגדול של התחרות.

תגיד שזהו כבוד גדול להזמין אותי לבמה ותקרא לי לקבל את הפרס.

אתה מפטיר מחמאה ונפנה אל מאחורי הקלעים.

הם רוצים לראות א ו ת י עכשיו.
ז´ אדר א´ ה´תשע"ד

או חברותא או מיתותא - אמי 1
באמצע הלילה רעש מוזר העיר את דביר, שהיה שרוי בשיאו של חלום מתוק על שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה. הוא התהפך במיטה, וראה בחדר דמות אפילה
ל´ שבט ה´תשע"ד

משחק המלכים 6 - יוחאי אורלן
למזלנו, המלאך המגודל לא חיכה שנתעניין בשלומו. הוא שפך עלינו את מררתו בלי לשאול אותנו בכלל.
"יום ראשון ללימודים!" הוא נבח, "לפחות ביום הראשון, קיוויתי שיהיה סדר! משהו! באגפים אחרים היה סדר מופתי. הייתם צריכים לשמוע את המוזיקה השמיימית מאגף המלחינים!"
כ"ז שבט ה´תשע"ד

ברוך שעשני אישה - ישנה ולבי ער
"זה נראה כמו של... נו, איך קוראים לה?"

"בר רפאלי?"

"לא, נו... סקרלט... סקרלט ג´והנסון!"

"מי זאת?"
כ"ד שבט ה´תשע"ד

עז´י אל תיפלי - רוחלה ש
עז´י. עז´י. לא אל תקחו לי אותה. למה. מישהו (משה? ציפורה?) מנסה להרחיק אותי מהמקום. כולם צועקים. כולם בוכים. והנה היא נלקחת לי מבין האצבעות, כמה אנשים לא מוכרים בחלוקים לבנים לוקחים אותה ממני. למה לא ריפאתם אותה שבילי? למה לא עשיתם אותה מאושרת? למה השארתם אותי לבד?!
י"ח שבט ה´תשע"ד

משחק המלכים 5 - יוחאי אורלן
"שקט, סראגון" אמרתי "דיבורים – רק בהצבעה".

"לא" נהם סראגון "אתה לא הקמת אימפריה אף פעם, מורה שמנמן. אתה רק יושב כל החיים ומרצה לך על אימפריות. מה אתה מבין בכלל מהחיים האמיתיים?"

"סראגון!" נחרד חמורבי, שכנו לשולחן, וטפח על כתפו בעצבנות "המורים פה הם אלים. ראיתי על הדלת שלהם."
י"ג שבט ה´תשע"ד

על שם - בשן
בשבועיים הבאים אתה קורא באושר הר כתבי-יד נטולי שם וקרדיט שהסוכן העביר אליך בתור שיעורי בית
י"ג שבט ה´תשע"ד

ילד שכזה - משה כ
לפעמים פשוט לא בא לי לשמוע אותו יותר, אז אני שם את שתי הידיים חזק על האוזניים ומכסה אותן. והדממה הזאת כל כך נעימה, ואני לא מבין איך הסתדרתי איתו כל הזמן הזה בלי להשתגע, ממנו ומכל החבורה שלו.
י"ב שבט ה´תשע"ד

בכל מקום שהיא - משה כ
בגאווה אדירה הוא עמד שם, בטקס הראשון שנכח בו אי-פעם, בטקס הגדול בחייו. איש מעולם לא האמין שהוא יגיע למעמד הזה, שהוא יגיע למשהו בחייו בכלל. וכנגד כל הסיכויים הוא ניצב כאן, עיקש כמו פרד. וכמה שזה מתוק.
בין ההמונים הוא ראה אותם.
את התמונה הזו הוא רוצה לזכור לנצח. רוצה להקפיא את הרגע, לא להתעורר מהחלום.
צביטה נוספת איששה את הבלתי יאומן. זה אמיתי, הוא עשה זאת.
י"ב שבט ה´תשע"ד

משחק המלכים 4 - יוחאי אורלן
"א-דין צלאח"
"כן"
"אמנמחאת פרעה"
"כן"
"בונפארטה נפוליאון"
"זה אני"
הם ישבו לפניי, שלושים פרצופים אטומים ובוהים. עם כל שם שקראתי, הרמתי את עיניי מרשימת השמות והסתכלתי. בדרך כלל ראיתי מפלץ.
ד´ שבט ה´תשע"ד

מפגש עם השלג - המורה מטילדה
תכונה ניכרה באוויר, מרכזי הקניות היו מלאים באנשים שנערכו לביקורו.
בעת ביקורו יש חופש, כל העיר מתקשטת לבן, הילדים והמבוגרים כאחד שמחים לבואו הוא, חייב להשאיר רושם, חייב שכולם ידברו עליו ויתעסקו רק בו במשך ימים.
ג´ שבט ה´תשע"ד

מרתה (פרק ראשון) - ניק בלי ראש מומלץ העורכים
אני מכשפה. אני כזו כי כבר שלושים שנה שהשיער האפור הזה מדובלל, כי הידיים מעלות יבלות מניכוש עשבים, כי הבית שלי עומד בפינת הכפר והחלונות חשוכים. אני מכשפה כי חתול מסתובב אצלי בין הרגליים, כי על הכיריים שלי מתבשלת תמיד קדירת ברזל וצפים בה גושים חשודים, ובערבים הקודרים שיורדים על הכפר שלנו אני נוהגת להסתובב ברחובות הכפר ולהחזיק לפיד בוער.
א´ שבט ה´תשע"ד

ז´קלין - עד שאמצא
ז´קלין נעלה את הדלת והפכה את השלט הישן והמחליד מ"פתוח" ל"סגור". עוד יום עבודה ארוך נגמר. היא לקחה את המטאטא והחלה מטאטאה את שאריות השערות שהתחבאו בכל פינה.
כ"ז טבת ה´תשע"ד

משחק המלכים 3 - יוחאי אורלן
על הדלת היה שלט ענק לאמר:

אולימפוס - חדר האלים
אסור באיסור חמור להפריע את מנוחת האלים
העבריין ייענש בחומרה רבה
כ"ז טבת ה´תשע"ד


<< 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי