כשמבוגרים עצובים הם שותים בירה

הַגּוּף כֻּלּוֹ תְּפִלָּה רוֹחֶשֶׁת
וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיִּבְכּֽוּ
יֵשׁ נְפִילוֹת שֶׁמְּחַכִּים לָהֶן

מְאוֹרוֹת לֵילִיִּים גְּנוּזִים רָחוֹק
מִבַּעַד שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁהּ
עֲנָנִים, טִפּוּס חָפְשִׁי בְּעֲלִיּוֹת
גַּג. עַכְשָׁיו לֹא רוֹאִים.

שעון שבת, תדליק לי בבקשה את האור

כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן אַתָּה יוֹשֵׁב שָׁם לְמַעְלָה
מַצְחִיק, אָה. אֵיךְ פֵּרוּרִים שֶׁל מַיִם

חֲצִי לִיטֶר נֵחַמָּה
לְגִימָה. יָם. לְגִימָה.

לא אוכל לה

כל החורף הזה.הגשם פועם על הארץ

רָמַת הַהַשְׁגָּחָה הַנִּדְרֶשֶׁת:

שכחתי את הפואנטה
אני תקוע באמצע המשפט

ואין לי כבר כוח
להיות מיוחדת
להמשיך בלי עוז
על חבל אני רוקדת

אֲוִיר קָרִיר

בְּאֶצְבְּעוֹת סַנְדְּלֵי-קַיִץ

אין קול ואין עונה

ואין שומע ומקשיב

אך יש בי לב

לב רטוב

מדמעות.

כל המחסומים
שנפרצים פתאום
הדמעות
של שבוע שעבר
ושל היום

והאיש שאיננו,
עוד מוקדם לדבר עליו כך.
לא מעט השתננו,
והיום המצב לא כל כך.

דמעתי התמידית
נפשי בוערת
מחפש אהבה

אור
אמיתי
זו אמתי שלי

נא לעורר רחמים על
נפש רוח נשמה חיה יחידה שלי

ופלא היה לי אז
כי גדול ממני
הדחף לתדלק; פתאום

ומה ראה אברהם בבוקר בבוקר אחרי
שלא ישן כל הלילה, כי איך אפשר לישון
צריך לחכות, אולי
עוד ידפקו בדלת

יש ציה ועייף על הנהר

הָאֲבָנִים גּוֹמְרוֹת עָלַיִךְ
[כְּמוֹ חֻלְיוֹת]
שׁוּעָלִים מְהַלְּכִים בּוֹ וְחֶסֶד

אֵינְךָ יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיִינוּ מְחַכִּים לַבֹּקֶרעַמּוּדֵי אֵשׁ אֲדֻמֵּי עֵינַיִם נִשְׁעָנִים 
קְפוּאִים עַל הַקִּירוֹת 

בלעם הקוסם וחמור ידידו,
עושים פה קסמים נפלאים.
כי בלעם הקוסם וחמור לצידו,
משגעים כאן את כל הילדים.