ביני ובינה
שמיים
וארץ
ועולם שכולו מילה.

להמליך למלך המלכים

איך האביב יודע שהגיע הזמן
אם אף אחד לא אמר לו

הכנרת חולה ואין מי
שיאמר אתה עילוי נשמה

מתי אוכל לצאת מתוך הסלע,

להתפסל,

להיות.

כל ההרים תקעו כף

איה אז
איה אני

הַסְּפָרִים פְּתוּחִים
הַזְּכֻיּוֹת לְפָנַי כָּל הַחַיִּים רָצִים לְנֶגֶד עֵינַי וְאוֹר גָנוּז
אֱלֹהִים אַדִּירִים הַשְּׁעָרִים נִסְגָּרִים

כבר שנים שהרגל של אשתי

כבר לא כואבת לנו

בעולם של השיכחה
רשימו של טוב
הוא המנצח

יכולה ליפול פצצת אטום על תל אביב
ואני לא אדע

התפילות שלי

הפכו משומשות

מרוב ימי אלול וכיפור שלחשתי אותן

אחוזי בולמוס בהכות חזון: מרכבת
ארי לוהטת נשאת
על רוח אימה

האם אתה
מעניש אותי
או מלמד אותי
מכאיב לי
או מחשל אותי

כחתול הנמלט מצילו
כן נמלטת אני מאהבתך

שירי מקיצים מתוכי כמחלום רע
כמשתנקים

אבל בפנים - כמו כולם.

Candles are lit,
In warmth we sit.

Are we there?

להסיר עמודי ענן

מעל ההר,

לרפא שבורי לב

להעלות



מי תהום.

זה דינו של משתיק השואה, אב זקן

נחזור להיות אותם השניים
מאושרים בשחור ולבן