וְהַמַּעְגָּל?
מַעְגָּל יַשִּׁיק לְמַעְגָּל וְאוֹר, וְחֹשֶׁךְ
עַל פְּנֵי תְּהוֹם הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר

כי מה לזבובים קצוצי כנפיים

ולברך על הפלא שאני
שכחתי
נשארתי רק חושים

(וַעֲדַיִן-
אֲנִי קַיִן בִּלְבוּשׁ הֶבֶל)

עֵץ לוֹבֵשׁ שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת

מְשַׁוַּעַת לְעֵזֶר כְּנֶגְדָּהּ.
מִתְדַּפֶּקֶת עַל דֶּלֶת נְעוּלָה.

הַמְּבִינִים אוֹמְרִים
שֶׁבְּכָל אֶחָד יֵשׁ דְּבָרִים מְיֻחָדִים

שא אותו על לוח לבך

ללמד את הראש שלך שקט
לא מהיר, נחת, פניות ויופי
עשיר.

כִּי לֹא נוּכַל
שׁוּב לֶאֱסֹף
וּלְפַזֵּר.

אָז פָּשׁוּט לְהַגִּיד לָהּ תִּרְאִי נְשָׁמָה. אָמְרוּ לָךְ שֶׁיֵּשׁ לָךְ
יֹפִי כָּזֶה פְּנִימִי.

טיפות זהורות שיפעי עולמות אצילות

כְּמוֹ
לְסַיֵּם בְּמֶּחֱוָה,
כְּמוֹ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת עֲבוּרֵךְ מִבְּחִירָה

יְסוֹדוֹת בְּחַיָּיו שֶׁל מְשׁוֹרֵר:
דְּיוֹ, קֻלְמוֹס, יְרִיעָה
אַחַת. קָפֶה שֶׁמִּתְקָרֵר

אני לא רוצה להתחתן איתך
אני רוצה להיות אשתך
אפשר?

פלא כמה החשך יכול לנצוץ

אֲנִי חָנָה שָׁרָה רִבְקָה רָחֵל
חוֹלֶמֶת בְּלֵילוֹת שֵׁנִי פַּסִים עַל מַקֵּל
וּמִתְעוֹרֶרֶת שטופת זֵעָה

אֵאָפֶה עֲבוּרֵךָ נְשִׁיקָה לְמֶחֱצָה
וְאַתָּה אַל תִּשְׁאַל שׁוּב אוֹתִי לָמָּה כָּךְ

[המילים היו שלי, ההקשבה שלך]

בציפורני העיטים הדורסים

ניסיון אהבה כואב,
ניסיון לאהבה‑ וליראה כאחד.

יושבי מארבים לטרף משחרים

השמחה צועקת תמיד מחפשת תקווה להתגלות דרכה ואני הרגשתי אחת כזאת על שפת האהבה

הרי את מקודשת פי ישמיע
כמו קורא
לשכינה

הַיָּמִים בּוֹעֲרִים וְהַשָּׁנָה חֲדָשָׁה
[הַכֹּל פֹּה מַמָּשׁ בְּסֵדֶר.
רַק-לֹא-לְהַכְרִיז-עַל-גַּמָּדעֲנָק
בְּבַקָּשָׁה]