גם אני רוצה חלום
שיהיה רק שלי
גם אני רוצה מקום
לברוח מעצמי
כי האדם עץ השדה

אָדָם רוֹצֶה לְהִסְתַּעֵר עַל הָעוֹלָם
לִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ בַּסְּעָרָה

הים סוער זאת יש לדעת
וכשהים סוער הודאות טובעת

נמצא הפתרון לבעיית החגים:

אישה לא פרופורציונלית עם שיער ורוד זרחני עושה ספונג´ה.

היא לא רוצה יותר להיות מבריקה.

ותנוכי האזנים שלך תמיד אדומים
אתה שומע

הרמת אותי וזרקת אותי
כאילו הייתי בובת תאטרון
חוטפת עוד רגע אחרון
בזרועות הכבדות שלך
איתם בנית לי בית והחרבת את ביתי שלי

בחורשה של דובים ומפלצות
היית יער
חשוך מחבק ומטיל אימה
יכולתי לצרוח עד הבוקר
בלי שמישהו ישמע

קסם-חלב אל קסם-תינוק
וחוץ מזה - כלום

כמו מעיין מתגבר שיבש לעד
וכעת שוב מתפרץ

כשידיים נטולות אני מוצאת שיש מקום

מתרדמת אין קפה ודעת
שבכאן

It´s just a myth

אכזבות יפות

אוּלַי אָבַד לְעוֹלָם
נִישָּׂא עִם הַרוּחַ
לוֹחֵשׁ לָה אֶת סוֹדוֹ הָאֶחָד
תְּמוּרַת הַדֶּרֶךְ הַלְאָה

אֶת הסְפֵקוֹת
אֲנִי מְטִילָה בָּךְ
כְמוֹ בֵיצִים בְּקַן

לִפְעָמִים
בַּתְּפִלָּה
אֲנִי שׁוֹכֵחַ לְהִתְפַּלֵּל

לכל אחד יש
שמים וארץ
ותהיה

אנשים הם בני חלוף וחלומות הם בני מעוף

מי שמכיר
לא יכול שלא
להישאב.

זועקים מתוך האין
כל אחד ואינו שלו
אני אביון שיש לו כסף ואין לו כלום זולתו

חִשַּׁבְתִּי לִבְרֹחַ
תַּרְשִׁישָׁה
לְנַפְשִׁי לָתֵת מָנוֹחַ
בָּאֳנִיָּתִי שַׁלּוּחַ,
הַרְחֵק מִכָּאן.

היא התפעלה עם אחים שלה מאיזה גלגל של האוטו שחנה על המדרכה
היא חשבה שהוא באוויר
כמו המחשבות

רווח בתוך תאו, בינו לבינו.

הרי לא חשוב מה,
העיקר ורוד

עדיף מנצנץ

עוֹד מְעַט הַכָּרוֹז יַכְרִיז
"תֵּל אָבִיב – סַבִידוֹרַ מֶרְכָּז

לְאָן הָלַכְתָּ, דּוֹקְטוֹר?
לְתַקֵּן אֶת הַזְּמַן וְאֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת הָרֵיקִים שֶׁלְּךָ
נֶעְדַּרְתָּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה
אֲנִי אֲבוּדָה, בַּבַּיִת לְבַד, עִם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה חֲדָרִים

עיניים פוגשות עיניים
שתיקה