נכתב כחלק מקבוצת כתיבה יוצרת של סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, הנושא אכילה בימי קורונה

קצת נשימות
זה יעבור לכם.

קרב יום
אשר הוא
לא יום
ולא
לילה
•••
כי לך יום אף לך לילה
•••
תאיר כאור
יום
חשכת לילה.

כַּמָּה קֶסֶם
יָכֹל לִהְיוֹת
בְּמַנְגִּינָה קְטַנָּה

הָרוֹבִים שָׁם נוֹגְנִים עַל הָהָר
וְרוֹקְדִים אֶת מְחוֹל הַדְמָמוֹת
לִפְעָמִים זֶה נִרְאָה קְצָת מוּזָר
גַּם הָעֵץ מְמָרֵט צַמַּרְתּוֹ;

נכתב כתרגיל בקבוצה של כתיבה יוצרת, באוניברסיטת ת"א

בְּהִשָּׁמֵעַ הַיְּלָלוֹת
הָיִיתִי פּוֹקֵד

איש תם, יושב
בעצם שוכב. בעיניים פקוחות לחלום
אנשים מבזבזים משאלות

השיר נכתב כחלק מקבוצת כתיבה יוצרת לימים אלו, הנושא היומי היה קרוב רחוק.
לצערי נכתב תחת השראת ימי התקופה הקשים הללו

אֲנַחְנוּ קְצָווֹת.
פְּרוּמִים.

שלך

הַגּוּף שֶׁלִּי
פּוֹעֵם אֵלֶיךָ בְּמִקְצָב
שֶׁל שְׁרִיר מֻכָּר
(גֶא´ז שָׁקֵט אוּלַי)

אֶת הַמֻּתָּר
גַּם חָמֵץ פּוֹסֵל בַּמַּשֶּׁהוּ!

לַעֲזָאזֵל,
אֵיךְ נֵצֵא מִכָּאן?
הַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת

מַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן

צְלִילִים נִשְׁטָפִים בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם

רֵיחַ עוּגִיּוֹת חַמּוֹת

מְגַלֶּה לְסַבָּא טְעָמִים חֲדָשִׁים

בְּרֶגַע שֶׁכְּאֵב אוֹחֵז, מְבַקֵּשׁ לָדָעַת
חַלְלֵי גּוּפִי, אֲנִי
נָס

לֹא נִחַשְׁתְּ

אַהֲבָתֵךְ הַתַּמָּה תְלוּיָה בְּדָבָר.

וְאַתָּה תֻּפְתַּע
וְתַגִּיד: "בֶּאֱמֶת?!"
כִּי יִהְיֶה קָשֶׁה לְךָ
לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה
מַמָּשׁ אַתָּה

ועבודת יוצרם נעקרה מליבם.

[מְפֻיֶּסֶת. מְפֻיֶּסֶת. מְפֻיֶּסֶת]

מלטפת מבעד
לדלת הסגורה

היָה עוֹלָם וְאֵינֶנּוּ עוֹד,
אָדָם נָשַׁם וְנָדַם.
שׁוּב יִקְּחוּ מַקֵּל וְיֵצְאוּ לִנְדֹּד
לְמָקוֹם, בּוֹ לֹא הָיוּ, מֵעוֹדָם.

פחד הדרך חוצפן

שֶׁל שָׁלוֹם וְשֶׁל אוֹר וְכָל אָדָם

אפשר כבר להריח