סמים קלים - כן, סליגדו מומלץ העורכים
כשנגמר לי החומר, עברתי לסמים קלים יותר- שינה.
ב´ סיון ה´תשע"ה

בראשית - superdos
האדם בשיאו נותר בודד בפסגה. כל אחד מאיתנו היה אדיר בתבונתו אבל נעול מאחורי חומות הנפש כלפי האחר. השקענו את כל היכולות של בהבנת הסביבה עד ששכחנו בכלל להסתכל בתוכינו. שכחנו את מושג האהבה כמושג של הרגשה. ליבנו נדם ודמינו יותר מכל דבר לרובוטים כבירי תבונה ותו לא.
כ"ד אייר ה´תשע"ה

משלוח מנות לבקטנהה - פתק צהוב מומלץ העורכים
לא לא, זה בסדר
את יכולה לשבת כאן, הרי אני
רק אחת
הבוקר.
כ"א אייר ה´תשע"ה

הזיקנה מביכה - .ניק חדש.
יושבים שני זקנים מבית הוריהם.
מעט מרבים דיבור, מעט נבוכים, מעט מלאכותיים.
י"ט אייר ה´תשע"ה

הבזקים ב - אריאל ק.
אני יוצאת עם דוב קואלה
וואלה.
י"ח אייר ה´תשע"ה

נשים גדולות מתנחמות באמותיהן - זנגבילאי מוסמך
אבל האישה הגדולה אין לה עצי ארזים ולא מעניין אותה המניע והנקודה וההכל כי היא מוכרחה לדרוס רגע את הכמיהה או שהיא שוטפת פה את הבית הזה שכולם קוראים אותו בכי ואז מה.
ט´ אייר ה´תשע"ה

שקיעה מספר שלש - איתי מרדכי
הנפש היא כדור פורח וכל שקיעה מתירה עוד משקולת, מרחיקה מהקרקע.
ל´ ניסן ה´תשע"ה

זכרונות - צועדת
היא צריכה כבר להיכנס, יש תור של בנות אחריה והנה רבקה דופקת על הדלת, שואלת למה היא מתעכבת כל כך. מעניין מה היא תאמר אם היא תדע שעוד לא נכנסה.
ל´ ניסן ה´תשע"ה

צימוקים ובחורים - אם היה לי מטוס
ובכל זאת אני יבשה. יושבת בתוך האוטו , מנשנשת צימוקים מצופים בשוקולד. מסתכלת על הגשם, איך הוא מטשטש לי את כל העולם שבחוץ וכאילו רק אני והצימוקים המציאות היחידה שיש בה קווים ברורים שתוחמים אותנו עם התחלה וסוף.
כ"ג ניסן ה´תשע"ה

בחירה - חלקיק נשמה
חובק אותה בין מימיו. עוטף ומגן ושומר ומכיל. נכנס לתוכה ומטשטש את רגשותיה ומחשבותיה. את מכאוביה.
כ"ג ניסן ה´תשע"ה

סיפור ליום הזיכרון - יונתן שלום
ילד בן שש רץ בשדה של חיטה. בורח.
הוא לא ממש יודע לאן, לא ממש יודע ממי. אבל הוא יודע למה.
הוא מפחד.
הוא לא רוצה להיות חייל. הוא מפחד למות בצבא.
י"ט ניסן ה´תשע"ה

ללא כותרת- גרסה סופית - כן, סליגדו
קירות החדר עטופים בכריכות עור העומדות בטורים ישרים. על הרצפה שברי מזרקים חדים צבועים בדם קרוש ושרדי פלטרים חרוכים שנתעשנו עד תום.
י"ז ניסן ה´תשע"ה

עקבה - *פרח הלילך
ולא הבנת, שלא רק אתה צריך אותה,
לפעמים,
גם היא צריכה אותך...
ט"ז ניסן ה´תשע"ה

גיחוני, והקורות אותו מעתה ועד עולם - המשחק בקוביא
שתי צלליות שפופות ליחששו בשדרה, כשרק חרמש ירח דק מתיז עליהם אור תכלכל . על כתפו של האחד היה תוכי, צבעוני ורחב אופקים, שהיה יודע לצטט חופשי מנאומי צ´רצ´יל ומרומני קיטש לזקנות
י"א ניסן ה´תשע"ה

שלושה ספרים - פיניצטה
במהלך השנה הסדר היה על כנו, התחרות הסמויה, אמנם, הייתה קיימת, אך יחזקאל, בחכמתו ניתב את העניינים.
ד´ ניסן ה´תשע"ה

פט המור, גן ה- - איתי מרדכי
נבקש כי המדבר יישאר כמות שהוא, כמוות שהוא. וניוותר רק שנינו.
ג´ ניסן ה´תשע"ה

קרבן - רננה 22
כי אתה יודע שאשאר, שאתה כשאנחנו
חזק עלי
כ"ח אדר ה´תשע"ה

הילדה הזאת היא אני - ציפור אש
אני גם אפליג בספינת שודדי הים. בטוח. ואני אמצא את הפנינה האבודה. כנראה שזו תהיה אני.
כ"א אדר ה´תשע"ה

שיחות על מרומים - זנגבילאי מוסמך
ותכף מכנס ישיבה שעשויה לדון בפיתרון טוב מאוד להרבה אנשים שהם חלשים יותר מאחרים.
כ"א אדר ה´תשע"ה

נשמה לגוף - אישהשמחה
ואני בזזתי את מתנותייך
שלא תגיע אל משכן ליבך
ותנוח בשלום על משכבך.

י"ד אדר ה´תשע"ה

משלוח מנות למחללת בכרמים - גמד ענק 10
ההכרה היא אך
במה שמסומן
ומוכרז שלי
י"ג אדר ה´תשע"ה

המלחמה האיומה על הלחם - אביטל (ה)
היה זה יום הרה גורל. ענני סערה התקבצו בשמים, כמשקפים את מצב הרוח על פני הקרקע.
ט´ אדר ה´תשע"ה

אני כאן. - הילדה ששאלה
מעל ובתוך ההיגיון שבחוסר היגיון נמצאת האמת.
ח´ אדר ה´תשע"ה

הגוש של גיורא - Jonstar
הוא היה רק בן חמש, אבל כבר אז ידע בדיוק מה הוא רוצה.
ובעיקר הוא ידע מה הוא לא רוצה.
לא רוצה גושים,שונא גושים.
ה´ אדר ה´תשע"ה

ציפור דרור - פיסת שמים
לרגע נמלכה בדעתה, עמדה מרפרפת על סף החלון ובמשנהו הסתובבה וחזרה פנימה למעופה המבוהל קונה לה שביתה על מסגרת חלוני.
כ"ב שבט ה´תשע"ה

גילוי אלוהים - דממת מדבר
אתמול א-לוהים נגלה אלי בחלום. אליהו אמר שאני משקר ושזה לא הגיוני בכלל, ושאסור בכלל לומר א-לוהים.
ד´ שבט ה´תשע"ה

דברים שכותבים בחורף ואחרי פיגוע - זנגבילאי מוסמך
על הרצפה ספר והספר מושפל. מובן שאפשר בנקל להשפיל ספר עוד הרבה יותר מזה והדרכים רבות אבל הכריכה שלו פתוחה והוא על הפנים כמו אדם בתוכה של שלולית בוץ והוא מושפל.
כ"ז טבת ה´תשע"ה

לֶךְ-לְךָ - שאינו.יודע
ידו מונחת על הידית והדלת נסגרת

מכניס את המפתח למנעול

הדלת ננעלת ואיתה הכל.
כ"ז טבת ה´תשע"ה

אחותי - אם אין
ראיתי אותך הולכת הצידה להקיא את מה שלא אכלת. מרזה ומרזה מדקה לדקה, וממשיכה למדוד את הסנטימטרים שאין לך.
כ"ב טבת ה´תשע"ה

התבגרות - ניק בלי ראש
התנהלנו זה לצד זה ברחוב. אני עמוס שקיות והוא מחזיק ספר. היה בו משהו שברירי, אדם קצת קטן טבוע במעיל גדול. זה ספר על מלחמת האזרחים בספרד, הוא אמר. אתה זוכר את מלחמת האזרחים בספרד?
לא הייתי שם, הודיתי.
כ"ב טבת ה´תשע"ה


<< 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי