על בתי קפה לרוב - דג הבבל
המכונת קפה תמיד היתה הפינה האהובה עלי, את יודעת, תמיד מבולגן שם, אבל בצורה כל כך מחממת. תמיד היו שם כפיות שוכבות בשלוליות של קפה, כאילו מישהו בטעות שכח את הבוקר שלו על השולחן.
כ"ב סיון ה´תשע"ד

תחינה לאינטימיות - דג הבבל
זֶה אֶחָד מְהַשָׁעֹות הָאֵלֶּה, אָתְּ יוֹדַעַת?
שְהָתֹודַעַה שֶׁלָּך כְּבָר זֹורֶמֵת מֵאֵלֶיהָ בְּמִין זְרִימָה מְדַדַה כָּזֹאת,
זוֹרֶקֶת חֲצָאֵי מִשְׁפָּטִים, נְגוּסִים כָּאֵלֶּה בָּאַוִויר.
אָת בֶּטַח הָיִית אוֹמֶרֶת "זֶהוּ, עָבְרָה לְךָ כְּבָר הַשָׁעָה"
י"א סיון ה´תשע"ד

על מיכלי ודויסטויבסקי - דג הבבל
תתפלאי, אבל גררתי את עצמי לספרייה, איפה שאמרת שבטח תפגשי את בעלך, וישבתי בין החומות הכתובים שלך וחימשתי לעצמי ספרים ושירים ודמיינתי איך זה להיות מיכלי, ניסיתי למסגר אותך...
י"א סיון ה´תשע"ד

רק לפעמים חלומות מתגשמים - nermer
"אני לא מכיר אותם" הוא מחייך. למה הוא מחייך?
"אז למה אתה אומר להם שלום?"
"למה לא?"
י"א סיון ה´תשע"ד

ירושלים תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכיסוף. - נ נ י
אנחנו ממשיכים לשבת מסביב לשולחן וכוספים לירושלים. כבר שבועיים אנחנו כוספים, ממש ממש כוספים. יש שיאמרו שאנחנו נסחפים, אך אנחנו כוספים לתכלית הכיסוף.
א´ סיון ה´תשע"ד

נסיקה - תם ונשלם מומלץ העורכים
ושלושתכם ידעתם זאת פתאום. סביבכם כמו היו חלקי המתכת האכזרית מרחפים, רועדים בהתרגשות נעורים חדשה, מלאים חיים וגמישות, מפוקקים מרפקים, והכל החל לנסוק. לנסוק, מעלה מעלה, מרכבת אש. ברזל עם בשר, ורוח, נוסק.
אבל שלמה אומר פתאום בקול יבש: נכון, אבל הכל אינו ראוי. לא דיו. הכל בוער. הכל בוער.
כ"ב אייר ה´תשע"ד

ל"ג בעומר - פרי עט
יונתן, רווק בן 30, משוטט בירושלים בל"ג בעומר, נפגש עם פרופסור לקבלה בסינמה סיטי ורוקד בחתונה של ידידתו בת השלושים ושבע.
י"ט אייר ה´תשע"ד

מנגינת החיים - ישורון בר טוב
"עוברים ושווים" הוא היה מכנה אותם בשקט.
שווים, כי הם תמיד חשבו שהם שווים יותר, ועוברים כי הוא ידע שיום אחד גם הם יעברו, בדיוק כמוהו.
י"ח אייר ה´תשע"ד

קיבוץ ונידחיו - זכרונות כנרת מומלץ העורכים
ניגשה אל שפת הבריכה, וכמעט מיד נרתעה מפחד להקת שפמנונים שחורה-עכורה, שעירבלה פתאום את המים באלימות דגית מטומטמת, פעורת לוע. אחד מהם קפץ, מכוער, חושף לרגע בטן לבנונית מלוכלכת, מביט ואינו רואה אותה בעיניים קטנות בולטות. צחוק יבש של גבר פרץ קרוב מאחור.
י"ז אייר ה´תשע"ד

שברי כלים - יהוצפן
מיוחדת? אני לא מיוחדת?! מיוחדת זה בריא... זה שלם, אני פגומה... מפוזרת. מי שלא מעורער בנפשו לעולם לא יבין... את המגירות השבורות, את הבכי השחור, ואת הסדקים בצדפים.
ט"ו אייר ה´תשע"ד

כנפיים - משכנות הרועים
הוא ניסה ביאוש לפרוש את כנפיו, אבל למה שיצליח? לא היו לו כנפיים.
י"ד אייר ה´תשע"ד

מצווה אחרת - פיניצטה
ר´ יעקב היה אוסף את ארבעת המינים מכל מתפללי בית הכנסת לאחר שחרית של הושענא רבה, והיה שומר עליהם, ובערב פסח, בבואו לשרוף את החמץ שברשותו, היה שורף את ארבעת המינים. מכיוון שנעשתה בהם מצווה אחת – תיעשה בהם עוד מצווה.
י"א אייר ה´תשע"ד

סיפורים מהחיים 12: מלקוש - אסף להד
יש שיאמרו שבשעת ירידת המלקוש, נדם קול תפילתו של ר´ אליעזר הכהן ויש שיאמרו שנתקבלה תפילתו והריהו מזומן לעולם שכולו טוב.
ח´ אייר ה´תשע"ד

יותם מטפס אל הספירות - פרי עט
יותם עובר מסע רוחני אישי בימי ספירת העומר בדרך להשתחרר מן הקליפות שמעכבות אותו בדרך להתגלות.
ד´ אייר ה´תשע"ד

נרות של שבת - רחל-ק
החוש הראשון שהתעורר היה חוש השמיעה. מדברים סביבה. היא מתאמצת לפקוח עיניים, להגיד משהו, אבל לא מצליחה לחדור מבעד למסך שהוא גופה. היא כאן בפנים ושאר העולם בחוץ.
ב´ אייר ה´תשע"ד

הבזקים א - אריאל ק.
היא צעדה ברחוב
המתרוקן מאדם
א´ אייר ה´תשע"ד

הסיפור על הילד שלא דיבר - הקבצן הגידם
אם אתה חושב על משהו, נגיד על זה שיש לך אחות תאומה שנמסרה לבית יתומים בלידה ולא סיפרו לך, ואז אחרי יום, למשל, אתה חושב על זה, ופתאום נזכר שחשבת על זה כבר. אם אחרי שבוע אתה שוב חושב על זה, אתה נזכר שנזכרת בזה ושנזכרת שנזכרת בזה, ואז אתה כאילו פוגש את עצמך במחשבות.
כ"ג ניסן ה´תשע"ד

נדרים / פרק 1 - הבריחה - אלי משעלי
כשנולד בנם הראשון של משה ורבקה, השמחה הייתה כל כך גדולה ובמיוחד בשעת ברית המילה. זה היה שבע עשרה שנים לפני ומאז נולדו להם עוד חמישה בנים ובת אחת.
כ´ ניסן ה´תשע"ד

איפה אתה? - משה כ
איפה אתה?
איפה אתה וכל המילים היפות שהשארת אחריך?

אני יגיד לך איפה א נ י
י"ח ניסן ה´תשע"ד

החמצות - לפיד בוער
רק הוא בינתיים הולך וטועה בין הסימטאות, שב מדי פעם אל הרחוב הראשי – האם להתנתק מהמגע הסודי של החיים כאן בפנים? – האם להמשיך לטייל בחושך, בין סימטאות ללא מוצא? אין לו טלפון, הסוללה כבר נגמרה, וגם הפיתולים מבלבלים כל חוש כיוון. הרגליים עמוסות בצעדים מיום ארוך – הוא כמעט ולא פסק לצעוד היום, אבל הוא מרותק.
י"ח ניסן ה´תשע"ד

כשאדם חוזר מהצבא - תם ונשלם מומלץ העורכים
בכל מקרה, לפעמים אני ממש רוצה לצרוח על אדם, ולהגיד לו, תפסיק כבר, תפסיק, בכיין שכמוך, יפה שכמוך, תפסיק ככה להחזיק בנו כמו בטובע ברפסודה, אולי פשוט תטבע כבר, תטבע.
ז´ ניסן ה´תשע"ד

שברים במרפסת - לשש
הוא חשב מאז הרבה על הסיטואציה הזאת, שבה רכנה וליטפה את שברי הכוס שאהבה ועל פרצופה הבעה שכמו לא היית זרה לעולם, שכבר הכירה ממשה הרוכן על הלוחות ומכל אדם ששברי חייו פרוסים לפניו, ואולי מאלוקים שליטף באדוות רוח את השועל בבית קודשי הקודשים.

ג´ ניסן ה´תשע"ד

ואשאר הצוק - הקבצן הגידם מומלץ העורכים
ואולי הכל יכה, הגלים, הרוח, הזמן, המבטים, ואשאר הצוק שהייתי. עם הצעקה הקפואה בזווית פה הסלעים השחורות.
כ"ח אדר ב´ ה´תשע"ד

הפקר - ניק בלי ראש מומלץ העורכים
תראה איזו שקיעה, אמר שמואל, ואברם רק הנהן בראשו וחיכך את תלתליו ואת זיפי הזקן הקצרים. השמיים השוקעים התערבלו בו; רחלי והוא רעועים עכשיו, מה יאמר.
ט"ז אדר ב´ ה´תשע"ד

משלוח מנות לתחרת נייר - גמד ענק 9
מו כל בוקר הוא ישב במרפסת. זאת אומרת, לא כל בוקר אלא רק הבקרים האלו שהוא לא יושב במטבח ועובד על עצמו שתשב עימו. בבקרים הללו שהיה יושב במטבח היה
י"ב אדר ב´ ה´תשע"ד

ארץ אין-עץ - זכרונות כנרת
אבק כבד מרחף באוויר הקודר של ארץ אין-עץ. מעטים הגשמים הפוקדים אותה. ברדתם, טיפות כבדות, חומציות, סופחים הם את האבק ההוא, והווים לכתמי בוץ חומים-דהים על שמשות הטנדר הסדוקות. האבק שוקע עם טיפות הגשם; האיש מנגב את הבוץ במטלית בטרם ייבש, ומחכה לגשמים שיבואו.
ז´ אדר ב´ ה´תשע"ד

מעשה מעייפות - הקבצן הגידם
מעשה מבן מלך שנתעייף והיה שוכח, שהשכחה מצויה לנרדמים.
ה´ אדר ב´ ה´תשע"ד

בדרך אל האופק - 1362650
האדם שהיה שעון כעת בין פיתולי קליפת הגזע, הצביע בפשטות הישר לפנים – אל האופק.
כ"ח אדר א´ ה´תשע"ד

משחק המלכים 7 - יוחאי אורלן
"לסלק תלמיד? מי הרשה לך? אתה, היבחוש, הפרעוש, קרציית הבקר! יש לך מושג אילו דרגים גבוהים קבעו שהתלמיד הזה ילמד אצלך? יש לך? אתה יודע במי אתה מעז למרוד, יתוש?"
ט´ אדר א´ ה´תשע"ד

מעשה מבן מלך שנתגעגע - משכנות הרועים
מעשה מבן מלך שנתגעגע עד שהפך לברווז, ומה שעבר עליו בזה
ח´ אדר א´ ה´תשע"ד


<< 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי