כמעיין המתגבר - קל וחומר מומלץ העורכים
הוא לא פגע
הוא הפוך הוא
מבפנים הוא לא נפגע
כאן עדנאן
האם את פרח האם הרדוף

כאן הרדוף
הנה, כאן
כ"ד אדר ה´תשע"ה

עכבישים - צועדת
אני כמעט פורצת בצחוק פרוע. כמעט, כי אני בכל זאת זוכרת איפה אני ואיפה היא אבל כמעט
ל´ שבט ה´תשע"ה

העץ האחרון - superdos
הם הגיעו בהמוניהם. כמו נחילי ארבה, מכסים את עין השמש, מביאים את הלילה בצהרי היום. הם באו עם המעבורות המכוערות שלהם, חסרי כל חן, נראים כל כך שונה ממה שהאנושות תיארה לעצמה שיראה גזע חייזרי, נוכרי, מאיך שדמיינה שיהיה מגע ראשון. הם לא היו ידידותיים, והם לא חיכו רגע.
ט´ שבט ה´תשע"ה

זרם. תודעה - אזמרגד
בחוץ קר וחשוך. אסף ממהר מבית המדרש, והחדר הופך ממקום להניח בו מיטות לבית של ממש: כזה עם גג אדום, תריסים ירוקים, וילונות כחולים. כשאסף מתאמץ הוא גם רואה דשא בצדדים וארובה עם עשן. רק שיהיה חמים ונחמד בחדר, מה כבר אדם יכול לבקש. פתאום הוא נזכר: יש מרק.
כ"ט טבת ה´תשע"ה

מקומן של חיות הבר - אמי 1
מיד אחרי ההבדלה שאלתי את אבא אם הוא יודע איפה מנחם.
אמא הזעיפה פנים – ככל הורי הישוב גם היא, מן הסתם, כללה בתפילתה איזו בקשה מיוחדת שהילדים שלה לא יתקרבו למנחם המשוגע, ובודאי תהתה לעצמה לא פעם למה היא היחידה שתפילתה לא נענתה.
כ"ד טבת ה´תשע"ה

סגירת מעגל - איש תם
לפתע יד נשלחה אל תוך ערימת הקש. ראיתי את קנה הרובה מגשש וממשש וכמעט שנגע בי. עוד רגע ואני מתגלה. התכוננתי לגרוע מכל.
כ"א טבת ה´תשע"ה

לישון בשמונה - בלייט
הספסל היה קריר עדיין, סימן שאף אחד לא הספיק לתפוס אותו היום.
אחר כך הוא ראה אותה.
ט"ו טבת ה´תשע"ה

שנים אוחזים בסוס - אמי 1
לעיניהם נגלה סוס שחור ומרשים / שעל גבו רוכבים שני אנשים / אשר בלי כל שימת לב לקהל הצופים / איש את רעהו מחרפים ומגדפים.
כ"ו כסליו ה´תשע"ה

סטירה - ניק בלי ראש מומלץ העורכים
ומכאן לשם התגלגלו הדברים כך שישב אתמול בחדר ההמתנה בהדסה עין כרם והרופא הודיע שיש לו גידול ברגל. לא ממאיר, הוא אמר, אבל המילה ´גידול´ כבר הוציאה ממנו בהלה עצומה, והוא ישב על הכיסא ורעד בכל כוחו.
ה´ כסליו ה´תשע"ה

שמות - ילד, גדול.
יש לי חבר רגוע. מה זה רגוע, גופה תזזיתית לידו. קוראים לו שליו, לחבר הזה שלי, וכולם מתפעלים מכמה שבמקרה שלו, ברור שנזרקה נבואה בהוריו כשהיה בן שמונה ימים.
כ"ז חשון ה´תשע"ה

תפוגה - אברהם שחר
הייתי צריך להבין הרבה קודם, אולי כשהאמא אספה בבעתה את בנה, אולי כשהבן לחש לאביו המזדקן מילות עידוד ונחמה לאחר שהעזתי לפתוח את פי, אולי כשהאיש הצעיר מישש את כל גופו להרגיש שהוא עוד קיים והסתלק בקללות, אבל מסתבר שעד שאתה לא חוטף אגרוף בבטן ועוד אחד בלסת אתה לא מבין, זו הבעיה כשאתה מלא תחושת שליחות ובשורה.
י"ב חשון ה´תשע"ה

בתו של הרב- פרק 1 - אפשר להתרגש?
"אולי אנחנו מנסים יותר מידי? התלבט אבא בקול והיא נעה במקומה באי נוחות. מרגישה לראשונה איך ההורים, המבוגרים האחראיים הם בעצם בני אדם, שחווים את אותם הדברים שהיא חווה.
י"ט תשרי ה´תשע"ה

נקודת מבט - אבי דן
כולו דמות של סיפוק כלבי עילאי בשעה שרגלו מגרדת במרץ נקודה מטרידה. נראה שלדעתו ברגע זה העולם מושלם...
בעיניו החומות הוא מנסה לשכנע את צחי להוציא אותו לסיבוב ברחוב המופלא המלא יצורים מסקרנים.

ט"ז תשרי ה´תשע"ה

המדריך למטייל - וספרתם
קור, ארץ זרה, פנס רחוב ריצד במרחק. אין כאלה פנסים בארץ שלו. הוא עמד שם עם מעיל גשם חום ארוך, השלג היה פריך ומחליק מתחת לרגליו. כבר מאוחר והוא עוד צריך להשיג היום מלון, חבל שהוא לא הכין מספיק. אבל ככה זה טיולים, אף פעם לא מגיעים מספיק מוכנים,
לא ככה?!
ה´ תשרי ה´תשע"ה

דיאלוג בגן עדן - ~עלמה~
"אני לבד!” צעק אדם, "לבד! לבד! לבד!” חזר ההד. "מי שם? מי זה? גם אתה לבד? בוא, תהיה איתי ביחד!” הזמין אדם את ידידו החדש. "יחד, יחד יחד" דעך ההד.
ד´ תשרי ה´תשע"ה

להקפיא את הזמן - אברהם שחר
"את רוצה שאקפיא את הזמן?" שאל אותי יוחאי כשפתרנו יחד תרגילים בשיעור...
"להקפיא את הזמן? דווקא עכשיו באמצע מליון תרגילים?" צחקתי, "לא תודה, אולי פעם אחרת".
"לא רוצה לא צריך, אבל אם תרצי פעם תזכירי לי." לא הזכרתי לו, הוא דווקא הזכיר.

כ"ח אלול ה´תשע"ד

בגמרא זה אחרת - ביכור
חדר לבן גדול. חלון קטן,סמוך לפינה. מיטה אחת, לבנה. ארון בגדים לבן. פיג´מה לבנה, בתוכה יושב שלמה. ´קר כאן´ חושב שלמה, ´קר ולבד´. המזגן קבוע בתוך הקיר, אי אפשר למשש אותו, רק להרגיש את הרוח הקרה שמנשבות בו הקירות.
כ"ו אלול ה´תשע"ד

כנפיים שבורות - אמי 1
הצעיר סקר אותו במבט צונן שגרם למנחם לחוש לא בנוח, אך עכשיו כבר לא יכול היה לסגת. "אני מחפש את בית מדרשו של רבי עקיבא," אמר, "תוכל להראות לי את הדרך? "
כ"ב אלול ה´תשע"ד

תשליך - ארץ גושן
אני הולך לתשליך
בחוף המעורב
כ´ אלול ה´תשע"ד

מעשה בילדי לילה - דג הבבל
לכל הילדים שהלילה הוא ביתם,

שחיים על דפי השגעון,

שכתובים מדיו שנשפך,
י"ז אלול ה´תשע"ד

המסע של דורון - זכרונות כנרת מומלץ העורכים
"זה היה כבוד אחרון שחלקה שרקייה, המכשפה הרעה מן המזרח, לאיש שהעלה אותה בלהבות," אמר יוסיפון לאטו. "כעת, אם השתכנעת סוף סוף, אלך אני ואכנס את מועצת הבזלתנים. ואתה השלך את הברזל הזה: יצורים השייכים אל לילם של בני-אדם אינם אוהבים ברזל קר."
ה´ אלול ה´תשע"ד

יום בחיי התינוקת הממוצעת - איילת החמודה :)
סיפור משעשע על הימים הראשונים של התינוקת
כ"ד אב ה´תשע"ד

אשתו של מוריד הגשם - הראל ב.
אתמול היתה כאן קבוצת חיילים. הם בדיוק חזרו מפעילות ממושכת, והשתרעו בתענוג על הספות. רק חייל אחד עמד מאובן מול תמונת הזכרון שבקיר. היא ניגשה אליו עם כוס תה ועוגיה, והוא הסתובב אליה וסיפר שהחייל ההוא, שנהרג, היה המפקד שלו בטירונות.
ט"ו אב ה´תשע"ד

חלליות בסוף אגריפס - אזמרגד
"הורים חייבים להפסיק להיות מופתעים כשהילדים שלהם משתפים פעולה. אחר כך אי אפשר להתפלא כשהוא ירצה לעשות בלגן כמו ילד נורמלי." את ה"ילד נורמלי" היא מטעימה כמו הדוקטור בראון ומביטה מעל המשקפיים. אני מספיק לחייך עד שקול רגליים יחפות מגלה את יותם חסר-נשימה שב מהמקלחת, בלי חולצה ועיניים פעורות הוא לוחש שנמר רודף אחריו, מסתובב כדי להצביע ופולט צווחה מתחתיוֹת הבטן.
י"ד אב ה´תשע"ד

תקשורת עוטפת - אברהם שחר
"עוד שעה אנחנו עולים לשדור ויש לנו חור של שמונה דקות, תמצאו לי מרואיין למלא את הפינה הזו."
... "יש לי רעיון, אני חושב שהוא מקורי מספיק" הוא שתק שניות אחדות, חושב שכך הוא יגביר את אפקט הענין אצל העורך ואז אמר בקול חגיגי: "נראיין מישהו מעוטף עזה."
י"ד אב ה´תשע"ד

שאלה של השקפה - רוני תשואות
מיותם. ככה אני רובץ כבר זמן שנראה נצח ומעולם לא היה אחרת. ריק ומיותם. למה אני אומר מיותם? מיותם זה יתום, ואני – אלמן. כאילו כרתו לי חצי. קליפת נרתיק, גוף ללא נשמה.
ד´ אב ה´תשע"ד

לא נשאר עוד ״לא״ - פיניצטה
כמו בכל שנה, גם השנה הוא הניח את הקינות בגניזה. ׳מהרה ייבנה המקדש׳, היה נוהג לומר.
ג´ אב ה´תשע"ד

נטל - אמי 1
אני לא יודע למה הבאתי לכאן דווקא את האלבום הישן, ולא מיליון חפצים אחרים שמונחים עכשיו לבדם בבית הריק, אבל אני מסתכל בו מדי פעם, כשאין לי מה לעשות. אבא ואמא שלי מחייכים בשחור-לבן, וביניהם תינוק.
י"ז תמוז ה´תשע"ד

(א)זעקה - שתי שניות
היא נכנסה למכונית, חגרה את חגורת הבטיחות
והרגישה איך הקליק הזה קצת כולא אותה בתוך עצמה
ט"ו תמוז ה´תשע"ד

בחור של נסיונות - ילד מוזר
יוני היה בחור של נסיונות.
תמיד הוא היה כזה, עוד מאז הגן, כשדרבן אותנו לטעום חלזונות ונמלים.
י"ב תמוז ה´תשע"ד


1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי