[המילים היו שלי, ההקשבה שלך]

בציפורני העיטים הדורסים

ניסיון אהבה כואב,
ניסיון לאהבה‑ וליראה כאחד.

יושבי מארבים לטרף משחרים

השמחה צועקת תמיד מחפשת תקווה להתגלות דרכה ואני הרגשתי אחת כזאת על שפת האהבה

הרי את מקודשת פי ישמיע
כמו קורא
לשכינה

הַיָּמִים בּוֹעֲרִים וְהַשָּׁנָה חֲדָשָׁה
[הַכֹּל פֹּה מַמָּשׁ בְּסֵדֶר.
רַק-לֹא-לְהַכְרִיז-עַל-גַּמָּדעֲנָק
בְּבַקָּשָׁה]

חפשיני לעת אחרת שמחתי הזכה, ותמצאיני נענה.

יכו גלים יסערו אל מול חופים.לעולם לא לאים, לעולם לא נחים.
ישטפו, נשאים בשרשרת שאינה פוסקת.

פוס משחק! תעצרי רגע בבקשה

סליחה גברת שאני קצת חובבן,
ומתפרץ כך לפתע, ועוד בלי סוס לבן.

כרהיטות ברותות אצילות שבטירות

פּוֹקֵחַ עִוְּרִים
חֲלִיפָה מְחֻיֶּטֶת
תִּפְאֶרֶת הַ כּוֹבַע .
עִוְּרִים וּפִסְּחִים יַרְשִׁימוּ.
מְשֻׁגָּע בְּבָגְדִי עָנְיָם

אֵיךְ פִּתְאֹם נִפְעָר מָקוֹם
וְאֵין תְּחוּשָׁה
מְרַגֶּשֶׁת
מַפְחִידָה
וּסְתָמִית
יוֹתֵר מִזֶּה.

ביום של גשם.
מאירה לי פנים.
תודה!

קצים בבדידות

תוך טלטול מתמיד מחפשת פינה
בה תוכל לדקה לאזוק נפשה
ולפתע כחוט של חסד המשוך על שפתה
מאירה היא בעוז כל פינה אפלה.

מגבבים את אותם
מילים שכבר
חדלנו מלשמוע
שבעה נפשנו מלצפות.

הוּא קְצָת פִּהוּק שֶׁל בֹּקֶר
וּקְצָת הִתְאַרְגְּנוּת חֲפוּזָה

בעת לידתו

כשם שבאת באהבה
כן תבוא אלי
שלם כאור
אל נא יהי גופי קברך

אתה עוזב בעוד שלושה ימים. עוד רגע הכל יתפורר לי
לתוך הקפה. הטעם קצת חמצמץ.

המיקום:
ארץ לעולם לא
יהיו לי
ימים של תום

שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת הֵם
נֶאֱסָפִים.
וְאַף אֶחָד לֹא
שׁוֹאֵל.

פֵּרוּרִים אַתְּ
אוֹמֶרֶת
הֲרֵי
מָה יֵשׁ לָנוּ עוֹד?

אדמות נוקשות

´וכשתשוב ותהלך עלי עשב
ותחכה לצלצול הפלא, אמר במתק -
תהא תזוזתו כמנגנת במיתרי לבבך,
וצלצולו כמבשר: "והיו לבשר אחד"´.