יום שבת אחד בדמדומי החורף בתחילת הקיץ הבנתי

שֶׁיִהְיֶה לִי הָעוֹלָם הַזֶּה;
בְּרִגְעֵי הַבְּלִיסָה הַחוֹמְקִים, בַּצַּעַר, בַּהִתְעַלּוּת הַנִשְׁקֶפֶת

דמעה,
בין קודש לחול

וכל אחד מושך לצידו
איה מקום כבודו?

שתיקת הטבע
טבעי בדממתו

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכְּבָר
נִסְגֹּר אֶת הַפִּנָּה אָז תְּחַתֵּן אוֹתִי אֲנִי צוֹעֵק אֲבָל מִישֶׁהִי
פֹּה לֹא עוֹנָה

בכיכר לסטר
המים במזרקה עולים ויורדים

לְסַבָּא שֶׁלִּי אֵין זָקָן
אֲבָל כֵּן יֵשׁ זִיפִים כָּאן וְכָאן

תן לי את הכח לשמוע
מכל קולות הלב לשבוע

דרך משקפיי העגולים העולם דומה עליי כמישור

ואספר לך שבאמצע התמוז (ביום הילולת האור החיים הקדוש)
עז חפצי לשריפת החמץ

העתיד שלי צופן את זהותי כמו אגרוף קפוץ.
תקוות משתרגות בזרועו, חלומות מלבינים מרוב אחיזה
כבר מזמן שאין בה נשימה

"הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם..."

עטופי גלימות שחורות
מתחת חולצות לבנות
גלימות מכובדות מלאות רושם
חולצות לבנות מוכתמות בשקר.

"וַיַּפֵּל יְהֹוָ-ה אֱ-לֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם
וַיִּישָׁן
וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו"

הרואה את הים הגדול
מה הוא מרגיש?

זוֹ לֹא דְּרִישָׁה לְגוֹדֶל
זֶה רָצוֹן לִגְדוֹל

הוא קטף מלח ים
ושזר זר פרחים

שֶׁאַתְּ ברָקיעַ זִיו בּהירים.
בְּשָׂרִי סעודַת תולָעים.

לנשום, לנשום עד שאין מקום.
עד שמצר הגוף.

וּלְפֶתַע, הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ נִרְקְמוּ עָבִים
וְהַדְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת לָהֶן,
טִפָּה אַחַר טִפָּה, עַד אֲשֶׁר נִימוֹחָה כָּל הָאָרֶץ

פעמים היה נחלש לרגע
אך מיד נזכר בהשתוקקותו, לאותה כמיהה

כמעין הבטחה שלעולם קיימת,

המשיך הוא בכל כוחותיו וקיווה

לאותה היד שהצליחה לחדור לשם מעבר להכל, לפני הכל,

דמדומים,
האם זה מוות או ברית מילה
חבלי גסיסה או לידה

ורגליי שקועות שומעות את קולך את קול זעקת בניך שחיים בתוכך, שמתו למענך...

ואת רבויה בדם, דם של כאב מלחמות ואש

כאילו אומר בעיה שלך, תסתדר לבד.
"אתה זה שרצית לחלום"
לו לא אכפת מהקושי

הדוקר בכל הזדמנות בתוך כל חלון שנפתח,

ונסגר מהר שלא תנשוב הרוח פנימה,

כשה הבורח במדבר שויתרתי עליו ואולי הוא זה שיובילני אל האש שלא מכלה? והאם כבר כבתה? האם לעולם ולא תשוב?

התגעגתי לכותל וזה מה שקרה

למה כולם רושמים הרבה

כְבָר מִזְּמַן
שָׁכַחְתִּי לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם
יְצִיקָה אַחַת

אז עורי ציון ואספי כולם
כי די לנו מלזעוק