אני מוצאת את עצמי צורחת את עצמי לדעת. בשקט כמובן. כדי לא להפריע את הנפשות שסביבי.

"המטרה היא לא רק לאהוב- אלא להתמיד באהבה"

הכרתי אותה טובה ויפה, מתולתלת עם עיניים מוריקות המלאות בצבעי שמיים וארץ.

אי הפשטות.
המקום המאוחד הזה.
שבו אין למה כמה ואיך, כי פשוט יש.

ראיתי אותה רוקדת.
עקבתי אחריה במבטי.
מנסה ללמוד את תנועותיה הייחודיות.

"אה, כבר כתבו על ג´ירפות ננסיות? אוף." (המחבר האלמוני)

רק שלא יידפוק בדלת, והיא, בטיפשותה, לא תפתח. את אומרת שיבוא נכון. בטח שיבוא.

זה לא היה שוק גדול בשבילו. שיחת הטלפון שאחרי הפגישה הרביעית הייתה קצרה, גזורה מתוך קלישאה: נראה שזה לא הכי מתאים, וכן, האמת שגם אני הרגשתי, בהצלחה, בהצלחה, אז ביי, ביי.

קריאה.

ובא לך לעזוב את הכל, להרוס בידיים וללכת, אבל אתה מחליט שתלך לישון ומחר אתה תקום שוב ותילחם כשאתה נראה בסדר ושבור מבפנים.

אז כמובן, היא ידעה שלכולם יש את הרגעים המלאים בתחושת כישלון צורב שכאלה

תחנה קטנה עם שלט צהוב מעוך, שכתוב עליו בכתב יד - 417.

אני
אוהב לדבר עם
עצמי

שאלה.
היתה לי שאלה.
שאלה קשה,
שאלה נפלאה,
ויצאתי לחפש לה תשובה.

הסיבובים החדים של הסיבים מעיפים לה על החולצה משחה כחולה והיא שמחה שהפעם היא עוד בפיג´מה

(ולמה אני זוכרת רק חצוצרה נוצצת ודוב ענק עם פרווה חומה שממש בא לי לחבק?)

יש לי עכשיו דגים מפרפרים בקצות האצבעות. אני רוצה לחבק אותך ונמנעת.

רצוצה
נוסעת על 200
עדיין מאחור
תמיד

אני מתעטף. השמיכה המגן הכי קדום בהיסטוריית חיי. להצטנף ולהצטנף להיסמך לשמיכה ולכסות ולכסות כמבצר בלב ים סוער, כעובר בבטן אימו.

ארור הבא והולך בלי לומר: ארור השוכב לישון מבלי לצחצח שיניים:

כשהלב יודע
מבין זאת
רק אלוקים

אני רואה את הידיים שלה מסתבכות בעצמן כשהיא מסבירה לי למה כדאי שאהיה שמחה מהחיים שלי בעוד לה מותר ליפול לאכזבות צורבות ולדכאונות מינוריים

כשהייתיקטנהאפילולאידעתילשיםרווחוהכלהיהמחובר

חרב נשלפת,
כליפות קולפת,
מכאיבה לך,
בנשמתך.

אולי בסוף
אין אף אחד

ושנרגיש מעין עולם הבא אז הנשמה שלנו תרצה להיות טובה יותר, כי שמרגישים מתגעגעים ואין דבר חזק יותר מגעגוע.

יללות מצמררות
מפלחות מראה מנופצת
ספרים הם רק קישוט
הזיות זוועתיות
סכינים, חבלים
דם, צרחות

עוד מכשול אחד
ועוד אחד נוסף
יד מושטת
מחזירה אותי למקומי
שם, גבוה
באהבה מלטפת

ממש פה, אל מולו, לצד החלון הפתוח שרועש מגשם ומילים לא פתורות אני נושמת עמוק ולא מצליחה להירגע.