קו הסיום - סוס פראי
עוד מכשול אחד
ועוד אחד נוסף
יד מושטת
מחזירה אותי למקומי
שם, גבוה
באהבה מלטפת
י"ט כסליו ה´תשע"ז

שוקולד וצבעי מים בבקשה - קאמי
ממש פה, אל מולו, לצד החלון הפתוח שרועש מגשם ומילים לא פתורות אני נושמת עמוק ולא מצליחה להירגע.
י"ט כסליו ה´תשע"ז

הצימוק שבחורף - בaרaק
צעקה בחורף
של תהייה
של חוסר לא מוסבר
בקור האכזר
י"ז כסליו ה´תשע"ז

מעשיה - אוושה
וכשהאלוהים תלה עצמו בענפי הדעת
י"ד כסליו ה´תשע"ז

.תקליט, שרוט. מחשבות שבעה - חלון עם נוף לים
ואולי בגלל שהוא עובד שם הוא מרגיש גם כן כמו אחד מהשפע, שעומד לו כך וזוהר בזוהר בלתי משתנה, ומצפה להיבלעות. ולמה להיבלע בעצם. אדרבא, טוב לו כך בתוך השפע. נתי הנצחי, נתי הנוצץ, נתי הנשגב והיפה. נתי המושלם.
י"ב כסליו ה´תשע"ז

קרישנדו של נחת - קאמי
תשחקי איתנו תחבקי אותנו תדברי איתנו תספרי לנו מה היה לפני וכמה חמודים היינו
ח´ כסליו ה´תשע"ז

הולכת לישון - קאמי
זה לא היה לה נעים. היא ידעה הרי בהתחלה שיחד איתה היא תביא אל המפגש הכפוי והאינטימי הזה את כל המילים הלא נכונות,
ז´ כסליו ה´תשע"ז

מה זו סליחה? - על חומותיך
יש אי שם ילד עלוב ודחוי, אני לא הוא והוא כבר נעלם, ובכל זאת חרפתו זועקת.
כ"ג חשון ה´תשע"ז

איילה - משוטט בשיממון מומלץ העורכים
(וכל כך רוצה איילה. כל כך.)
י"ג חשון ה´תשע"ז

אהבוך עד מוות - קפל"ש
לפני שאתה הולך
תבוא לומר שלום,
טוב?
י"ב חשון ה´תשע"ז

עד שזה נגמר - ע-דן
רואים מרחוק את הקבר שלנו, פתאום זה כל כך מוחשי
ז´ חשון ה´תשע"ז

כמו אני - ▪שקד▪
יש לי סוד. אני לא אדם רגיל.
יש לי הפרעת אכילה.
כ"ג תשרי ה´תשע"ז

להתיש את הגוף - בעפעפי שחר
לא להספיק לשתות קפה לנסוע לים כי ממש צריך להבין באמת מה זה אומר שכשאתה נותן אתה מקבל
י"ד תשרי ה´תשע"ז

הילדים של - הכדר
י"א תשרי ה´תשע"ז

02:09 - מפרש
אור וחושך וקולות אפופים
כסאות עשויים עננים וצחוק קלוש בתוך האוזן
ט"ו אלול ה´תשע"ו

מאה קבין של יופי - אברהם_בלוך
ישנה אגדה על מאה קבין של יופי שנשלחו אל העולם הזה, אך חלקם נעלמו אי שם בדרך, משאירים לנו עשרה אשר מתוכם תשעה נטלה ירושלים.
י"ג אלול ה´תשע"ו

לא מסוגל להתנתק - עומר זרקי
כתום בעיניים. השמיים כלועגים בשתיקתם הכחולה. כחולה כדגל.
ח´ אלול ה´תשע"ו

אהבה - אברהם_בלוך
ואני לא אומר, וכשכותב, זה לא לך. אהבה.
ב´ אלול ה´תשע"ו

צעדים - נדודים בחול
בלילות הוא היה רץ ליד חוף הים. גבוה ורחב. אתה חייב להפסיק, הוא אמר לעצמו. אתה מוכרח. הרי זה לא ייתכן. תמצא משהו נורמלי לעשות עם כל האהבה הזאת. הן לא אשמות, כולן.
כ"ח אב ה´תשע"ו

הסיפור של גאיה - הודיה_כ
כ"ב אב ה´תשע"ו

שנאה - חגימי
אני שונאת אותך,
ואת הרוגע המעיק שלך!
שלמרות שמכאיבים לך,
אתה נשאר לעמוד, בדממה.
ט"ו אב ה´תשע"ו

יונתי בחגווי הסלע - הודיה 7
באר מים סתומה,
נביעת מי תהום...
י"ג אב ה´תשע"ו

נשמה שלי - מבקשת דרכי
פתאום הייתה בינינו שתיקה כזו, מבינה. והיה לי טבעי.
י"א אב ה´תשע"ו

שיר ירושלם המושר על אדמות ניכר - אברהם_בלוך
היא כתבה את שיר ירושלם המושר על אדמות ניכר, שיר כאב מעוצמת אהבה כמיהה וכסיפה, שיר מלא בדמעות כאב האהבה.
י´ אב ה´תשע"ו

הייתי מכורה אליך - הודיה 7
להתמכר לאהבה או לחופש???
משהו שם בפנים עוד מתגעגע...
ג´ אב ה´תשע"ו

מאסטר לכעס - על גג בית המדרש
היה שם דף מקומט מלא במשולשים, .ויד מזיעה מציירת במרץ
כ"ז תמוז ה´תשע"ו

מחכה - על גג בית המדרש
ושוב הלחץ המוזר הזה בלב, להדליק את המסך ולצפות שוב להודעה שתשנה את חיי.
כ"ז תמוז ה´תשע"ו

בלבולי שכל. או במילים אחרות, נקודות למחשבה. - טל כהן יהונתן
מנסה לכתוב, אבל הכל מעורבב, לא מאוחה בראש, הבדידות משתקת.
כ"ה תמוז ה´תשע"ו

לא אשאל לעולם - מיכרמי
בכיס הפנימי שלי יש רשימת שאלות למלאכים המלווים.
אם פעם אפגוש אותם, סתם כך בדרך לאנשהו –
לא במקום ספציפי כמו מיטה של גוסס , בית חולים , לוויה,
ואפילו לא במקום פיגוע מזדמן- אוציא מהר את הרשימה ואשאל.
למה מהר? כדי שיהיה להם זמן לענות לי.
כ"א תמוז ה´תשע"ו

מלבוש - *פרח הלילך
מה הוא יעשה בלי הכובע הזה?

מי הוא בלעדיו.

כל מה שיש לו זה כובע.

אף אדום.

ונעליים גדולות במידות שונות.
י"ח תמוז ה´תשע"ו


1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי