לילה כיום יאיר - צועדת
היא מתיישבת על ידו, טומנת את ידיה בתלתליו הרכים, העמוקים, ומשיבה לו מבט.
ב´ תשרי ה´תשע"ז

אני לדודי - עם הספר
הוא הטריף את דעתך, היא אמרה לעצמה כשחזרה מדירתו של בועז שבשכונת קטמונים לביתה שבגבעת שאול, מה שאף אחד לא הצליח לעשות.
כ"ג אלול ה´תשע"ו

סיפור פייסבוק גנרי - nadieli
היא מעולם לא הייתה פגועה. גם לא כששמואל נחמן נפרד ממנה, בטענה הקלושה שהוא מחפש בחורה טיפה יותר דוסית
כ´ אלול ה´תשע"ו

למה דומה הוולד - על גג בית המדרש
לא, אני צועק. לא! עוד לא התפללתי מנחה. אתה יהודי, אתה צריך להבין אותי! עוד לא כתבתי את קורות ח--
י"ג אלול ה´תשע"ו

מעשה במלך וברזי אמנות השלטון - איתי אליצור
מלך הפלאפל (שאגב, זיהה כמובן את המלך) הבין שעשה שגיאה. הוא לא כל כך הבין מה השגיאה, כי הוא היה רק מלך הפלאפל, אבל הוא ידע היטב מה עליו לעשות עכשיו, שהרי הוא היה מלך הפלאפל.
ה´ אלול ה´תשע"ו

שלהי קיץ - עשבתא
רגע קט גובר בתוכו הקול ההומה ודורש ממנו לקום ולהסתלק, שמא ייראו פניו בפני האיש, שמא יזהנו ממרחק של שנים. רטט עובר בעורקיו: לא. הוא לא יסתלק, אלא יעמוד בפניו גאה, ואישוניו יחדרו לנבכי נשמתו של האיש ויוכיחוהו על מעשיו הנפשעים.
א´ אלול ה´תשע"ו

החבר מתארס - עם הספר
יניר נמנע מלהביט ישירות בעיניו, אולי כי הוא חושש שהוא מעורר אצל דוב קנאה או משהו כזה.
למען האמת דוב לא מקנא בו בכלל, אבל יש משהו מעורר קנאה באהבה הזאת, האמתית, שכנראה שורה ביניהם. כמה קלישאתי מצדו.
א´ אלול ה´תשע"ו

על כוויות קור ושירי ילדים - ילדה על החוף
מהמחשב עוד מתנגנות שלושים דקות רצופות של לולי. בימים כתיקונם איתמר לא היה מאפשר לילדה שלו אפילו עשר דקות רצופות של הזבל הזה, ואת פיל פילון היה שר עם שקד על הרגליים שלו. אבל אני לבד עכשיו. איתמר, בחייך, שחרר. תבורך לולי, שנותנת לי קצת להירגע ולנשום.
כ"ז אב ה´תשע"ו

שקט של כוכב נופל - שוב יאיר
כמה כאב יש בידיעה שלא תהיה חלק מהזיכרונות שימלאו בעוד שנים את הלבבות בנוסטלגיה ובגעגוע. שבכלל לא תהיה מאלה שייזכרו.

י"ח אב ה´תשע"ו

מנחם אב - נ נ י
ושוב כל כך שמחתי, וכל כך התעצבתי. כאילו הגלגל חוזר על עצמו. קצין צעיר מתחתן עם אישה צעירה בחודשי הקיץ. ושוב אישה שלא מודעת להשלכות הנישואין לקצין.
ג´ אב ה´תשע"ו

תחנת דלק תהומות - אדרבה, גם אני
"היינו עולים מידי פעם לאיזה יישוב, לפעמים לכאן, מקבלים קצת אוכל איכשהו, קצת מים, ובורחים בחזרה למטה."

השמים כבר איבדו את השחור שלהם והתחילו להכחיל.
ג´ אב ה´תשע"ו

וביניהם - ג´ - זכרונות כנרת
בן רגע מתעצמת ההתנגדות פי ארבעה. האגריל, עשרים מטר של שטן לבן משתולל, נאבק לתלוש את זרועה מהמקום; הקצה השני, ממורטט וחסר חיים, נסרח מהגליל שבידי טל וצבי. הפאניקה משתלטת על חגית, והיא לא מבינה למה אבא מתכוון כשהוא צועק, "שחררי! עזבי את הקצה!"
כ"א תמוז ה´תשע"ו

אברהם - מיכרמי
מאחורי גדר בית הקברות אני שומע צעקות. "סבא, אני אוהבת אותך!" היא צועקת וצועקת. אני מכניס את האצבע לאוזן כדי לא לשמוע, וביד השנייה אני עוטף את יעלי ולוחש לה בלב, מקווה שגם היא שומעת אותי: "הוא יודע, מתוקה. הוא יודע."
כ"א תמוז ה´תשע"ו

איך - GLoRyti
ואיך להכחיש
ולמחוק
ולמרוח
חיוך
י"ד תמוז ה´תשע"ו

אביטל היפה - avital24
השמיים היו כחולים ובהירים יותר מתמיד. אך השמש החמקנית שוב הסתתרה מבעד לעננים. הרחוב המה אנשים הולכים וחוזרים. התנועה בכבישים הייתה רבה ועמוסה, אבל היום רק התחיל.
י"ד תמוז ה´תשע"ו

רווחים - אלגביש
כל שהצליח לומר היה "יש לכם אולי... משהו נגד... קסם?"
ט´ תמוז ה´תשע"ו

הבזקים ג - אריאל ק.
הוא נולד בחבל הטבור,
סמוך לאגן הים התיכון...
כ"ז סיון ה´תשע"ו

מעולם לא היתה כאן - ציפור אש
היא קרוצה מחומר אחר מזה שאני קרוצה ממנו. חומר אחר מרוב העולם, בעצם. בת בהר"ן לתפארת מדינת ישראל, על כל המשתמע החיובי מכך.
כ"ה סיון ה´תשע"ו

פרח צהוב בערפל - משכנות הרועים
הילדה החזיקה בידו בחוזקה, "כשהיינו באוטו, אמא הרשתה לי לפתוח את המטריה כשנגיע, אז מותר לי, נכון?".
עידו משך בכתפיו, "אני חושב שכן". הם המשיכו ללכת.
י"ב סיון ה´תשע"ו

פדריקו לוצ´יאני - הירושימה
הכל התחיל כשאמא שלי, בת 62, סיפרה לי שהיא בהיריון, מה שאומר שיש 40 שנה בין אחותי לבין הילד החדש. זו התחלה טובה של כל יום מוזר. כשניסיתי להבין איך זה קרה ומה זה אומר על החיים שלי מעכשיו והלאה, ג´ו ואלכס הגיעו מתנשפים ומיוזעים קלות כדי למסור לי הודעה דחופה: מר פדריקו לוצ´יאני נעלם, וכבר שבועיים שלא מוצאים אותו בשום מקום.
ט"ז אייר ה´תשע"ו

כשרה / (הבלנית- עדשים 3) - יעק ב
אחרי הפעמים הקודמות היה לה ברור שגם אם היא תצטרך לסוע שעה בטרמפים, להגיע בשעות לא נוחות, ואפילו... אפילו לדחות את היום, יהיה עדיף מלחזור אל הצפעונית הזאת.
ט"ו אייר ה´תשע"ו

ילדה ומותר לה - חנה נון
"אני רוצה להיות ילדה קטנה" אמרה פתאום. מה פתאום. להיות ילדה קטנה? שוב? מי אמר את זה. לא היא. כן, כן היא. "לפעמים אני מסתכלת על אמוני וחושבת – הנה זה עכשיו, זה עכשיו הילדה הקטנה שלה. איזה טוב שזה הילדה הקטנה שלה".
י"ד אייר ה´תשע"ו

ערעור הלב - פיניצטה
אני משתגע ואני לא באמת משוגע. לא קורה שמחשבות תוקפות אותנו והן לא ניתנות לעצירה?
כ"ז ניסן ה´תשע"ו

עד שמצאתי - פרק אחרון - גור אריה אסף
כמו נערה שמלאה בעלבון, ששובר את לבה ופותח אותו לקבל את אור הרחמים, למלא את הצימאון של הקיום האנושי.
כ"ו ניסן ה´תשע"ו

מעיין - 308
שנתיים אחרי שהחלטתי שאני לא יוצאת מהארץ, מעיין ברדה התקשרה ואמרה תקשיבי, אני חייבת לטוס, למען השפיות שלי.
כ"ד ניסן ה´תשע"ו

אספר לכם איך היו שמחים: - זכרונות כנרת מומלץ העורכים
בחוץ ממתינות הנעליים, שהסדקים שנוצרו בעורן המבוקע מן הבוץ שנערם ונקרש ונקלף וחוזר חלילה נטלו מהן את המראה הצבאי החמור, הנוקשה, והשכיחו מהן זכר צחצוח ובטון ומסדרים, אם גם לא מחו עקבות אבק ומסע וקוצים וקיץ.
למטה, באור האפור, יושב אביהו על משענת הספסל, רגליו על המושב, וסיגריה כבויה בפיו.
י"ח ניסן ה´תשע"ו

עד שמצאתי פרק ז´ - גור אריה אסף
ד´ ניסן ה´תשע"ו

משלוח מנות למשוטט בישימון - גמד ענק 11
ציניות היא נשק של חלשים, רועי אומר וזורק עלי איצטרובל.
לא, כי איצטרובלים.
י"ג אדר ב´ ה´תשע"ו

קראת לי אסתר - נ נ י
בפורים הראשון שחגגתי בארץ התחפשתי לאסתר המלכה. הייתי הכי יפה, לבשתי שמלה ארוכה ולבנה כזאת, כמו שתמיד דמיינתי. אמא תפרה לי אותה לילות שלמים. היא אמרה "את אסתר, את מלכה".
י"ג אדר ב´ ה´תשע"ו

עד שמצאתי פרק ו´ - גור אריה אסף
ז´ אדר ב´ ה´תשע"ו


1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי