אֳנִיָּה מַפְלִיגָה
מַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ
שֹׁבֶל שֶׁל תִּקְוָה

´הנה מגיע זמן הזבח

מקולס היה וקילוסו חצוי

לעת ערב שקיעה
וחיבוק,
ותפילה

הַשָּׁנָה-
כָּל אָדָם בְּבֵיתוֹ מִבְצָרוֹ
יַחְגֹּג חַג חֵרוּת בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ

אֲנִי רוֹאָה אֵיךְ אַתֶּם בּוֹנִים הֵיכָלוֹת שֶׁל מַעְלָה
בַּסָּלוֹן.

עֲנָנִים נִשְׁבָּרִים
מְצַיְּרִים בַּשָּׁמַיִם
מְחַבְּקִים אֶת הַצֵּל שֶׁל דְּמוּתִי

יחפה מבגרות
נכנסת לרחם שהם

הָאֱנוֹשׁוּת כֶּאֱנוֹשׁוּת
תִּתְגַּבֵּר וּתְנַצַּח
כְּמוֹ שֶׁעָשְׁתָה זֹאת
אֵין סְפֹר פְּעָמִים
בֶּעָבָר הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב

בְּגָדִים שֶׁלֹּא רוֹאִים לִתְלוֹת

בַּחוּץ

"הִתְנַדֵּב!"
קְרָאתֶם לְעֶבְרִי

קצת נשימות
זה יעבור לכם.

קרב יום
אשר הוא
לא יום
ולא
לילה
•••
כי לך יום אף לך לילה
•••
תאיר כאור
יום
חשכת לילה.

כַּמָּה קֶסֶם
יָכֹל לִהְיוֹת
בְּמַנְגִּינָה קְטַנָּה

הָרוֹבִים שָׁם נוֹגְנִים עַל הָהָר
וְרוֹקְדִים אֶת מְחוֹל הַדְמָמוֹת
לִפְעָמִים זֶה נִרְאָה קְצָת מוּזָר
גַּם הָעֵץ מְמָרֵט צַמַּרְתּוֹ;

בְּהִשָּׁמֵעַ הַיְּלָלוֹת
הָיִיתִי פּוֹקֵד

איש תם, יושב
בעצם שוכב. בעיניים פקוחות לחלום
אנשים מבזבזים משאלות

שלך

הַגּוּף שֶׁלִּי
פּוֹעֵם אֵלֶיךָ בְּמִקְצָב
שֶׁל שְׁרִיר מֻכָּר
(גֶא´ז שָׁקֵט אוּלַי)

מַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן

צְלִילִים נִשְׁטָפִים בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם

רֵיחַ עוּגִיּוֹת חַמּוֹת

מְגַלֶּה לְסַבָּא טְעָמִים חֲדָשִׁים

בְּרֶגַע שֶׁכְּאֵב אוֹחֵז, מְבַקֵּשׁ לָדָעַת
חַלְלֵי גּוּפִי, אֲנִי
נָס

לֹא נִחַשְׁתְּ

אַהֲבָתֵךְ הַתַּמָּה תְלוּיָה בְּדָבָר.