אונקו-לוגי - שי צעיר
"אני לא רוצה שתבכה כשאני אמות, בסדר?" כרגיל, ג´וני פתח את היום בשיחה קלילה. "עדיף שתבכה לפני, כי מספיק אנשים יהיו עצובים אחרי, אז חבל."
"חס וחלילה" אמרתי, "הכול יהיה בסדר."
"זה נכון, הכול יהיה בסדר, אבל אני אמות."
שתקתי. מה יכולתי להגיד?
י"ב אלול ה´תשע"ג

אני תכלת - עלי שוקולד
לפעמים אני יושבת על הספה או על הרצפה, לפעמים אני זועקת לאלוקים שיעזור לי והוא שומע ומקשיב אבל אני בבועה שלי לא שמה לב.
י´ אלול ה´תשע"ג

רוח חופשי - תם ונשלם מומלץ העורכים
"אבא."
"כן, איילה?"
"אתה תטרוף אותנו?"
הוא שותק, מחייך אל החלון, שהלילה בו ערפילי ושלו, רטוב ומטפטף לאחר הסערה. רחש מכונית חונה עולה מן החניה של הבית שלהם, והוא מתכופף פתאום ונושק לצווארה של איילה. היא מתכדררת בצחוק חנוק.
ד´ אלול ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות [3] - 48 שעות תשעג
א´ אלול ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות (17) - 48 שעות תשעג
איך אתה רוצה שאני אבנה לך בית, היא רוצה לצעוק, אתה לא שם לב כמה זה משוגע? אין לי בית לעצמי, איך יהיה לי מקום לך, איך אתה רוצה שאני בכלל אכיל אותך, אתה צריך להתקטן, להסתתר, להפסיק לשלוח לי סימנים לחזור אליך בכל דקה ביום אני לא יכולה יותר, מה אתה כבר רוצה, אני רק רוצה שתלך, אני רוצה לשכוח אני רוצה לא לחשוב לא לחשוב לא לחשוב- -
א´ אלול ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות [5] - 48 שעות תשעג
הדבר היחיד המפתיע במראה שלו היה שמלבד העובדה ששחר לבד חולצה כחולה מהוהה והפקח לבש מדים אפורים של סיטיפס, שניהם נראו בדיוק אותו דבר.
א´ אלול ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות (11) - 48 שעות תשעג
א´ אלול ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות [19] - 48 שעות תשעג
לשאלה הזאת היא לא עונה. גם לא אחרי חודשיים של דייטים ושל קָרוב , וזה לא כי הוא לא אמר. זה פשוט כי עדיין קשה לה להאמין שזה נכון. שפשוט כך: מישהו. אוהב. אותה.
א´ אלול ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות. (16) - 48 שעות תשעג
דע את מקומך. תהיה יציב. העולם יציב, העולם קבוע, מכונת המלחמה עובדת מושלם, ואתה צריך להיות רק במקום שלך.
ל´ אב ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות [8] - 48 שעות תשעג
היו שם המון אנשים לא מוכרים שהמשיכו בענייניהם ולא התייחסו אלינו. שחר עדיין לא אמרה כלום. לא הודתה לי.
ל´ אב ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות [6] - 48 שעות תשעג
ל´ אב ה´תשע"ג

לתחרות 48 שעות [18] - 48 שעות תשעג
זה היה יום שלישי, לא בטוח. כן, שלישי. בטח יום שלישי, באיזה עוד יום אפשר ללכת ככה בשוק בשעה כזה של יום בלי לדחוף. כולם רק דוחפים כאן כל הזמן, כאילו מוכרים בבאסטות משלמים למי שעומד אצלם בתור. כמו חיות פה, נו מה.
ל´ אב ה´תשע"ג

הוזה המדינה - עודלא
ביציאה מבית הכנסת עמדו דלפונים שמכרו סגולות לעושר, ומודעת ענק הודיעה על תיקון אלף השופרות, שייארך במשך מאתיים ימים, על ידי ג´ פעמים ח"י מקובלים, לכל מי שידבנו לבו תובב"א ומעלה שקלים, בחמישה עשר תשלומים.
כ"ו אב ה´תשע"ג

היום בו כבתה השמש - שני פרידר
לפני שנה היא ראתה אותו בפעם הראשונה. סתם. ברכבת. ישב מולה ופיזר עליה את היופי שלו.
י"ח אב ה´תשע"ג

בשר ודם - אזמרגד מומלץ העורכים
אז מה נעשה? אומר נדב כשהם הולכים הביתה, פנסי רחוב משפילים מבטם בעוברם.
הכוזרי פוסע לצידו, סגור. תשמע, הוא עוצר פתאום, אוחז בנדב כמו נטרף בסערה, הגלים סובבים סביב והרקיע אפל ופעור: נדב, אני רוצה להיות אמיתי.
י"ד אב ה´תשע"ג

סעודה מפסקת - 1362650
´זה לא נראה לי זמן טוב לסעודת רעים...´ ´מוטב שנשב בנפרד´ סיכם גמליאל
ח´ אב ה´תשע"ג

גנוז בלב - 1362650
פעם אחת, פגש בזקן. אין לדעת אם היה זה ממש או חלום חלם; משל הגה, דמיון או אגדה.
ח´ אב ה´תשע"ג

ארבעים חסר אחת - מומינאבא
הד ניתז מעליה ונספג אל אוויר המדבר היבש. חצי ירח חיוור מציץ עלי בפנים כסופות- גם מעם פניו נטרדתי.
ב´ אב ה´תשע"ג

דוּדוּ - קל וחומר
ואיך שאזולאי אמר את זה לדודו נפתח הלב לגמרי והוא אמר לאזולאי שנמאס לו, אבל בקטע העמוק יעני, הוא מרגיש שכולם באים עליו אומרים לו תן לי תן לי ואין לו לתת.
כ"ו תמוז ה´תשע"ג

זכריה ב´ - חגיז
זכריה בן ברכיה וזכריה בן אבקולס רעים טובים היו משחר נעוריהם...". אך על אף שאהבת התורה ניכרה בשניהם מגיל צעיר, ניתן היה לראות שזכריה בן אבקולס מדקדק מעט יותר במצוות. ומעשים שונים הורו על כך.
כ"ד תמוז ה´תשע"ג

אני וברווז האמבטיה תופסים ראש - כוכב תועה
הברווז הצהוב צף בקצה האמבטיה והמטיר לעברי סילונות מים. לא דיברתי, יריתי...
כך התקדמנו איזה עשרים מטר, עד שסיכות משרדיות פגעו בברווז והוא נעצר.
כ"ג תמוז ה´תשע"ג

ציפית לישועה - ניק בלי ראש מומלץ העורכים
מתי הייתה הפעם הראשונה שבה אמר לו אביתר ´זה לא עניינך´ והכאב ההוא, שיש משהו שאינו עניינו, השתיק אותו בגמגום, בקוצר נשימה, כמו מקלחת משתנקת של מים קרים?
כ"ב תמוז ה´תשע"ג

מחול פרפרים - שיר אחרי הגשם מומלץ העורכים
שיחה אחר שיחה דעכה אל תוך צעדים מתרחקים בכבדות והדי השיחות ריחפו אל התקרה, נתלו בנברשת הסלון הכבדה, האפירו את וילונות התחרה הדקים, ערפלו את חלל הבית.
כ"ב תמוז ה´תשע"ג

מבול - ריח ורדים שדהה מומלץ העורכים
לימור, אני רוצה שנחזור, הוא אומר.
אבל אבינועם, היא תמהה, ולא יודעת למה משהו בה נכמר אליו. מתוק, היא מוסיפה כדי להקהות את המכה, אנחנו לא יכולים לחזור, אנחנו אף פעם לא יצאנו.
הוא נאנח: קיווה שתשכח. אני יודע, הקול שלו קודר, כל כך אני יודע. מוסיף במלמול: מה את כל כך צודקת. אבל פשוט, הקול שלו מתגבר, פשוט אני חייב לחזור לאנשהו, מבינה?
כ´ תמוז ה´תשע"ג

מילים של מוות וחיים - חוה לאה
"רעות, ראיתי את אבא שלך" חותכת ציפי את הדממה. "אבא שלי? את בטוחה?!" רעות נדהמת. "כן, הבטחתי לו שאקרא לך". רעות נפרדת מחברותיה בקריאות צהלה, מותירה מאחוריה מישהי עם שריטה בלב...
י"ח תמוז ה´תשע"ג

הטלפון החדש של מאיר - אברהם שחר
מאיר מהלך ברחובה של עיר ומכריז בגאווה: "יש לי פלאפון חדש! יש לי פלאפון חדש!". לעיתים עולה בידו לעכב איש זה או אחר ולהראות לו את הטלפון הסלולארי שלו, רוב האנשים מזדרזים לחמוק ממנו.
י"ז תמוז ה´תשע"ג

חרובים - קל וחומר
המקהלה שרה ´עוד ישמע בהרי יהודה´ במנגינה שאיש לא הכיר. בשולחן הסמוך להודיה דיברו גברים מגולחים למשעי על הפקקים בדרך, ולא יאומן איך הג´י-פי-אס רצה לקחת אותם דרך איילון, אבל בווייז מישהו דיווח שלא ואתם יודעים שעכשיו גוגל קנו אותם החארות האלה משתלטים על כל השוק אבל מה הקטע הוא רצה אחרי זה לקחת אותי בעוקף
י"ז תמוז ה´תשע"ג

כך זה היה (כמעט) - אלגביש
אשה אחת הייתה בעיר סלה שבמרוקו, ושמה זוהרה.
י"ב תמוז ה´תשע"ג

חָמֵץ - רק עדו מומלץ העורכים
הוא עמד מספר דקות, ידיו שלובות מאחורי גבו פוכר באצבעותיו ונוקש בעקביו בעצבנות. לאחר שעמד כך דקה ארוכה, הביט לצדדיו כמי שעומד לחצות כביש.
ח´ תמוז ה´תשע"ג

לא זאת השאלה - עלמה לבד מומלץ העורכים
המלט מתבונן באופליה הכותבת, בשערה השחור החלק, במצח המכווץ מעט, הוא לא מנסה לנחש מה היא כותבת שם ולא מוכנה להראות לו, הרי לא חשוב כלל מה היא כותבת, חשובה העובדה שהיא כותבת וחשוב המצח המקומט, אך מעבר לכך הדברים רשאים להישאר כמו שהם
ה´ תמוז ה´תשע"ג


<< 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 >>
מנוי על יוצר       עשה מנוי / בטל מנוי