למה תמיד יש לך רוח באוזניים

למה לא תשבי קצת בשקט.

שאין אנחנו יודעים מה לומר אחרת

מה שהלב מרגיש

שיש תפזורת מילים, אולי לא מילים אבל תפזורת

כאילו פעם היינו שכפול, כמו בדפים שהייתה מחלקת המורה תמר, ואני נקרעתי פה והיא קצת התקמטה שם ואנחנו כבר ממש לא אותו הדבר.

שרידי הלב

---

אמא שצוחקת על ספה משחקת סדנת צחוק שמשירה כל הקליפות כולם

אין עולם לא אלוקים ולא אדם

רק היא אני כלומר דמעות רותחות וצחוק

זו הרוחניות עצמה

עשה רצוננו כרצונך