חולמת
לצבוע בסתר
את מרחבי השוני
בערפל של צבעים
בניסיון למצוא
גוון משותף

עיגול השמש השוקעת על מסע ים כבד

חולקת בין ביטני לביטנך.

האדון לידה הגיש לה את צבע הים

והיא נגעה בו עם קצה המכחול.

לו הייתי יכולה -
רק לקחת ממך תמונה,

ביקשתי מהנהג שיחכה

אני חלשה,

נפתחה הדלת לרווחה

וירדתי.

מפיוטים שחופרים דפים,
המשחיתים מטפיסיקה.

אנחנו לא רוצים להיות פה.מזמן השארנו בצד את כוסות היין להעלות אבק על צמרות העצים.

זה העיניים, העיניים שאף פעם לא מצאתי להן מילים.
כשהיא כיסתה אותן היה נדמה שהן בורחות מבין חורי האצבעות וזועקות בדמעות אדומות. נותנות לכל הורידים לצאת, לנשום-לגעת מחוץ לעין ולתת לסובבים אותה להרגיש את הכאב שנמצא בנשמתה.

אבל השיר, כשניגנתי, מילא את החדר בכל המבטים, בכל העבר.
שנאתי אותו!
לעולם לא ארצה לחזור.