|
![]() |
|
||||||||||||||
|
טועה, לומדת,קמה, נופלת,חושבת,שותקת,שמחה, כואבת..אני פשוט אני
הלב בשביתה
רגשות מעורבים, עומדים למכירה בשוק האפור כ"א סיון ה´תשע"ב אוסטאוגנזיס אימפרפקטה (מחלת העצמות השבירות) ורק את, שוברת עצמות כשאת מתהפכת מתוך שינה בלילה. ורק אני, מפחד לחבק אותך יותר מדי חזק שלא תישברי לי בידיים. ו´ טבת ה´תשע"ב ממערב לירח מִמַּעֲרָב לַיָּרֵחַ גַּלִּים רוֹחֲשִׁים הַלַּיְלָה רֵיחַ מֶלַח וּבִירָה נִשָּׂא בָּאֲוִיר כ"ח טבת ה´תשע"א איך זה מרגיש? איך זה מרגיש ליפול מגבוה, כשלמטה יש ידיים מחכות? כ"ט תשרי ה´תשע"א ניחומים ואין מילים שיהיו נכונות וצלילים שיהיו מותרים י"ב אב ה´תש"ע איחוי מתאחה במריחות ונתזים שמתמזגים ככל שעובר הזמן. ה´ סיון ה´תש"ע את רגליי כמו זרות פוסעות, לאורך השדרה גשם מטפטף, שמלה על חבל הכביסה כ"ג תשרי ה´תש"ע בת ארבע עשרה לעולמים וזה כואב שהזיכרון לאט אובד ואני לא יודעת מה היה גוון עינייך י"ז אלול ה´תשס"ט עולם שכולו תיאטרון האיפור שעל פנייך, מסתיר את עקבות דמעות כ"ט כסליו ה´תשס"ט מילותיי שנאלמו מילותיי שנאלמו שוברות היום שתיקה, לרסיסי בקבוק מזכוכית זולה כ"ט כסליו ה´תשס"ט חלומות מקלפים אני בונה חלומות מחפיסת קלפים, (שבע לב אדום אבד בקיץ שעבר) א´ חשון ה´תשס"ט שירי ילדה רצית לשיר גבוה ללטף ברכות הכוכבים ט"ז תשרי ה´תשס"ט גופים זרים אם היה נקלע למקום ארכיאולוג אלמוני ד´ תשרי ה´תשס"ט שיר חורפי מדליקה את הקומקום וביחד איתו שורקת ושנינו נפרדים מהשקט של הלילה לאט ח´ אלול ה´תשס"ח יהיה טוב תעמוד, הסתכל למרומים בדמעותיהם של העבים כ"ז תמוז ה´תשס"ח משנה מקום משנה מזל לקפל זכרונות אל תוך שתיי מזוודות אחת, לא תספיק כ"ח סיון ה´תשס"ח מול מראה גדולה מול מראה גדולה ניבטת אליי דמותי המשתקפת ה´ סיון ה´תשס"ח חיפוש ואיפה הבחירה שלי היכן דרכי הנסתרת כ"ח אייר ה´תשס"ח עבר שנחרך נרמסו פיסות של עבר שנחרך אלפי חלומות נותרו יתומים כ"ו ניסן ה´תשס"ח מאוחר מידי ועכשיו, כבר מאוחר מידיי הרכבת נסעה ט"ז ניסן ה´תשס"ח אומרים אומרים שהאהבה עיוורת אבל אנו העיוורים ה´ ניסן ה´תשס"ח בלעדיך וזה כמו חלום רע, שלא נגמר יום אחד ארוך, כאילו אין מחר, אין מחר כ"ח אדר א´ ה´תשס"ח במסלול הריצה של החיים כשניפגש כולנו בשבילים כ"ח אדר א´ ה´תשס"ח אם הייתי אחרת ואם הייתי שומרת טיפה אחת של תכלת אולי הייתי רואה שהשמיים כחולים י´ אדר א´ ה´תשס"ח הולכת, עוזבת קונה כרטיס טיסה, בלי הלוך ושוב. אולי אם אתרחק, הלב ישכח איך זה לכאוב. י"ט שבט ה´תשס"ח פיסה של שקט בשתי אצבעות את הדממה מלקטת. שוזרת, שומרת לימים אחרים. י"ז שבט ה´תשס"ח הפכים משלימים? זה ל א אתה ולא אני,זה המרחק: אני מנוגה ואתה ממאדים. י"ח טבת ה´תשס"ח מאבק היום ואת כל אשר חשתי וראו עיניי ואדום, יספרו הדמעות במקומי. י"ג כסליו ה´תשס"ח ברגעים שכואב ברגעים שכואב, והלב כמעט טובע. כשהגעגוע באפור את הרגש צובע. ט´ חשון ה´תשס"ח אולי זה הסתיו בשלכת עם העלים, נושר גם ליבי. טיפה שיורדת, מנגנת חרש את צליליו של האוויר. ט´ חשון ה´תשס"ח בין חדרי ליבי כמהה לשקט, לשלוות נפשי. בונה עוד קיר, בין חדרי ליבי. א´ חשון ה´תשס"ח קצת שונה חי בחלום אחר, שם הכל פשוט יותר ח´ תשרי ה´תשס"ח לחוד-ביחד בוא ונצעק אל השמים הכל ו´ אלול ה´תשס"ז רסיסי לילה הלילה התנפץ מעליי, לאלפי רסיסים. שנפלו פזורים לרגליי, כאבק כוכבים. כ"ה אב ה´תשס"ז זכרונות מעבירה עוד עמוד של חביונות, מנסה למבטים, לחבר משמעויות. כ"ו תמוז ה´תשס"ז בדידותי בדידות שכזו לא חשתי מזמן, כעלה שלכת ראשון שנשר, י"א תמוז ה´תשס"ז מחול נשמתה מרחפת, נסחפת אל מול השמש המתלהטת כ´ סיון ה´תשס"ז מנגינת אהבים מביטה אל האופק מחכה שיחזור. ו´ סיון ה´תשס"ז לא היית כאן כמיהה וגעגוע פצחו בריקוד נוגה כ"ו אייר ה´תשס"ז מנגינת הליל חיברה ללילה תווים החרוטים בגזעים לעד כ"א אייר ה´תשס"ז לומר שלום ושוב דוהרת ברכבת רגשות על פניה חולפות אהבות וחששות... י"ח אייר ה´תשס"ז אלמוני שם, בקצה החלקה ליום הזיכרון ה´ אייר ה´תשס"ז האהבה האהבה, כאש להבה תבער ג´ אייר ה´תשס"ז אהבתי היחידה האהבה היחידה אשר היתה לי, ברחה מבין אצבעותיי כמו חול ברוח. כ´ ניסן ה´תשס"ז אלת הירח היא נותרת חיוורת, אל מול האש הבוערת, של אל החמה אהובה. י"ד אדר ה´תשס"ז במלחמה נגדי מושיט את ידי, אך היא נשארת תלויה באוויר, אני לבד במלחמה הזאת נגדי ה´ שבט ה´תשס"ז אהבה מהאגדות נכנסת אל בין השמיכות. ומיד שוקעת בעולם החלומות. ג´ שבט ה´תשס"ז מלאכית קטנה תלתלייך האדמוניים על הכר פזורים, סתורים כ"ט כסליו ה´תשס"ז אותה בדידות חיה מהיום למחר סופרת את הימים, עוד שבוע נגמר. כ"ד כסליו ה´תשס"ז עד כמה שאפשר בין שברי קונכיות וצדפים אנו פוסעים זה לצד זו שקטים, יחפים ו´ כסליו ה´תשס"ז ללא מילים רוח פרצים הסיט הוילון הסהר ניבט מבעד לחלון ג´ כסליו ה´תשס"ז שתיקתנו הרועמת שתיקתנו הרועמת אומרת לא אומרת כ"ו חשון ה´תשס"ז הוא לא יודע עיניו חומות ירוקות כעלי שלכת הפזורים על המדרכות כ"ג חשון ה´תשס"ז טפס אל על אתה עומד לבד על הגבעה מחפש אחר דרכך שאבדה כ"ג חשון ה´תשס"ז נוטה ידו עץ אחד נמצא על הגבעה שורשיו עמוק באדמה כ"ג חשון ה´תשס"ז אתה כבר אינך אני מתבוננת בכוכב, בכוכב שלך וחושבת עליך שהיית וכעת כבר אינך ב´ חשון ה´תשס"ז עוד אוהב גשם מטופף על החלון אל מול רוח הקיפאון כ"ח תשרי ה´תשס"ז זכרונות רחוקים האבנים, הרחובות הרעפים על הגגות י"ז תשרי ה´תשס"ז הסחרור שבלב יושבת על הנדנדה ומזמזמת מנגינה מבין שפתיים י"ז תשרי ה´תשס"ז פרידה בין טיפות לילה גשום, רחובות חשוכים בטיפות גדולות השמים בוכים היא פוסעת לבד על כבישים רטובים מחפשת ברקיע כוכבים. ז´ תשרי ה´תשס"ז מול גלים שמש צוללת בין גלים שוצפים. שחף בודד פורש כנף,נוסק אל על למרומים. ט"ו אלול ה´תשס"ו תפאורת הלילה הרקיע עוטה גווני ארגמן כשטיח הנפרש לכבודו של הסהר. ג´ אלול ה´תשס"ו שלכת הסתיו כבר כאן העצב מורגש באוויר ל´ אב ה´תשס"ו אדמת דמים ברדיו נשמע כינור מיבב הקריין מקריא את שמות הנופלים י"ג אב ה´תשס"ו געגוע ריח הגשם הראשון עושה דרכו אל אפה י"ב אב ה´תשס"ו דרך המדבר הוא מהלך לאיטו במדבר הגדול מסוכך על עיניו מפני גרגרי החול י"ב אב ה´תשס"ו בין מילים ושורות מהראש והלב אל היד הכותבת מתחברים רעיונות והופכים למשפטים י"ב אב ה´תשס"ו שירי הנרקם שיר נרקם בתוכי מתנגן לו בעצב ג´ אב ה´תשס"ו תמונה אחרונה התמונות מרצדות לנגד עיניה מופיעות זו אחר זו בהבזקים ב´ אב ה´תשס"ו עלה נישא ברוח כעלה הנישא ברוח מתעופפות מחשבותיי מן החלון כ"ד תמוז ה´תשס"ו בני הנעקד כיצחק הנעקד על המזבח נעקד בני שלי ונלקח מבין זרועותיי כ"ד תמוז ה´תשס"ו סימני שאלה אני עומדת במקומי ומסביבי מרחפים סימני שאלה כ"ג תמוז ה´תשס"ו כמו גלים... הגלים מתנפצים על המזח גועשים ורועשים בגאות כ"ג תמוז ה´תשס"ו אוכל - קדימה אוכל מכירים את זה שאתם רעבים? אבל ממש רעבים! ואין לכם כוח להכין שום דבר. כ"ו תשרי ה´תש"ע תועה ומחפשת הן הכל גלוי וידוע לפניך, אך לא לפניי כ"ט אייר ה´תשס"ח קנאה ואת, מתייסרת על קנאתך וממשיכה לבכות על גורלך (אשר לא בטוח כי מר הוא). כ"ה שבט ה´תשס"ח בת פלוני לפלוני עם כל הזמנה לחתונה שהוצמדה אצלי למקרר במגנט משעשע בצורת צפרדע, דוב או סתם עוד שרברב שזמין 24 שעות ביממה, אני חייכתי ובכיתי כאחד. כ"ג תשרי ה´תשס"ח כיפת הדם היא יושבת שקועה בסריגת הכיפה. סורגת עין אל רעותה. ט"ו אלול ה´תשס"ו סודותיו של הים הוא מסיר את סנדליו ונוטל אותם בידו ד´ אלול ה´תשס"ו האושר שבשדות שביל עפר ארוך ומתפתל נושק לגבעות ומישורים ד´ אלול ה´תשס"ו דמעות על הקבר הדמעות זולגות מעיניה על הקבר הטרי והלב דואב ומסרב להאמין ג´ אב ה´תשס"ו פסיעות בחול היא יושבת על שפת הים השמש החמימה מלטפת את פניה ב´ אב ה´תשס"ו במקום להיות, חושבת # פעם היו לך תשובות ברורות היום את בוררת מילים כ"א טבת ה´תשע"ב מה את בשבילי # אם הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה הייתי עושה דברים אחרת י"ב סיון ה´תשע"א איך זה מרגיש? # איך זה מרגיש ליפול מגבוה כשלמטה יש ידיים מחכות? י"ט אדר א´ ה´תשע"א שירי ילדה# רצית לשיר גבוה ללטף ברכות הכוכבים כ"ה תשרי ה´תשס"ט מול מראה גדולה# מול מראה גדולה ניבטת אליי דמותי המשתקפת כ"ד תשרי ה´תשס"ט לספור כבשים# מנסה לספור כבשים שמדלגות מעל גדר י"ח אייר ה´תשס"ח הולכת עוזבת # קונה כרטיס טיסה בלי הלוך ושוב אולי אם אתרחק הלב ישכח איך זה לכאוב כ"ו שבט ה´תשס"ח הפכים משלימים# אוהבת את השקט. אתה את הסערה. י"ט שבט ה´תשס"ח מלחמת קיום "איזו חוצפה! איזו תעוזה!" חולפת בראשי מחשבה וכבר אני שומעת את עצמי פותחת איתו בשיחה חד צדדית "בחדר הזה אין מקום לשנינו!!". א´ אלול ה´תשס"ח כשנסיכה "עושה עיניים" לפני שנים לא רבות בין אוקיינוסים ויבשות ז´ סיון ה´תשס"ז |