הר זיכרון
בחיים ציוו לנו
ובמותם - שכחנו.
כ"ד אדר ה´תשס"ז

עקבתא דמשיחא
"שובו, שובו"
כ"ד טבת ה´תשס"ז

ניצוצות של קדושה
לקטתי אותם מן החוף,
ניסו להאבד ביד היאוש,
הגעתי ברגע אחרון של שלווה,
לפני התכלות נשמתם.
כ"ד טבת ה´תשס"ז

תנו לי ייסורים!
תן לי,
אלוקים,
כדי שאוכל לעזור
להם.
ט"ז טבת ה´תשס"ז

אין עוד
אתמול שמעתי בדיחה
על עובדים זרים
של כל מיניי כוכבים
י´ טבת ה´תשס"ז

תשובה
טעמתי,
זה היה קצת חמוץ.
אז חיזקו ואמרו
שככה זה בהתחלה.
י´ טבת ה´תשס"ז

מצפון
הפסיקי ללכת כפופה,
העולם אינו הגיבנת שלך.
ח´ כסליו ה´תשס"ז

לזיכרון עולם
פתאום התחילו לרדת לי דמעות,

לא דמעות מלוחות.

דמעות מרות,

של כאב, זיכרון ושכחה.

ט´ חשון ה´תשס"ז

התמכרות
מתאמצים לראות,
מיטשטשים,
אולי בגלל הסם,
אולי בגללה
ואולי היא בכלל הסם.
ח´ חשון ה´תשס"ז

לכבוד החורף הבעל"ט
דופק בחלוני,
מבקש להכנס..
י"ח תשרי ה´תשס"ז

המלך(?) ערום
אולי אותם, אלה המתאווים לך,
תשרפי,
תחרכי בסיסמאות הבלאי שלך.
י"ח תשרי ה´תשס"ז

מוחל עוונות עמו
שאננים היו,
לועגים לעם,
לא חשבו שתבוא,
או לא רצו.
י´ תשרי ה´תשס"ז

על אלה אני בוכיה
על אלה אני בוכיה,

על אלה שלא זכו להרגיש את טעם החופש,
ג´ אלול ה´תשס"ו

מילים
חפשתי אתכן בין הדמעות,

לא ראיתי כלום בעיני המסונוורות..
י"ב אב ה´תשס"ו

המושך בחוטים
ואני חשבתי שזה ממש לא הוגן

ואפילו לא צודק
ג´ אב ה´תשס"ו

פרפר טורף
נשים עם עקבים,
גברים בחליפות
כ"ח תמוז ה´תשס"ו

הבטחה?!
רוח קרה באמצע הקיץ,
רעמים וברקים בלתי פוסקים
י"ז תמוז ה´תשס"ו

כחיות
כחיות הנוהמות לטרף
הם עמדו שם.
ג´ תמוז ה´תשס"ו

כמוות אהבה
הולכת לבד עכשיו,
בדרך שנמשכת בלי סוף..
כ"ג סיון ה´תשס"ו

רקוׁד!
בוער בפנים,
שורף את הכל
ט´ אייר ה´תשס"ו

אבא, הבטחת.
לא קיימת, אבא.
עזבת בלי שלום.
ג´ אייר ה´תשס"ו

שכחת אותה
פתאום מרגיש כל כך בודד,
גרגר קטן,
חסר משמעות..
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

סוד
תשלח סימן,
תרעיד עולם,
תוריד גשם,
תראה לכולם..
ח´ ניסן ה´תשס"ו

למה הם?
מישהו יוכל בבקשה לענות לי- למה?
ד´ אייר ה´תשס"ו

גאה.
מחנק,
צפיפות,
כמו בתוך קופסא..
כ"ו ניסן ה´תשס"ו

חומר

כ"ב אדר ה´תשס"ו

עפרוני צבעוני
כ"ב אדר ה´תשס"ו

אור הנר בשחור לבן
גם כן בשיעור צילום..
א´ ניסן ה´תשס"ו

אור הנר
שיעור צילום..
א´ ניסן ה´תשס"ו

ילדי הלילה
הוא הגיע למצפה, התיישב על האבן החומה,
ניסה להרגיע את עצמו, אך מליון שאלות קטנות, מטרידות, החלו למלא את ראשו.
ומתוכן, רק אחת קטנה הצליחה לבקוע, שאלה שתמיד עלתה בו - "למה?!"
למה הירח אינו צוחק? ולמה אבא איננו רגיל?!

סיפור ראשון שלי.
ט´ כסליו ה´תשס"ז

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד