חזון בית חנון
חייל עטוף טינופת עומד בשולי חלון,

דהוי עיניים וקהוי מאוד,

פניו מסכה שחורה מיוזעת,

והוא מביט בשקט טרום-צהריימי

על האפוקליפסה תחתיו
י"א טבת ה´תשע"ו

חלונות
בְּחַלּוֹן גָּבוֹהַּ בְּסִמְטָה נְמוּכָה זוֹרַחַת תִּקְוָה צְהֻבָּה

וְעוֹצֶרֶת אֶת צְעָדַיִךְ

בִּמְבוּכָה. אֵין תְּזוּזָה.
י´ שבט ה´תשע"ג

השמש כִלתה הפצעותיה
כָּעֵת הִיא מְחַיֶּכֶת בִּמְרִירוּת

בַּתֶּפֶר הַצַר שֶׁבֵּין עֵיבָל לִגְרִיזִים;

מִתְגָּרֶרֶת לְאִטָּהּ מֵעַל יוֹסֵף הַקָּבוּר
ט´ שבט ה´תשע"ב

לא תסור חרב
הלילה ניצב המלך שחוח,
יעמוד על השער, שם הושאר
לצפות בצבאו העובר בסך
ט´ שבט ה´תשע"ב

משוררי העולם הזה
נדים בין תפריט לתפריט,

אחר נושקים לה בשפתיהם

בעדינות

לבדוק אם חם.
י"ד אלול ה´תשע"א

טעות בזיהוי
על המדרכות המזוהמות
זיו פנים שניבט אליי, מבהיק
מהשלוליות.
ט"ז אייר ה´תשע"א

שכם בלילה
שכם בלילה היא לרגע
לא עצמה;
היא לא נאנקת - זורחת
ט"ז טבת ה´תשע"א

כמו שצריך מוות
אֲנִי צָרִיך רוֹבֶה.
כְּמו שֶׁצָרִיך חוֹר בָּרֹאשׁ
כְּמוֹ שֶׁצָרִיך מָוֶת
כ"ד אלול ה´תש"ע

שירים בדרך לאלון מורה [ה´]
תראה, הגענו

אני מחייך. זו התחלה חדשה, חיים חדשים, בית ישן.
ל´ אב ה´תש"ע

שירים בדרך לאלון מורה [ד´]
איתמר שלי היא בניין -
ל´ אב ה´תש"ע

שירים בדרך לאלון מורה [ג´]
שלום לך, הבה"ד.
הנני שוב, מעבר שכבות של אבק
שוב אני איתך.
כ"א אב ה´תש"ע

שירים בדרך לאלון מורה [ב´]
שדות מפוחמים מקבלים את פנינו,

מקיפים את הדרך העולה

השמימה.
ט"ז אב ה´תש"ע

שירים בדרך לאלון מורה [א´]
כמה שעות כבר עמדנו כאן, כמה
ממהותנו נטפה כאן, עם האגלים של הזיעה
י"ב אב ה´תש"ע

ט"ו בתמוז
אם זה כחול
וקטיפתי כמו השמיים האלה של הלילה
י"ט תמוז ה´תש"ע

הנה בניתי לנו מסגד
ובכן, יקירתי,

הנה בניתי לנו מסגד גדול

מבוץ.
ד´ תמוז ה´תש"ע

זה נשבר כמו שרב
זה נשבר עכשיו,
עם הלילה הזה, החורק,
עם הרוח הזאת של הסוף.
י´ סיון ה´תש"ע

אני ירושלים
אני העיר העתיקה, חי ופועם
מלא געגוע לימים שהיו.
ב´ סיון ה´תש"ע

[מנטליות של אלון מורה]
חֹטְמִית זִיפָנִית
וְהִיא מֻקֶּפֶת קוֹצִים.
י"א אייר ה´תש"ע

עמשא
מרחוק הוא מביט, הוא מאיר לי פַּנִים

איזה ג´ינג´י חביב, עם מבע נעורים

בזיפיו אני קורא ישיבה, חתונה

מִשְקף, וחיוך, וכיפה; ומדים
ה´ אייר ה´תש"ע

אני
´מי אתה?´
´מי אתה?´
´מי אתה?´
כ"ו ניסן ה´תש"ע

זה לא קוּל להגיד ´כסלו´
זה לא קוּל להגיד ´כסלו´;
בשביל מה?
אם נובמבר נותן את
אותה התחושה.
י´ ניסן ה´תש"ע

ימי דמו להליכה במדבר
ימי דמו להליכה במדבר,
צעד, רודף
צעד,
מועד-
צועד שוב.
כ"ב אדר ה´תשס"ט

עתים
אתה היית לי איש, אני הייתי אישך
אדמה הרתה לנו ולדות של זהב
ובעת פעוטינו רכים האלמנו
נשקת להם תפילותיך, נלהב
י"ז טבת ה´תשס"ט

יורה
כָּדִי נֶחְתָּם, מֵימַי כְּלוּאִים, אוֹרִי נֵחְשָך,
מלאו שָמַי אדים של אובך וערפיח.

ב´ חשון ה´תשס"ט

זהו יום חדש
טיפות טיפות חוזרת תודעתי למקומה.

כחייל השב הביתה, פצוע ודואב
מדממת על סף ראשי.
כ"ז תשרי ה´תשס"ט

או שאולי כך אופיע לפניך
או שאולי כך אופיע לפניך-
עטוי מחלפות עפר ופחם
ונזר זיעה על מצחי.
י"ג אב ה´תשס"ח

שבר
כשאחזני השבץ
נזרקתי לפתע לארבע רוחות

[בוגר סדנת שירים למגירה]
י"ד סיון ה´תשס"ח

חום
רגליי הכבולות בכותנה ועור
החורקות על שביל
האבנים
א´ סיון ה´תשס"ח

אדם כנהר
אדם כנהר.
שפל בשפלותו, גאה בגאותו
וגועש.
פעמים אינו יודע לאן, פעמים נסחף
ופעמים נוהר אל-הים בלב משווע.
ט´ אייר ה´תשס"ח

ניצחוני בני
קירות בית המדרש
עומדים בנטייתם; כמו
עדיין עומד רבי אלעזר
ומתנצח.
י"ח אדר ב´ ה´תשס"ח

אדוני האינסטלטור
אדוני האינסטלטור
ישב והקשיב,
בעודי משתפך,
וחייך
כ"ז אדר א´ ה´תשס"ח

שירת מוות
הוא צעד, בשקט רך
עלי ארץ אפורה-
צעד משי, כאב לח
ועיניו בוכות מרה.
כ"ה אדר א´ ה´תשס"ח

סדום
נהרות של דם
גועשים עד בלי די
והאוויר אינו אוויר עוד.
י"ד אדר א´ ה´תשס"ח

הריני לפניכם
הנני כאן
פורש יריעה של אור שמיים
על דף נתונים.
י"א אדר א´ ה´תשס"ח

באר
עינייךְ
בְּרד גופרית וקרח
ז´ אדר א´ ה´תשס"ח

מי יתן מותי
מי יתן מותי
בשבי,
תהילת-י´ה על שפתיי;
ב´ אדר א´ ה´תשס"ח

לרוץ
אתה רוצה לדעת באמת
את הארץ, את אהבת השם
ולצעוק את עצמך
עד שילך הקול
והגרון
והנשמה
ו´ כסליו ה´תשס"ח

בעל החלומות
בין הרים וערים
בין ברכה לקללה
לילה קר מרחש
רוח פרץ קלה
ט"ז אלול ה´תשס"ז

עזבו בריתך
תחילתו של עוד יום, סוף הקיץ קרב,
לבדו הוא צועד אל פסגת הר חורב.
י´ אלול ה´תשס"ז

רוח מעבר (Wind Of Change)

הלילה מתאבך לו
נושף הוא בשיער
ולרוח מאזין הוא
לרוח מעבר

Wind of change (Scorpions)
כ"ו תמוז ה´תשס"ז

אז בשביל מה באמת
בשש בבוקר שטילר מעיר אותי, אומר לי בוא, חייבים אותך על הגג. מה קרה, יורים על מחלקה אחת, התקילו אותם ממערב, אנחנו חייבים לחפות על הנסיגה שלהם. טוב.
כ"ב טבת ה´תשע"ה

רסטורציה
זה זמן רב שאינני מקדיש את מירב תשומת הלב למעיין הקטן שיבש בתוכי. אף שזעק אינספור פעמים, אף שהיו רגעים בהם הרים את ראשו בתקווה לישועה, התעלמתי.
ח´ טבת ה´תשס"ט

פיטום הקטורת
מקל אחד של ציפורן מההבדלה מצא את דרכו אל מתחת לסידורי, בתפילת שחרית של יום ראשון. ראשון, כיוון שהיה ראש לחודש ניסן.
א´ ניסן ה´תשס"ח

פורים וקדושת ארץ ישראל
בפורים המצווה היא לא להתנתק מהגוף, אלא לקדש אותו. לצרף אותו אל הרוח כאמצעי קדוש להתעלות, וכך להוכיח, עוד יותר מאשר ביו"כ, שכולך מסור לבורא עולמים- גוף ונפש. זו הסיבה, שיום כיפור הוא רק כפורים.
ז´ אדר ב´ ה´תשס"ח

שריטות
תמיד אהבתי את ההרגשה הזאת, השורף הזה שאחרי שריטות. את הרוח שבאה משכם ומתפוצצת לי בפנים, מלטפת, נושכת.
את השקט.
את הרעש.
י"א שבט ה´תשס"ח

פשוט וחלק
ריבועים ועיגולים
ה´ תמוז ה´תשס"ז

Newton - תת רמה (הופעה חיה)
הופעה חיה ב"הבמה" בקרני-שומרון, קיץ תשס"ט.
ו´ ניסן ה´תש"ע

פרחים שעד אינסוף
א´ סיון ה´תש"ע

מעפר באת
א´ סיון ה´תש"ע

הדרך
י"ח אייר ה´תש"ע

העוקץ
י"ח אייר ה´תש"ע

משכמו ומעלה
ב´ אייר ה´תש"ע

איזון
קשה, לעיתים, לבחור
טוב-רע, לבן-שחור
כ"ו אדר ה´תש"ע

פריחת שקד
כ"ו אדר ה´תש"ע

נסחף
כ"ו אדר ה´תש"ע

בוקר אערוך לך
זריחה בחניון צאלים
ט"ז אדר ה´תשס"ט

שאיפות
על גג בנין באלון מורה.
ח´ סיון ה´תשס"ח

יונים אדומות
"ריצ´ארד, אנו אנשים פלורליסטיים, ומשום כך - שנינו מאמינים בדיעבד במארג המציאות שלנו-עצמנו; אם המציאות הנוכחית איננה לשלמות דעתך, דמיין לך אחרת. פלאי הדמוקרטיה."
ג´ אב ה´תש"ע

חוזרים ליוסף
ברוך ה´, חשבתי לעצמי. ברוך ה´ על אנשים כמו יחיאל ושלמה ומתן ויוסף הצדיק. ברוך ה´ שעשיתי את הדבר הנכון.
כ"ו חשון ה´תש"ע

כניסת השבת שלי
סיפרו לי שלשבת יש קדושה מיוחדת, ´נשמה יתירה´.

סיפרו על חוטים של חסד עליון.
ד´ תשרי ה´תשס"ט

זירת חיים
"תחשוב על כך- אתה נלחם בי כל יום מחדש, כל יום מחדש אתה חוזר עייף, מיוזע וטרוד. עד מתי תוכל להמשיך כך?"
ט"ו אלול ה´תשס"ח

Frustration
Life isn´t rolling properly for me lately, I think.
ח´ תמוז ה´תשס"ח

ראובן, יעקב ושקד
לכבוד יום הזיכרון ויום העצמאות.
שלושה סיפורים, שלושה אנשים, שלוש תקופות.
מדינה אחת.
ד´ אייר ה´תשס"ח

אחי אהובי
איני יודע את נפשי.
הייתה עיני כמים, לבי כאש יוקד. אני מתפלל למצוא כוחות, לקבל מזה את מה שצריך- אך ורק את מה שצריך- ולא להישבר. לא להישבר.
א´ אדר ב´ ה´תשס"ח

נער
פגשתי אותו בלילה חשוך וקר. הוא ירד מרכב שנסע לכיוון ירושלים, מלמל תודה רבה, ופסע לעברי.
ט"ז שבט ה´תשס"ח

הלילה הארוך ביותר- ב´
הם הריעו כמו מטורפים. קופצים, מצווחים. נדהמתי, ולא בפעם הראשונה, להיווכח כמה מהר עזב אותם כל צלם אנוש. הם היו בעיניי ללהק זאבים, חושפים שיניים בנהמה, מייללים אל הירח.
י"ח טבת ה´תשס"ח

הלילה הארוך ביותר-א´
"בוא." הוא אמר לי, במבטא הונגרי כבד, בחן ובעידון, בחיוך חושף ניבים. הנהנתי, והלכתי אחריו, אחרי הגב הרחב שלו והבליטה בצווארון שכבר ידעתי שהיא ניצב חרב.
כ"א חשון ה´תשס"ח

מישהו
כולם תמיד מדברים על גיבור.
כ"ט סיון ה´תשס"ז

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד