מי אני?
אדם, בן, הורה,
כותב מילים, קורא.
אני קצת מאמי וקצת מאבי.
אני חצי, כשאני לבד
ושלם, כשאני עם אשתי.
אני כל מה שהייתי
וכל מה שעוד אהיה.
מי אני? עדיין לא עניתי?
אהיה אשר אהיה.

אבא שלי
הוא אוהב לחבק ואוהב לנשק

אבל הכי, הוא אוהב, אותי לדגדג.

כ"ד אב ה´תשס"ה

אהבה- מתוך סדנת הכתיבה במפגש
ולעתים נדמה,

כי מלחמה היא לנו.

ב´ טבת ה´תשס"ו

אהבה שקטה#
נכתב הולחן והוקלט לרגל חמישים שנות נישואים להורי
י´ אלול ה´תשס"ו

אהבת אב
רק אהבתך ביקשתי
ח´ חשון ה´תשס"ו

אור קטן
אני שונאת חיילים בוכים, אמרה לו, הבוכים הם הכי גרועים. במסווה של רגישות, הם עושים את הדברים הכי נוראים.

כ"ה חשון ה´תשס"ו

אות קין
הוא מתקרב כבר לגיל ארבעים, גיל בו רוב בני האדם כבר מיושבים, אך הוא, לא ימצא לעצמו מנוח.
י"א כסליו ה´תשס"ו

אחים
ואין לי עוד טעם בצדק

ואין לי עוד צורך באמת
ח´ שבט ה´תשס"ו

אין לי אור - מתוך סדנת כתיבה
לזכרו של ליאור רוטשילד, בן דודי,
שנהרג במהלך פעילות מבצעית, י´ט אלול תשס"ב
ב´ חשון ה´תשס"ו

איפה אתה גר
כל זה חדש ומוזר

ואפילו קצת מבלבל.

כ"ד אב ה´תשס"ה

ארמגדון
מזה ימים רבים נכתשת הארץ ואם נדמה היה בראשית כי הנה יגברו כוחות האור על אויביהם, הרי שככל שעובר הזמן, הולכת ותקפה ידם של כוחות השחור וענן האימה הולך ומחזק צילו ומטיל שררתו עלי ארץ.
י´ אייר ה´תשס"ו

ארנב ושמו יהושוע - סדנת כתיבה י´ב
מעשה בארנב, שמו יהושוע,

שנסע לבקר ידיד.

כ"ב אלול ה´תשס"ה

אתם ניצבים היום
בהשראתה של פרשת ניצבים, פרשת בר המצווה של בני, המקפלת בתוכה, לטעמי, את כל תמצית גורלו ויעודו של העם היהודי
י"ח אלול ה´תשס"ה

בְּגִידָה
אִם בְּלֵיל בָּלָהוֹת, אַתְּ הָלַכְתְּ,

הֵן מִלֶכֶת, עָצַר אָז לִבִּי.

י"ח טבת ה´תשס"ו

בדיעבד
הוא ידע כי עשה את הדבר הנכון, הוא ידע כי לא היתה כל ברירה, זה היה לטובת המדינה.
י"א תמוז ה´תשס"ה

בחירות
ובפתח דלתי עדת מחזרים

משוררת

עטויה ברהב מסיכות.

י"ח חשון ה´תשס"ו

במדבר- פרשה והפטרתה
הקשר בין הפטרת פרשת במדבר לבין הפרשה עצמה, נראה במבט ראשון קלוש למדי, כך שלא יכול הקורא שלא לשאול עצמו, מדוע הוצמדה דווקא הפטרה זו לפרשת במדבר.
כ"ה אייר ה´תשס"ו

ברכת המזון
אבל אמא שואלת שאלה מבלבלת:

איך הוא נותן לנו את הדברים האלה?

כ"ד אב ה´תשס"ה

גלעד ויעל
גלעד מכה ויעל מחזירה.
עכשיו הוא באמת כבר כועס נורא.
כ"ג אב ה´תשס"ה

גמרתי להיות ילד
אתמול עוד הייתי ילד רגיל, עד שהתעוררתי בבוקר בגלל הדפיקות.
י"ט תמוז ה´תשס"ה

גרוב
זו לא היתה המשימה הראשונה שלי. בחמש עשרה שנותיי כסוכן השתתפתי בלא מעט חקירות בעולם התחתון, רובן לא פורסמו מעולם.
ט´ אייר ה´תשס"ו

דברים שראתה שפחה על הים
הימים היו ימי ראשית האביב ורוח קדים עזה הייתה מנשבת ומביאה את חום המדבר אל פני האנשים העומדים על שפתו של ים סוף ומביטים בתדהמה.
י"ב תמוז ה´תשס"ה

דוד דער משיגענער
אף פעם לא ראו יהודיה של בלצקי בעין יפה את נוכחותו של המשיגענער בעיירתם, אך עברו הם על כך לסדר היום מתוך כבוד לרבם.
ח´ תשרי ה´תשס"ח

הדובי בוכה
אבא שלי, לפעמים מבולבל.

הוא ממש מצחיק.

כ"ג אב ה´תשס"ה

החג והחלום
מה יש בו בחג הזה, שאין בו לא קדושת מועד ולא איסור מלאכה ובכל זאת אהוב וחביב הוא על בית ישראל מקטון ועד גדול ונוסך הוא בלב חום של תקווה חדשה, של משפחתיות, של אהבה?
י"ב כסליו ה´תשס"ו

הטוב הרע והמכוער
שם עומד הצלף ורובה בידו

נואם ונלהב, אין עוד מלבדו.
כ"ב טבת ה´תשס"ו

היום הרת עולם
אולי זו משמעותה של בריאת עולם חדש, הרגע שלפני
ב´ אלול ה´תשס"ה

הכלו המים?
בחורבות מגדל המים בגבעת התחמושת
ה´ אלול ה´תשס"ז

המדבר מתעורר
רשמים מיומה הראשון של צעדת ההתחברות
י"ב תמוז ה´תשס"ה

המסיבה
אבא יבוא ואמא תבוא

וסבתא תבוא גם.

כ"ה אב ה´תשס"ה

המסע אל הצד האחר
יש כאלה שיאמרו שהיא עקשנית, אחרים יאמרו מפונקת, או אולי אפילו תלותית, אבל היא אינה נותנת דעתה, לא לאלה אף לא לאלה.
י´ כסליו ה´תשס"ו

המרגל של שמוליק
אם אמא היתה יודעת איפה אני עכשיו, היא הייתה מתה.
ב´ אב ה´תשס"ו

הפיה הטובה
מרחפת מנתין אל נתין, נוגעת בחיוכה בכל אחד ואחד ועם כל נגיעה, לוקחת עמה מעט מצערו וכאבו ומשרה עליו מעט משמחתה
כ"ד סיון ה´תשס"ו

הפרטים הקטנים
אלוקים נמצא בפרטים הקטנים

כדאי שתתחילו את זה להפנים

א´ אדר ה´תשס"ו

השאלות הגורליות של החיים
כמו כולנו, הוא חייל במלחמת ההתשה הנצחית שבין הורים לילדים ובמלחמה זו, כל האמצעים כשרים.

י"ט אדר ה´תשס"ו

השבר
כמה זקוקים היינו למנהיג שיראנו את הדרך, שיקרא אחריי, שיוביל ברוב הוד את מתקפת הנגד, אך שאול, מלכנו האהוב, עטרת ראשנו, נראה כאילו ויתר על כתרו
ט"ז שבט ה´תשס"ו

זה לא אותו דבר
הדמעות זולגות מעיניו ויבבות חנוקות בוקעות מפיו. הוא לא רוצה לראות את זה. הוא לא רוצה להסתכל, אך עיניו אינן מצייתות לו, מסרבות להינתק מן המראה הנורא.
י"ט תמוז ה´תשס"ה

זכור
איכה נטשנו את אחינו
היאך זה לא הרמנו קול
י"ב אב ה´תשס"ה

זִקְנָה
לא תמיד היו כך פני הדברים. היו ימים בהם הארץ כולה הייתה מונחת על כף ידו. בהבל פיו חרץ גורלות, אם לשבט ואם לחסד.
כ"א כסליו ה´תשס"ו

חלום ומציאות
מציאות וחלום,

זה בזה ניגפים.
י"ד כסליו ה´תשס"ו

יום שישי
אני אוהב את ‏יום שישי,

את כל החיפזון.
כ"א אב ה´תשס"ה

יחיאל
מדוע עזב יחיאל את אמו האלמנה ואחיו ועלה לארץ ישראל אין איש יודע ויחיאל מצידו אינו מספר.
א´ טבת ה´תשס"ו

יענקל
אני מנסה להסתכל בה, במדינתנו, מבעד לעיניו של יענקל ומיד, סולח אני ומוחל לה, למדינה ולמוסדותיה, את כל מגרעותיהם
כ"ט ניסן ה´תשס"ו

יציאת מצרים ועשר המכות
עיון בפרשות שמות, וארא, בא
ט´ ניסן ה´תשס"ו

כאן ביתי
באיזה רחוב אתה גר?
כ´ אב ה´תשס"ה

לא הייתי שם
ואף על פי כן ולמרות שלא פגעתי במלחמה, פגעה המלחמה בי
כ´ אלול ה´תשס"ו

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק א´
סיפור אהבתו של נער דתי לנערה חילונית והמסע שהיה עליו לערוך בכדי לזכות בלבבה
ו´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק אחרון
סוף המסע, או אולי, תחילתו של מסע חדש
י´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ב´
סיפור אהבתו של נער דתי לנערה חילונית והמסע שהיה עליו לעבור בכד לזכות בלבבה
ו´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ג´
סיפור אהבתו של נער דתי לנערה חילונית והמסע שהיה עליו לעבור בכדי לזכות בלבבה
ו´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ד´
המשך סיפור אהבתו של רונן לאורית
ז´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ה´
המשך המסע של רונן אל ליבה של בחירת לבבו
ז´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ו´
הדרך לירושלים
ז´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ז´
רונן באופוריה
ח´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ח´
הנפילה
ח´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק ט´
התקווה
ח´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק י´
האם רונן מתחיל לקטוף את פרי מאמציו?
י´ תמוז ה´תשס"ה

לאורית יקירתי חמדת לבבי חלק י´א
זה מתחמם
י´ תמוז ה´תשס"ה

להרוג את המן
גלעד חוגג את פורים
י"א תמוז ה´תשס"ה

מה?
כל מה שאני עושה,

תכף, גם היא עושה.

כ"ו אב ה´תשס"ה

מחשבות של כפירה
בן בלי דת, התקדש במותו.

מורם מעם, מנהיג אהוב.

ד´ חשון ה´תשס"ו

מילות אהבה- סדנת כתיבה
מִלּוֹת אַהֲבָה שֶׁלָּחַשְׁתְּ לִי
מְהַדְהֵדוֹת בְּחַדְרֵי לִבִּי,
ג´ חשון ה´תשס"ו

מסיפורי חלם
כך, התנהלו הדברים בשלווה ובהשקט ושם חכמתם של יושבי עירנו יצא למרחוק, עד שנתקנאו בנו כל יושבי ארץ ורצו להידמות לנו.

ח´ סיון ה´תשס"ו

משיב הרוח ומוריד הגשם
מתוך רוממות היום נפשי מרחפת

ופת, שלאחר צום, כמשקולת בבטני
י"ג תשרי ה´תשס"ו

נוכרי
הורי בעוכרי היו לי,

טמנו בי זרעי חידלון.

ז´ כסליו ה´תשס"ו

נוף
נוף זה העצים, הבתים והחול

ושמים ממעל, זה בעצם הכל.

כ´ אב ה´תשס"ה

נוף גלילי
רקיע כחול
י"ב אלול ה´תשס"ו

נסיכת הנילוס
איזה ריחות עולים אצלך מן המטבח, גברת גואטה, הוא קורא לעברה.

חכה, יא איבני, עוד לא הרחת כלום, היא עונה והוא יכול לשמוע את החיוך שבקולה.

י"ג כסליו ה´תשס"ו

עבודת שורשים
אני איש יבשה.

עיניי מפלחות את האדמה
כ"א תמוז ה´תשס"ח

על אם הדרך, בואכה בית לחם
שוב בוכה על בניה

ושוב מתנחמת

עת ביחד איתה הם בוכים.

ה´ טבת ה´תשס"ו

פגישה
"נדב?"

"כן", ענה, "נדב".

"עבר כל כך הרבה זמן, איך זיהית אותי?"

"הייתי מזהה אותך בכל מקום" ענה בחיוך.
ט"ז חשון ה´תשס"ז

פסח
חג הפסח הנה מתקרב

יו, איזה בלגאן.

ז´ ניסן ה´תשס"ו

קורבן היום
כל ימי אני עובד את האדמה. בכל פעם שהציץ פרי ראשון על עץ, מיהרתי לסמן אותו בסרט אדום, מקווה שהפעם יקרה הנס ואוכל להביא אותו אל בית המקדש. והנה סוף סוף זכינו ובית המקדש נבנה ואתה רוצה שאשאר במיטה?
ל´ סיון ה´תשס"ו

קרפיון טחון ובצלים
"שמואל שלי" לוחשת סבתא ואני מתענג על הצליל ומדמה לי זקן מאיר פנים ולו זקן לבן ורך
כ´ ניסן ה´תשס"ז

רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת
וְאֵינִי זוֹכֵר

מַה אֲרָעִית הִיא הָאֲחִיזָה

וְאֵינִי יוֹדֵעַ כִּי לִי הֵם לוֹעֲגִים

רַק בְּאִחוּר

מַרְגִּישׁ אֶת כְּאֵב הַדְּקִירָה


(לזכרו של דני יעקבי)

ה´ אב ה´תשס"ו

רחל
על שפת הבאר ראיתיך

והיית לי כמים להלך.
כ"ט חשון ה´תשס"ו

רחפתנים
בחיים שלי לא ראיתי רחפתן לפני כן ואפילו לא ידעתי שיש דבר כזה ובכל זאת, ברגע שראיתי אותו ידעתי, בכלל בלי לחשוב, שזה רחפתן.
ב´ סיון ה´תשס"ו

שאול ודוד - מתוך סדנת הכתיבה
רק חריקת האדמה תחת רגלי החיילים הפרה את השקט. שלושת אלפים חייל, צועדים בשקט, בלא מילה, מחפשים אחריי.
ל´ שבט ה´תשס"ו

שבת ביקיר
יד אלוה ממעל אזי מנגבת,

אבק ולכלוך, מנופי חיי

י´ כסליו ה´תשס"ו

שבת מברכים סיוון תשס"ז פרשות בהר בחוקותי
דומני כי אספנו לנו מנה מכובדת של שאלות ואם נצליח לענות בדברינו על כל אלה, אשרינו וטוב לנו.
י"ד אייר ה´תשס"ז

שיר ערש עגמומי
את הליל לא יחדור קסאם,
למה זה אינך נרדם?
כ"ג אב ה´תשס"ה

שלכת
המדרכה הייתה מטונפת כולה בעלי שלכת יבשים והרוח הניעה אותם ממקום למקום, לועגת לחולשתם, מנפנפת בהם אל מול פני העצים הערומים
י"א טבת ה´תשס"ז

תשר"ת
ארץ בשלווה יושבת,

מדמה כי אין גורל

כ"ג אלול ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד