ילדות שנייה
תשעה חודשים חיכינו

תשעה חודשים קיווינו

ואז, הלילה הגדול הגיע

יצור חדש הופיע
ל´ אב ה´תשס"ה

חמישה חושים ועוד אחד
ועכשיו

ילדים, לימודים, עבודה

את שואלת

אבדה הלהבה
ג´ סיון ה´תשס"ה

והייתם כאלוהים
רציתי לדמות לו

לאל.

אותה שאיפה של כל יצור להיות כיוצרו.

אותה אש בוערת בלב להיות כמותו.

האם זה כל כך רע?
י"ג אייר ה´תשס"ה

יום הכיפורים שלי
אולם בית המדרש ריק ומלא, מלא בעשרות בחורים בחולצות צחורות הנושאים עיניהם לשמים, עומדים צפופים ומשתחווים רווחים. וריק מכל ספרי הקודש הממלאים את שולחנותיו בשאר ימות השנה.
כ"ו תשרי ה´תשס"ח

הפוגה
במבט לאחור הוא לא יכול להיות בטוח שזו היתה הסיבה שהוא בחר לעבוד שם, אבל הוא גם לא לגמרי בטוח שלא. זה פשוט שהשירותים האלה, אלה של חדר המדרגות לא אלה של המשרד, הפכו עבורו למין מקום מפלט...
ט´ ניסן ה´תשס"ז

תפילה זכה
הוא מעולם לא הרגיש כל כך חסר ישע, כל כך קטן וערום. בליבו הוא נושא תפילה לאל, תפילה קטנה שלא נמצאת באף סידור: "אלוקים בבקשה, בבקשה תעזור לי, לנו". זה הכל, לא יותר.
ח´ תשרי ה´תשס"ז

חלום בלי פשר?
ובחלומי אני גולש במהירות במעין מגלשת מים. המים פושרים, לא קרים ולא חמים מדי. הכל שקט, שום צליל לא נשמע, מלבד קול המים במרוצתם וקול הרוח השורקת באוזניי.
ז´ אדר ה´תשס"ו

שגרה
נוסעים באוטובוס,

שעת בוקר מתאחרת,

אנשים מחוקים, עייפים, בדרכם לעבודה.
כ"ה אב ה´תשס"ה

אגדת חורבן
קריאת התרנגול נשמעת, כלבים עונים כנגדו, ציפורים מצייצות. הכל כל כך שלו ושקט, כאילו אין זו שעת חירום. כאילו אין אויב בשער.
כ"א סיון ה´תשס"ה

עקידת שרה
לבי, לב אם עברייה מנבא רעות. אני לוקחת שתיים מנערותיי, אחד מהחמורים ויוצאת לכיוון אליו הלכו.
י"ט סיון ה´תשס"ה

עקידת אברהם
"אברהם" , נשמע הקול, אותו קול גדול ונורא. "הנני" אני אומר, מחכה לציווי שלא מאחר לבוא, "קח-נא את-בנך את-יחידך אשר אהבת את-יצחק ולך-לך אל-ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך".
י"ט סיון ה´תשס"ה

עוד אגדה מודרנית
היום כיפה אדומה הולכת לדייט הראשון שלה. כן כן, כיפתנו הקטנה והאדמונית יפת העיניים הגיעה לפרקה, או אולי היה זה פרקה שהגיע אליה.
כ"ט אייר ה´תשס"ה

ריצה
הוא בקושי זוכר למה התחיל לרוץ. זו בטח היתה סיבה טובה. הוא הרי רץ כל כך הרבה זמן. הוא הרי השקיע בריצה כל כך הרבה מאמץ. את כל כולו למעשה. זו בטח היתה סיבה ממש טובה.
ט"ו אייר ה´תשס"ה

יצאתי לחפש אלוקים... תכף אשוב
יצאתי בבוקר לחפש את אלוקיי.
י"ד אייר ה´תשס"ה

הסוד שבלב
מאז שאני זוכרת את עצמי אני חולה, פשוט חולה, על סרטים מצוירים. בתור ילדה הייתי מסוגלת לרבוץ שעות מול הטלוויזיה ולראות את כל התוכניות, גרועות ככל שיהיו.
ה´ אדר א´ ה´תשע"א

פיית העכברושים - סדנת כתיבה
שלום לכם עכברושים חביבים, בואו, התקרבו נא אליי. הנה, נשב לנו פה ליד האח הגדולה...
אספר לכם את הסיפור על פיית העכברושים.
ח´ טבת ה´תשס"ח

הכבש השישה-עשר
וואו, איך מתפוצץ לי הראש, בחיים הוא לא כאב ככה. כאילו איזה גמד קטן פתח לו סדנת נפחות בפנים. "וכל זה רק בגלל שלא הצלחתי להירדם".
כ"ח תשרי ה´תשס"ח

לקחת ללב
תמיד אהבתי אותה, בעצם כולם אהבו אותה, איך אפשר אחרת. בלונדינית, שער גולש, עיניים כחולות, צוחקות כאלה.
ד´ אייר ה´תשס"ז

מסע כומתה
ושוב אני מוצאת את עצמי יושבת מול המראה, מתאפרת. השיער אסוף למעלה, עטוף במגבת. מבט מהיר לשעון, נשארה עוד חצי שעה, כדאי להתחיל למהר.
י"א תשרי ה´תשס"ז

תחפושת
"אבא" הדהדה הקריאה של בני בכורי, אהוב לבי, ברחבי קרוואננו המרווח. "כן?" עניתי בקול עייף, "מה קרה הפעם?". "יש ... פורים ... שבוע ... אין" ענה בני ברהיטות אופיינית תוך התייפחויות ראשוניות.
י"ב אדר ה´תשס"ו

אבא של שבת
"למה אתה חושב שהיא שונאת אותך?". "כי היא לא נותנת לי להיות ´אבא של שבת´" קולו של ליאב מתחיל לרטט "היא אף פעם לא נותנת לי".
א´ טבת ה´תשס"ו

מלמעלה והלאה
ושוב הוא עולה במעלית, כמו בכל יום. מוקף באנשים אפורים ומקומטים, אנשים של בוקר. המעלית מתקדמת לאיטה, "קומה 1-", "קומה 0", מטפסת קומה אחרי קומה. נראה כאילו גם היא עוד עייפה מהלילה.
כ"ה חשון ה´תשס"ו

Crew of my own
הדם הולם ברקות, הריאות בוערות, לחץ באוזניים. הוא לא זוכר כמה זמן כבר רץ. הזיעה מטפטפת לעיניים, הוא בקושי רואה את מה שלפניו.
ו´ חשון ה´תשס"ו

לשחק ב"נדמה לי"
פתאום הכל נהיה שקט, שקט מדי למען האמת. הכבשים כבר לא פועות, הציפורים לא מצייצות, פחד קר לופת את ליבו. "יוסי" מנער אותו קולה המלגלג של המורה "אתה שוב חולם?".
ט´ אלול ה´תשס"ה

סיפור אמיתי, מהחיים
היה היה ילד עם עיניים חולמניות. פעמים רבות אפשר היה לראות את מבטו בוהה בנקודה נסתרת.
ברגע שהילד הפסיק לדבר הכל נעלם, הקסם התפוגג.
ב´ אלול ה´תשס"ה

טובת הילד
בבואנו לדון בנושא כה רגיש, כמו הפרדת ילד מאמו הורתו, אין לנו לדון בדבר בקלות ראש.
אך, עם כל הכבוד לנימוקים כבדי המשקל שהוזכרו לעיל, הקו המנחה במקרים כגון דא, מן הראוי שיהיה טובת הילד.
כ´ אב ה´תשס"ה

סוף בע"מ
חריקת הצמיגים מנערת אותה באכזריות ממחשבותיה. המכונית מחליקה על הכביש הרטוב, ניכר שהנהג איבד את השליטה על הרכב. אורות מתקרבים ממול במהירות, צפירות חזקות, רעש הפגיעה הבלתי נמנעת.
ה´ אב ה´תשס"ה

השדכן
"אל תשכח ביום רביעי" אמר לו אביו בעיניים נוצצות "הולכים לשדכן".
ז´ תמוז ה´תשס"ה

יומני היקר
יומני היקר שלום, לא כתבתי בך הרבה זמן, מצטערת, אבל היום קרה משהו נורא !!!!!

היום הפלתי תינוק !!!!
ד´ תמוז ה´תשס"ה

לעמוד על הרגליים (חלק ב´)
אביה מתקשה להסתכל בעיניה, "זאת היתה תאונה קשה, את יודעת" הוא אומר לבסוף. "נפגעת בעמוד השדרה, הרופאים אומרים שכנראה לא תוכלי להשתמש ברגליים יותר".
ל´ סיון ה´תשס"ה

לעמוד על הרגליים (חלק א´)
חריקת הצמיגים ניערה אותה באכזריות משנתה. המכונית החליקה על הכביש הרטוב, ניכר היה שהנהג איבד את השליטה. אורות התקרבו ממול במהירות, צפירות חזקות, רעש הפגיעה הבלתי נמנעת.
כ"ח סיון ה´תשס"ה

שולחן כתיבה
הוא מנסה להגיע לדברים שנמצאים על השולחן. כל הדברים המעניינים נמצאים שם, הדברים שאבא ואמא לא מרשים לגעת בהם.
כ"ג סיון ה´תשס"ה

בחירה חופשית
שעת צהריים, יעל עומדת במטבחה הקטן והופכת שניצלים. "זהו?" היא תוהה בינה לבין עצמה "אלו החיים שלי?". "אולי לא בחרתי נכונה, אולי טעיתי איפה שהוא בדרך?".
ט"ז סיון ה´תשס"ה

טעות סטטיסטית
לילה, יואב מסתובב במשרדו כאחוז תזזית, הדלת נעולה, כל האורות כבויים. הוא אוחז את תיק המסמכים שלו בחוזקה, מחבק אותו כאילו היה זה ילדו. הם לא יעצרו אותו , גם אם ישלם על כך בחייו.
ט"ז סיון ה´תשס"ה

רלוונטיות
בוקר יום שבת, יושב לו אלי עם חברו ולומד למבחן בפרשת השבוע. "אין לי בעיה עם לימוד המצוות" אומר אלי "אני מבין את החשיבות. אבל למה אנחנו צריכים ללמוד את כל הסיפורים, זה כל כך לא רלוונטי".
י"ג סיון ה´תשס"ה

Debugging
ילדה יצאה לטייל, נפלה ומתה



- לא בדיוק התוצאה האידיאלית, ננסה לראות האם אפשר לשפר את התוצאה.
י"ב סיון ה´תשס"ה

גם זו עבודת ה´
דמעות מציפות את עיניו, גם הוא רוצה לעבוד את ה´, אך לא יידע כיצד.
ט´ סיון ה´תשס"ה

והילד בוכה
שעת צהריים חמה, קרן רחוב, אנשים אצים לדרכם. השמש קופחת על הראשים, מלהטת את המדרכה. על שפת המדרכה יושב ילד קטן ובוכה.
ט´ סיון ה´תשס"ה

באה שבת
ועכשיו, עכשיו הם רוצים שיתחתן. להתחתן? הוא? הוא עדין לא סגור על עצמו, עדין לא יודע מי הוא וכבר מצפים ממנו להחליט עם מי להיות. הוא ממש לא מוכן לזה.
ח´ סיון ה´תשס"ה

פקודת יום (טיוטה)
לרגל המהלך להשבת הבנים לגבולם (התנתקות למי שלא הבין) שיכונה להלן ה"מהלך", ולרגל אותה תנועת התנגדות קיקיונית המתהדרת בצבע הכתום. הוחלט לאסור, למשך יישום ה"מהלך", על שימוש בפריטים שעלולים להצביע על התנגדות ל"מהלך".
ב´ סיון ה´תשס"ה

אגדה מודרנית
לאחר שראתה כי חלפה כשנה והנסיך עדין מבושש לבוא, החליטה לאזור מותנה ולצאת לחפש בעצמה את הנסיך. כי עליכם לדעת ילדים שנסיכתנו היתה נסיכה מעשית ומלאת תושייה.
כ"ח אייר ה´תשס"ה

לילה לבן (2)
לפעמים אני מרגישה קצת כמו גיבורה של סיפור קפקאי. רק שלא אהפוך לחרק מגודל.
כ"ז אייר ה´תשס"ה

צריך שניים לטנגו
הצורך הזה להופיע, אפילו רק מול השופטים. פשוט לעלות על במה ושאנשים יסתכלו עלי. זה חזק ממני.
כ"ד אייר ה´תשס"ה

לילה לבן
לילה, חושך, שקט. נצמדים בניסיון לשאוב ביטחון זה מזו.
כ´ אייר ה´תשס"ה

כאש אוכלה
האתן לאש לכבות?

והרי קר שם בחוץ

כל כך קר

י"ז אייר ה´תשס"ה

אמרתי לך

זה לא מתאים לה. אבל ממש לא מתאים לה, להתנהג ככה. והרי היא תמיד כל כך בסדר. עושה מה שצריך והרבה יותר חשוב נמנעת ממה שאסור
י"ג אייר ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד