ובכן ולך תעלה קדושה כי אתה אלוקינו

בשירה ובהלל, לו נייחל, להשיב ישראל, ולביאת הגואל.

אשורר לאל חי ונורא,
בעבור הושיע עמו מצרה.
גברו מעטים על רבים,
דרך קשתו ימים מרובים.

עת שערי רצון, יאמר רועה לצאן, עת נעקד כצאן, שערי רחמים אפתח.

מביכורַי הבאתי לקוני,
את זמירתי תחת קרבני,

יום השישי, שעת בין ערביים,
והשמש בין הארץ לשמיים.

מועדי ה´ אשר תקראו מקראי קודש.

מראה כהן, בלבן יכהן, אחת בשנה.

מעל כולנו וסובב מסביב,
שומר עלינו מן המרומים,
יושב על כסאו ומביט על העולם,
רואה את השמיים והארץ והים.

נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם,
כי אני שמש ומגן בעדכם.

הלב השלם, האמונה התמימה,
והאל שולח, יד חמה.

"ויברא אלוהים את האדם בצלמו,
בצלם אלוהים ברא אותו,
זכר ונקבה ברא אותם"

י"ט אב תשס"ב, בקו"ם, נוסעים לטירונות.
כל הכ"ל(כושר לקוי) הבני"שים שיוצאים לטירונות רובאי 02 עולים על אוטובוס, ויוצאים לדרך. קדימה! לבט"ר ניצנים.

שלושה נתנבאו באיכה

"...אם נביט על כל המאורעות הללו נראה כי כולם מסמלים את הרוחניות..."
נכתב במקור לעלון החודשי של ישיבת ההסדר "מורשת יעקב"

אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים

על הסדר אשר נאמר אעורר בכייה - ואשא קולי בנהייה,
על אשר חזה נביא האל - ועל אשר נאמר בישראל,
על סדר שלישייה לפורענות אשא קולי - ואשא קינה על מעלי.

אלה ואלה עולה קולם, ונשמע הוא מסוף העולם ועד סוף העולם, ואל שומע תפילתם ותורתם

ירח מלא מעל 2 המסגדים באמצע

ארבעת המינים גדולים במיוחד... ליתר דיוק ענקיים...

במוצאי שמיני של פסח של אותה שנה, אמר האדמו"ר לחסידיו שהוא יוצא למסע תיקון של שנה, בליווי מניין מצומצם מחסידיו.

לפני כשלוש מאות ושלושים שנה, בעיירה קרמשניט שליד נהר הופלה, חפשו רב עיר בעקבות פטירתו של רבם.

דרשה האדמו"ר מכלום לפורים, מענייני דיומא ומהלכות החג.

מסופר על תושבי גיהנום שיצאו להפסקה. יוצא אחד בשם המן...

הלכה יומית – שו"ע או"ח סימן א´ סעיף א´ ומשנה לא ברורה:
(מתוך פרויקט השטו"ת)