לא לומר את הכל;
גם העץ אומר רק גזע ועלים
ומשאיר שורשים באפלה.

לא לעבור את הגבולות;
גם אלוקים מספר רק שמש
ירח וכוכבים
ומשאיר יקומים
מעבר למכאובי הדעת.

לא לפרוש את האדם עד תום.

(שלמה טנאי)

דֶּגֶל אָדֹם
אֻמָּה שֶׁהִיא יָם
ג´ תמוז ה´תשס"ו

לב שומע
כשתשיר אותו, מתי שזה יהיה
י"ט סיון ה´תשס"ו

בסוף יהיה קיץ
יש קיץ אחר, צריך רק לדעת
כ"ד אדר ה´תשס"ו

היא חיה את השמש
לא ידעה שבעולם אפשר לגעת
ב´ אדר ה´תשס"ו

ט"ו בשבט, אחרֵי.
רק יעמדו שם, גדולים וכהים ושותקים
כ"ג שבט ה´תשס"ו

גֵּחָלִים
גַּם עֵרֶךְ בּוֹעֶר
ז´ שבט ה´תשס"ו

רציתי לעלות
עליתי על ההר הכי גבוה, שנמצא אצלי בלב
כ"ו טבת ה´תשס"ו

צלילה של רגע
למרחב המוחבא שבפנים, הכואב מכל מגע, השואל בלי סוף
י"ג טבת ה´תשס"ו

וְהָיָה
אֱעֶמוֹד לְפַנֵיךָ שְׁבוּיָה

כְּחֲלוֹם
ו´ טבת ה´תשס"ו

מִינֵי צְבַעִים שְבְּתוֹכִי
מיני צבעים שבתוכי קיבלו על עצמם בכניעה
ל´ כסליו ה´תשס"ו

זרמי החיים געשו
זרמי החיים געשו

ניפצו חלקתכם

התמימה

י"ח כסליו ה´תשס"ו

רְבַדִים
הרצון אין לו סוף, רק המתן לי
י"ח חשון ה´תשס"ו

מיתרים
צלילים שזורמים, שפורצים למרחב
י"ח תשרי ה´תשס"ו

כשאינסוף נוגע באינסוף
ועכשיו זו רק היא, והים.
י"ז תשרי ה´תשס"ו

פס עדין של מְצָרים
מאותו ליל בו טעמתי מצרים, ותפילתי לראשונה
י´ אלול ה´תשס"ה

האור והשמים
לו יגיע הרגע בו יתאימו כבר האור והשמים
י´ אלול ה´תשס"ה

אינני עיר
אינני עיר. הנהרות לא ידברו בשמי
ד´ אלול ה´תשס"ה

מיאוּן
מלחש בחשאי, וחומק
כ"ז אב ה´תשס"ה

תשרי
קראתי י-ה
ג´ אב ה´תשס"ה

בועה
תילי געגוע צופים אל זכרון בועתי מהצד
כ"ז תמוז ה´תשס"ה

הלוואי שיגיעו המים
הלוואי שיגיעו המים בזרם שוצף וחי
כ´ תמוז ה´תשס"ה

ילדי החשוב
הם עושים מה שחשוב, מה שצריך, מתייצבים.
י´ תמוז ה´תשס"ה

תמו לי המרחבים
תמו לי המרחבים, ולא הרגשתי. אזל אוויר פסגות והמשכתי לעוף.
כ"ז סיון ה´תשס"ה

לראות ולא להרַאות
הנה, אגזור עצמי בדייקנות מתמונתכם.
ח´ אייר ה´תשס"ה

מגיע לך שמים
לילדה שלי, האינסופית.
כ"ז ניסן ה´תשס"ה

עמקות
רזי שתיקותיה טבולים בכחול..
כ"ז ניסן ה´תשס"ה

בקשה יחידה
היא צופה למרחק, מביטה בשחקים,
ועדת השחפים נעלמת באופק...
י"ג ניסן ה´תשס"ה

לגעת ברוח
פתאום מנסה הוא לגעת ברוח, לקחת פיסה שתראה לו היכן
י"ג ניסן ה´תשס"ה

שני עולמות
בשניהם היא פוסעת. חידה. יחידה
י"א ניסן ה´תשס"ה

ציפורים אחרות
למיוחדת מכולם,על השקט שבתוך הסערה.
י"א ניסן ה´תשס"ה

געגוע
שאין לך רגש חזק יותר מן הגעגוע, שצורב הוא בלב ואין לו תשובה
כ"ז אב ה´תשס"ה

הנה הסוף
פעם ראשונה: דמעות.
ג´ אב ה´תשס"ה

גַדְלוּת
רק עשה שאהיה ראויה לגדלות הזאת הניצבת מולי
י"ח תמוז ה´תשס"ה

תפנית
פתאום טוב. ככה, בלי שום הודעה מוקדמת.
ג´ אייר ה´תשס"ה

בואו, היום בוכים
הנה, ידעתי שתבואו. גם אתם כמו כולם, אוהבים לבכות.
ב´ אייר ה´תשס"ה

שכבות
...והם חולפים על פניה, החיים שלה, והיא איננה נוגעת בהם
י"ב ניסן ה´תשס"ה

ירוק
מבטה עובר-סוקר, מאופק ועד סוף...
י"ב ניסן ה´תשס"ה

חלל אפור
זה לא יהיה באותה עוצמה כמו שכל החושך הזה בא אליה כשהיא לבד
י"ב ניסן ה´תשס"ה

ראה#
ראה לא שאלתי עושר וחיים.
כ"ג אלול ה´תשס"ה

אפגאנית
הנערה האפגאנית שכולם מכירים
כ"ח חשון ה´תשס"ו

כמו סופת חול
כאילו הוא לקח פאזל ענק, שהיה עד עכשיו ערימת חלקים מבולגנת, וחיבר אותו אחד לאחד.
ד´ סיון ה´תשס"ו

רון שלט על הירח
ומשהו בתוכי מתכווץ מהפשטות והתמימות בה יכול ילד לספר לי על עולם אכזר ומפורק.
ט"ז כסליו ה´תשס"ו

מפגשי קצוות
קולה של טליה נחרט היטב בזכוני, קריאה נואשת, תהומית
כ"ז אב ה´תשס"ה

פִּלאֵי גליל
וכשכל היופי הזה ניבט אלי, טובל בתוך דממה שלווה, סוער בשמש ובמרחבים
כ´ אב ה´תשס"ה

תכלת
לא הרגשנו עד כמה גדולה השעה.. נעמה,בזכותך.
י´ תמוז ה´תשס"ה

על מזבח ארץ בנימין
כי תפרת אותי, רגב אל רגב, אני - ואתה - והאדמה.
ח´ אייר ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד