בסה"כ בן אדם.

[לפנייך]
לפנייך
כ"ח ניסן ה´תשע"ח

הלא-טוב
סיפרו בדרך
שאפשר יותר מזה
את אומרת שזו שאלה
של בחירה
כ"ח חשון ה´תשע"ז

דון קישוטנשטיין
הו נסיכה
תאמיני בך ובי
אם לא ארמון, לך אתן
את החיים שלי.
כ"ט כסליו ה´תשע"ה

הדמעה המרה (מכירה פומבית חלק ב´)
רק הפנים משתנות לפעמים כה מצער שזה כך

מישהו אוהב אותי הלילה
ט"ז אב ה´תש"ע

ישב בדד וידום
כי כל ימיי גדלתי בין החכמים

כרוח מרחף על פני תהום
כ"ג תמוז ה´תשס"ט

כלים שבורים
ואין מחשבתי תופסת בם,

כך עלתה אמונה לפניי.
כ"ג תמוז ה´תשס"ט

כרטיס זוגי (מכירה פומבית חלק א´)
כנראה לא שמת לב, ואולי משתלם

להזהר, להשאר מנוכר

כי אני שמתי את שלי, ובקור המקפיא

הוא יותר התנפץ מנשבר.

י´ אייר ה´תשס"ט

תשבי בסיני
צללי הרים כופים עליי למרגלות הציפייה להשאר שברי לוחות

וכל ההר עשן ורק הסנה עדיין לא אוכל-וכל העם סרים לראות



י´ אייר ה´תשס"ט

איכה (שישים שנה אקוט בדור)
1940 לחורבן, שלוש שנים לעמונה

והמדינה נראית כמו שרון - מתה או קומה

ימינה או שמאלה - קדימה! רק תביטו דרומה

בתים נעזבים ונחרבים - אלי סיני, עצמונה
כ"ד אב ה´תשס"ח

טל עלי אורות
ואני רק יוכל בעיניים פקוחות משתאות בשבילייך באומץ לנהור תעצמי ותחזי איך כולם באו לך להבדיל לך בין חושך לאור.
ב´ חשון ה´תשס"ח

אהבתיך ארץ
אהבתיך ארץ, אהבה צורבת לשדותייך מזהיבים
ה´ אלול ה´תשס"ז

אם לא הבנת
אם לא הבנת
היה לי משהו למחוק לך, משהו ללחוש לך
משהו להסתיר מהר
משהו לשמור לך, משהו לקבור לך
משהו לשתוק לך, ואם לא הבנת
ג´ אלול ה´תשס"ז

לקול קריאותיך (עצי זית בשומרון)
תהום אל תהום הומה, מרחוק קורא מבעד
לעוד חלון, אצפה, ללא כוכב ניצב בליל הפחד
יקם סערה לדממה, ויחשו גליהם
לשאון גליך...לקול קריאותיך.
כ"ט סיון ה´תשס"ז

בשבילך
וכשאת שוב עונה לי, מחייכת

עם חיוך כזה קורן, מאיר, בוער

לפעמים נראה לי, אולי לא ייאמן

שיכולתי להיות בשבילך קצת אחר
י"ב סיון ה´תשס"ז

מי את
כי כל פעם מחדש אני נשבר לאחור
שעה נכנסת ויוצאת, את שוב מוחלפת בריק
כי אין עוד טעם כשהזכרון מסתיר את האור
אם רק היית באמת, זה עדיין לא היה מספיק
כ"ה אייר ה´תשס"ז

שוועתנו קבל (כל משבריך)
גוף האומה מוטל, אנו בידך - איך לנגדך נשאל, לאן נובל?
ואתה יודע ובוחן אל מי אזעק ולמי אתפלל, בשצף קצף אפתח פי
תפילה לעני ממעל אל על
אבל...
ט"ז אייר ה´תשס"ז

קו אדום
עוד גבול נחצה ושוב נחצית גם

כאילו כל קו אדום סומן אצלך בדם

נדמה שהחיים עברו בחרדת נטישה

ליפול בקצה ולצעוק ממרחק לחישה
י"א אדר ה´תשס"ז

צייד ראשים
והנה הוא מסיט מבטו כשניסו להסית, ורק כשניסו להסות
תפס ראשו לבסוף ובסוף עד הסוף לאינסוף הוא אסיר של עובדות.
ל´ שבט ה´תשס"ז

דע את עצמך
דע את עצמך

דע מול מי אתה עומד

אתה יודע

אבל משום מה אתה מתנגד
כ"ז שבט ה´תשס"ז

רגע אחד
הנסיבות הן רק קרבן של הזמן
י"ט שבט ה´תשס"ז

אינ-טרסים
אין זה רק קיצור של אינטרסים-בוא נכסה את האורות
י"ד סיון ה´תשס"ו

אל-חזור (על פסי הרכבת)
נמאס לי כבר להיות חייל של רבנים וארגונים

תאגידים מאוחדים נגדי, ובי מזלזלים
כ"ד אייר ה´תשס"ה

מהיום למחר
היום הכל מותגים
היום הכל ספונסרים
היום הכל זיופים,ופשרות, הסכמים
י"ג ניסן ה´תשס"ה

אל תקרי חירות
קרה לכם לעבוד את השם בתפקיד שחקן אימפרסיבי מרשים במיוחד? "קהל יקר, ככה נראית תפילה!".
ה´ ניסן ה´תשע"א

ועבדו לעולם
בדרך שאדם רוצה מוליכין אותו, אבל אף אחד לא הבטיח לא לתת קצת "יעוץ" בדרך. וכך, האדם בורח מהטהרה ויסורים נופלים עליו מהשמיים. כל היסורים האלה דמות אחת להם: דיוקנו שלו ניצב לפניו להיות לו לשטן, עד שיתייצב ויודה מולו: "זה לא אני!".
י"ב תשרי ה´תשע"א

מיגו גלותא
כבר הרבה זמן שאני עונה את כל התשובות הנכונות, מנוסחות מפורטות וארוכות. הבעיה היא שהשאלה קצת טושטשה. פעם זה לא הפריע לי. פעם ידעתי את כל התשובות. תנו לי לספר לכם סיפור:
ט"ז אב ה´תש"ע

בוער בטיט העוון (סליחות)
ו´ תשרי ה´תשס"ט

ידיים
ה´ תשרי ה´תשס"ט

שיר של יום
דומה ששעות אלו נוקבות וחלולות הן, והקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו. מתבונן בו מתלבש, מחייך ביום שעטה טלית קטן, זועף אם לאו. נשמה טהורה נתת בי! אך נדמה לו אז שרק מחציתה הוחזרה, והוא-מאותם פגרים מתים.
י"ד סיון ה´תשס"ח

עשה לך רב, אני עושה לי מנגינות
הייתי בחור ישיבה קצת יותר מבוגר. כמו כל יהודי טוב, גם אני נוהג לשיח עם בוראי ע"פ הזמנתו. לא תמיד אתה בא בחפץ לב, אבל לפחות אתה בא.
י"ג טבת ה´תשע"א

הלכה כהיטלר
שעה שנשמות ישראל זרמו מן הארובות דרך דלתות-שמיים, נעמדה נשמתו של פלוני אל מול כיסא הכבוד. כל אותו הזמן קפאו האבות, שכבר נואשו מלהתחנן על נשמות בניהם.[מבוסס על שיחה של ר"מ בישיבת חברון בגבעת מרדכי]
י"ג טבת ה´תשע"א

אותו תעבודו, אותו תבקשו
"אף אתה ריבונו של עולם. מתחבא אתה, ואיש אינו מחפש אותך. ודאי בוכה גם אתה. אך עד מתי תתחבא, ועד מתי לא נשוב לבקשך?"
ה´ תמוז ה´תש"ע

אדם כי ימות באוהל
כן מנהגו של עולם, ועיקר הופעתם בדורנו, אדם פוקד את ישיבתו בחזקה מרוסקת של שלוש שבועות בפעם-ונדמה בעיניו כתלמיד חכם.
ה´ תמוז ה´תש"ע

את קולך שמעתי
ואכן, נודע הדבר. כששומעים רק את ה"רקע", הכל משתנה. חשבתי לעצמי....

מה אם יכולנו לשמוע את השדר שמאחורי המילים בינינו? מה היה קורה אם יכולתי לשמוע רק את קול ב´, להאזין לרקע?
ו´ טבת ה´תש"ע

כופיתא דחמריה
זה כל כך רלוונטי להיום! המחלוקות האלו עדיין קיימות! זה מחייב פירוט! למה, בשם כל הסבוראים, לא נותנים לנו הוראות, איזה משהו להאחז בו? רק ציטוט של המחלוקת ותו לא! איך נדע מה קרה באמת?"


ט"ו אב ה´תשס"ט

חמורו של משיח - פרק א´
איפשהו בין כל המאבקים האלו אני מוצא עצמי כבר לבוש, נעול ומצוחצח. ליצר הרע של גאווה גופנית אין עם יותר מדי מה לעבוד, והוא התייאש מזמן. מבט חטוף במראה יסביר למה.

י"ד אב ה´תשס"ט

הלכה כהיטלר
מי יודע ומי יבין מעשי מרום. הרבה שאלות נשאל אדם בחייו, לא תמיד עונה-לא תמיד יודע תשובה-פעמים שאין הוא יודע לענות.
ו´ תשרי ה´תשס"ט

בעירבון מוגבל
אני כבר לא יכול להשען על כלום, גם לא על התקווה שייקרא ויגיבו!
ט"ו סיון ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד