כשאברהם הביט לשמים
כְּשֶׁאַבְרָהָם הִבִּיט לַשָּׁמָיִם
וְסָפַר מִלְּמָעְלָה הַכּוֹכָבִים
הוּא הֵבִין
כ"ט אייר ה´תשס"ז

בגדי המלך החדשים. [מלחמת החפירות]
אבל איש לא הקשיב לחייט -
כמה אתה חופר, אמרו לו.
והמלך במסיבו רגז ואמר -
וכל העם יריעו ויאמרו המלך עירום?
ט"ז אייר ה´תשס"ז

מלביש ערומים
וַאֲנִי מִתְאַמֶּץ
לִגְדֹּר עֵינַי
אֲשֶׁר נָתַתָּ לְשֶׂכְוִי
י"ג ניסן ה´תשס"ז

כמו מאוהב
וּכְאִילוּ
בוֹרֶא אֲנִי עָל כָּל אוֹת וַאוֹת
עוֹלָמוֹת שֶׁל אוֹר וַחֶסֶד וְאַהֲבָה
וְכָל נְשִׁימָה
בֹּעֶרֶת בְּאֵשׁ
שְׁבִיל חָדָשׁ בְּיָם לִבִּי.
ט"ז אדר ה´תשס"ז

דון קישוט
אֶנְעַץ דָּרְבְּנוֹתַי
וְאָדְהִיר אֶת סוּסִי-בָרָק
לְהִסְתַּעֵר עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ
אָרִיק חַרְבִּי, אֶהֲדֵף וְאֶנְצַח
בְּמִלְחֶמֶת בַּעֲלֵי תְּרִיסִים
כ"ב שבט ה´תשס"ז

ציץ נובל
אִם נִשְׁמָתְךָ חַסְרַת פְּנִיוֹת
לוֹחֶשֶׁת לִי זֶלְדָה -
תַּגִיעַ אֶל לֵב הַדְּבָרִים.
כ"א שבט ה´תשס"ז

תפילת הגשם
הָרְוֶנִי בְגִשְׁמֵי בִרְכוֹתֶיִךָ
יַעֲרֹף עָלַי לִקְחֶךָ
הַטְבִּילֵינִי וְאֶטְהַר --
-- גֶּשֶׁם בֹּא
שְׁטוֹף אֶת קְלִיפּוֹתַי
וְאֶתְחָדֵּש לְהֱחַיוֹת.
ח´ טבת ה´תשס"ז

תוספת שבת
הַאֻמְנָם,
עוֹד יָבֹאוּ יָמִים
בָּם אַתָּה הַהוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם
תִּצְפֵּה בִדְּמָמָה בַחַמָּה הַכַּלָּה
כ"ט כסליו ה´תשס"ז

כמה חביבין מצוות
באותה פניית ערב שבת לשבת
רץ אני בין השמשות
שמש של מעל המים
ושמש של מתחת למים
משתקפות.
ב´ כסליו ה´תשס"ז

יש הרבה דגים בים
זהו! התייאשתי.
לא אמצאך עוד
וגם אם קיימת את
הרי שבצד השני
של האדם.
ב´ חשון ה´תשס"ז

הנוער האובד
בְּמָבָּטִים חֲלוּלִים
וּבְשְׂעָרוֹת פְּרוּעוֹת
מִתְגֹּדְדִים.
כ"ח תשרי ה´תשס"ז

סוכת נדודים
כְּשְׁאֲנִי יוֹשֵׁב בַּסֻכָּה
הוֹלְכִים עִמִּי
דּוֹר הַמִּדְבָּר
וְכָל הַיְהוּדִים הַנוֹדֵדִים
שְׁבְּכָל הַגָלוּיוֹת.
כ"ד תשרי ה´תשס"ז

מְעוֹלָם לֹא כָתַבְתִּי שִׁרִים
רָק מַחֲשָׁבוֹת שְׁבָּעוֹלָם
גַּזָרְתִּי לִגְזָרִים
רָק צְעֲקוֹת הַלֶב
מוֹלָלְתִּי לְמִלִּים
ז´ תשרי ה´תשס"ז

עדות
לא היתה המילה לחם חוקי
ולא כחומר בידי
משפטי לא חצבו להבות
ואף שורותי לא
דילגו בדו משמעות.
ז´ תשרי ה´תשס"ז

שחר תל אביב
וְרַק שִׁלְטֵי הַחוּצוֹת
עוֹדָם מַזְהִירִים בְּצַעֲקָתָם
מְסָרְבִים לָנוּחַ וְלִידּוֹם –
קָחֶנּוּ! מְּכוֹר נִשְׁמַתְךָ!
סוּרָה אֵלֵינוּ סוּרָה!
חָיֶה אֶת רִגְעַךָ.
ז´ תשרי ה´תשס"ז

שבת הארץ
הַשִּׁבֳּלִים קָדִים בְרוּחַ הַבֹּקֶר
וּבַשָּׁמַיִם עַיִט,
וְאֵין רֶמֶז
לַדָּם וְלָאֵשׁ
וּלְתִמְרוֹת הַעָשָׁן.
ג´ תשרי ה´תשס"ז

שברים
זַלְעֲפוֹת שְׁבָרִים
גְּבוּרוֹת גְּשָמִים
עִרְפוּ עַל שִׁבְרֵי
אֶבֶן לִבִּי
י"ח אלול ה´תשס"ו

תאוות חורבן
החרב את כל גופי
הכרת את נשמתי
תומו כל דור
מלחמה וחטאים
יתמו מן הארץ.
י"א אב ה´תשס"ו

פרתו של משיח
ושוב חורש אני קרקע העולם
ואיני משים ליבי
לא לגלות השכינה
ולא לחורבן הבית
שחיי השעה דוחקים.
ט´ אב ה´תשס"ו

רוּחוֹת מִלְחָמָה
וּבִלְעָם פָּרָח בְּאַוִיר שְׁמָיָא
כְּאוֹמֶר מִן הַרוּחַ כֹּחִי
וְתִּיגָר בִּלְוָטָיו יִקְרָא עָל חָרְבִּי
כִּי תִקְצָר מְהָשִׂיג צַוָּארוֹ.
ו´ אב ה´תשס"ו

מהמקום הכי נמוך בתל אביב
מהמקום הכי נמוך בתל אביב
נושא עיני לראות
את קצה העם
או לו רק אפס קצהו
וכל שאראה הוא
ישימון
ו´ אב ה´תשס"ו

לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ
וּמְטוֹסֵינוּ
יַרְהִיבוּ טוּס
וְהַעוֹלָם
לְמִשְׁלָט יָדֵינו
כ´ תמוז ה´תשס"ו

טעיתם בדרך?
ובנתיים
ממשיך הערבי
לעבד את אדמתו
ואני תר את ארצי
כמרגל.
י"ב סיון ה´תשס"ו

קוּמִי לָךְ
אַך כִּי צְחוֹק עָשָׂה לִי הַאֱלֹהִים
כִּי שְלַחָנִי טֶרֶם עֵת
שְחָנְטָה תְאֶנָה פַגֶּיהָ
וְהֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים
וְאַף הַסְמָדַר פִּתַּח
אַך פְּרִי הָאָרֶץ בּוֹסֶר
וְעוֹד כִּבְרָה לַגְאוּלָה
י"ב סיון ה´תשס"ו

לסטים על פרשת דרכים
על פרשת דרכים
עמדתי (פינת נמיר)
באיני יודע
איזו אבחר
כ"ח אייר ה´תשס"ו

אֶרֶץ מַחֲטֵי אוֹרֶן
הוֹרָשְׁנוּ אֶת-הָאָרֶץ
אַךְ לֹא יְרָשְׁנוּהָ
הוֹרָשְׁנוּ כְפָרִים
וּבוּסְטַנִים מוֹרִיקִים
אַךְ יָרַשְׁנוּ עִיֵי חֳרָבוֹת
כ"א אייר ה´תשס"ו

ילד אחד
ילד אחד
חסר
שנפצע בפסח
והובא לבית עולמו
בערב ל"ג בעומר
י"ז אייר ה´תשס"ו

לחיות את חיינו
אדם חי את חייו.
חברה חיה את מתיה
את המוכנים
להקריב עצמם עליה
ו´ אייר ה´תשס"ו

קְטוּפִים וַעֲקוּרִים
עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם
וּטְמוּנִים רָאשֵׁינוּ בְחוֹלוֹת קָטִיף
ט"ז אדר ה´תשס"ו

וַאֵרְאֶהַ
וַאֵרְאֶהַ
בִּמְלוֹא פְּרִיחָתָה
עֲטוּפָת שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת
צְחוֹרָה כְּלוֹבֶן הָרָקִיעַ
בְּטָהֳרָתוֹ
ט"ז אדר ה´תשס"ו

הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה
עָנָה וְעָנָה
מִתְעַנָּה נַפְשִׁי
קוֹל עֲנוֹת
תִשְׁמָע
י"א אדר ה´תשס"ו

זמירות
כַּגַּנָּן הַזּוֹמֵר זְמִירוֹתָיו
- מְעָטְרָן יָפֶה
וּמְנִיחָן בְּאֲגַרְטָל
בְּעִיקָרוֹ שֶל בָּיִת
י"א אדר ה´תשס"ו

עֲנִיָּה הַשְּׂעוֹרָה
וְאַף אֲתָה,

נֵצֶר שְׂעוֹרִים עָקוּר

תִּתְעַטָּף בִּתְּפִלָּתֶךָ

וּבְעָנְיֵךָ תִּידּוֹם
כ"ג חשון ה´תשס"ו

תשובת שירים (הליכה לקטיפא 2)
אֵלִי אֵלִי קָרָאתִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
וְעַתָּה אֶלְחַש
לַמְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר
אֵלִי אֵלִי
לָמָה עֲזַבְתָּנִי
י"ד תשרי ה´תשס"ו

קברי מילים
מסמאות עיניים/ מסמאות הן השורות/ מחפשות חיים/ אך ממיתות בלחישתן
כ"ח אלול ה´תשס"ה

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר
וַאוֹמַר רֵאֶה נָא
הֶאִיר הַמִזְרָח עֶת עוּר וַאוֹר הִיא
וַתִּרְאֶנִי כִמְתַעֲתֵעַ
וּכְהוֹזֶה בַלָיְל
י"ט אלול ה´תשס"ה

בין אב לאלול
אֶתְרַפֶּק עַל דַּלְתֵי בֵיתִי/ פְּתַח לִי אֲבִי אֲדוֹנִי/ שְרַגְלַי כָשָלוּ/ וְרוּחִי נִדָּלְדָל
י"א אלול ה´תשס"ה

וַיִתְעַבֵּר ה´ בִּי לְמַעַנְכֶם
וָאֶתְחַנַן אֶל ה´ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר/ אַל יַעֲבְרוּ נָא בְּאַרְצְךָ/ נוֹשְׂאֵי חֶרֶב וְחוּרְבַּן
י"ט אב ה´תשס"ה

שריפת ההיכל
מועקת הגלות/ כאבן על ליבי/ חונקת את גרוני/ וממשיך ההיכל להישרף

י"ג אב ה´תשס"ה

יונתי תמתי
לא אוכל לתאר/ אהבתי שאליך/ השמחה שאחוש/ בחיוך הנסתר
י´ אב ה´תשס"ה

הליכה לקטיפא
אלי אלי/ כבוהק השמים לטוהר/ כנצנוץ כוכבים/ כאדמומית השקיעה בגוויעתה
י´ אב ה´תשס"ה

תשעת הימים
חומות ארמנותיה/קול נתנו/קול מים רבים/קול עוברי דרך/סופקי כף

ה´ אב ה´תשס"ה

בסוד הפשטות
לא ידעתי סודו של קו/של צליל העומד לעצמו/מילה שלבדה נאמרת/שם לכל טעם ואות.
ה´ סיון ה´תשס"ה

טיול לילי בהרים
"הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה ליבו לבטלה - הרי זה מתחייב בנפשו"
ג´ סיון ה´תשס"ה

החיטה צומחת שוב
החיטה צומחת שוב -

כך התרגלה.

זה לא שבאמת אכפת לה


ב´ אייר ה´תשס"ה

מכירת יוסף
כתונת פסים לגופו,
כנפותיה שזורות
את אחיו יצא לבקש,
להשיב לב בנים על אבות
כ"א אדר ב´ ה´תשס"ה

תפילה לבעל תשובה אשכנזי
אלוקי –
זכני להיות.
י"ח אלול ה´תשס"ו

מה תבקש?
לפעמים, כל שתבקש הוא –
ספסל אוטובוס, להשיל מעליך את קליפת הפק"לים שנצרבה בבשרך, לפתוח מעט את שרוכי הנעליים ולשקוע עמוק עמוק, שניות לפני שיגמר דו הקרב בינך לשנתך בחטיפתך או חטיפתה.
כ"א אייר ה´תשס"ו

מה תצעק אלי? - על משמעותה של קריעת ים סוף לזמנינו
להבנת משמעותה של קריעת ים סוף לזמנינו - מה בין קריעת ים סוף ועמונה?
כ´ ניסן ה´תשס"ו

תחלום אומרים לי
תחלום אומרים לי
תחלום.
תחלום כפי שמעולם לא חלמת
כ´ אדר ה´תשס"ו

עורו אחים אורו
בתולת ישראל – "קומי רוני בלילה לראש אשמורות, שפכי כמים ליבך נוכח פני ה´" ואת להבות החורבן שאי מעלה בדמע ובכי והציתי לבבות.
י"א אלול ה´תשס"ה

בחזרה לעתיד
קריאה גדולה לחזור לניסן כראש חודשים כעניין מהותי לזמן הזה
ו´ ניסן ה´תשס"ה

על גג העולם
וציפור מרחפת
סיס רודף סיס
והשמש הולך ונבלע -
כ"ט אייר ה´תשס"ו

ניגון חסידי ברזילאי
התחלתי לכתוב לפני כמה חודשים בתוך ניגון חסידי רגיל, אבל די מהר הוא קיבל תפנית לכיוון אחר קצת. מקווה שנשאר בו משהו מהמקור.
ו´ אדר ה´תשס"ז

חוק דתיים שלובים (בראשית כ"ט)
"ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם; ויאמרו מחרן אנחנו. ויאמר להם, הידעתם את לבן בן-נחור ויאמרו ידענו"
ח´ כסליו ה´תשס"ו

מזרקה
משחק על המזרקה של דושאן, מתוך פרוייקט הגמר שלי בבגרות באמנות.
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

חירות
ואני? לא עוד! לא אשתעבד עוד לעינו של אחר. לא אתאבק בעפר רגליו! לא אשתכר בשכרם וביין נסכם.
י"ג ניסן ה´תשס"ז

גיל
גיל היה קורא - "חושך!" וממשיך "שמים!" "כוכבים!"הוא הסתכל אחור הביט וקרא – "הפוך!". ואני? אני הייתי משיבו – "עולם הפוך ראית?".
ח´ אלול ה´תשס"ו

יהודי פשוט
ניצב הייתי בחוץ תחת הגגון הרעוע, הגשם החל מטפטף מעט והיו אף עיני מצטרפות. שהו אותה שעה כל בני המשפחה בפנים, ואני, שכבן מאומץ הייתי להם, מביט בעיני הכלות ואיני מותר להכנס.
ט´ ניסן ה´תשס"ו

משל המערה 2
"ענה בר יוחאי ואמר – "אני אינני יוצא מכאן – הרוצה אתה לערות אותי בתרבות הסדום והעמורה שבחוץ? וחינוכו של אלעזר מה יהא עליו?".
י"ד אב ה´תשס"ה

משל המערה
פסע הוא את פסיעותיו הראשונות מחוץ למערה והוכה בסנוורים
א´ אייר ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד