"אני מבין, אני מבין," אמר פו והנהן. "אם כבר מדברים על משהויים גדולים," הוסיף בהבעה חולמנית, "בדרך כלל אני לוקח לעצמי משהו קטן בשעה- בערך בשעה הזאת בבקר," והוא הביט בכמיהה אל המזוה בפינת חדר האורחים של ינשוף. "רק איזה טעימה של חלב ממותק או מה שזה לא יהיה, ואולי איזה לק קטן של דבש-"

פריחת נעורים
מִנִּצָּן לְקָסִיָה
הוּא הִבְשִׁיל אוֹתָהּ

ד´ כסליו ה´תשס"ט

חיוך
חִיּוּךְ נָבוֹךְ קִמְעָה,
מְגַּשֵּׁשׁ דַּרְכּוֹ
כְּשֶׁשִּׁנַּיִם לְבָנוֹת פּוֹגְשׁוֹת
בְּעָדִינוֹת אֶת הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה,
ה´ סיון ה´תשס"ח

סיגריה (סנריו)
עָשָׁן מִסְתַּלְסֵל וְנָמוֹג
י"ז ניסן ה´תשס"ח

אהבה רבה-סנריו
יָתְּמוּת וּשְכוֹל וַאֵבֶל
כ´ אדר ב´ ה´תשס"ח

הבת של שרדינגר
עַל הַסַּף-
חַיָּה כִּמְעַט
מֵתָה
עוֹד רֶגַע
ל´ שבט ה´תשס"ח

צמה
אַתָּה חוֹשֵׁב עַל הַיַּלְדָּה שֶׁלְּךָ
כ"ו חשון ה´תשס"ח

ואני? (סנריו)
בָּחֲרָה בְּךָ
אַתָּה בָּחַרְתָּ אוֹתָהּ
כ"ד חשון ה´תשס"ח

יומן מסע (לשם)
מִתּוֹךְ
בֶּכִי
מִתּוֹךְ
שֵׁנָה
מִתּוֹךְ
בֶּכִי
ח´ חשון ה´תשס"ח

עוף חול - סנריו
זה אנחנו...
מְשַׁרְבֵּב נוֹצָה כְּחוּלָה
ה´ אלול ה´תשס"ז

לָתֵת
לְךָ, אֲהוּבִי
כ"ה תמוז ה´תשס"ז

מַסָּע (סנריו)
לָשׁוּב חָסְרַתְּ אֱמוּנָה
י"ז תמוז ה´תשס"ז

צלקת - סנריו
בְּאָדוֹם רָטוֹב עָמוֹק
י"ט אייר ה´תשס"ז

אוֹטוֹ - סנריו
נוֹהֵג אוֹתָנוּ
בִּפְרָאוּת לְלֹא בַּלָּם
ט"ז אייר ה´תשס"ז

יום הולדת
היום אני
כבר גדולה
כמעט.
עדיין צריכה שתשמור עלי
קצת,
ט´ אייר ה´תשס"ז

הַחַיָּל
זֶה כֹּל מַה שֶׁנִּשְׁאָר לוֹ
ה´ אייר ה´תשס"ז

מַיִם - סנריו
שֶׁחוֹמְקִים
בֵּין הָאֶצְבַּעוֹת
כ"ג ניסן ה´תשס"ז

חלום
שׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹת רָקָב
ב´ ניסן ה´תשס"ז

על ציצית הכנף
חוּט שָׁנִי עַל בֶּגֶד
כ"ה אדר ה´תשס"ז

הַחוֹל וְהַזְּמַן
וְקֶצֶף שְׁנוֹתַיי
רוֹקֵם דֻּגְמָאוֹת
עַל פְּנֵי הַחוֹל
ל´ חשון ה´תשס"ז

קריעת ים סוף
זוֹ לַדֶּרֶךְ
אָחוֹר, חֲזָרָה.
י"ד חשון ה´תשס"ז

חַדְרֵי לֵב
מְבֻלְגֶּנֶת כְּבָר שָׁנִים
י"ג אלול ה´תשס"ו

אַהֲבָה
זֶה כְּבָר מִזְּמַן נֶהְפַּך
י"ב אב ה´תשס"ו

הבל היופי
בעיניו אני


(יפה או לא? זה חשוב
בכלל? ומה אם זה סתם מעיק...)
ה´ אב ה´תשס"ו

שִׁלּוּחַ הַקֵּן
ואתה, בן לקחת
(בע"ה אהוד גלעד ואלדד יחזרו הביתה בשלום.)
כ"ד תמוז ה´תשס"ו

אביטל,
כ"ח אייר ה´תשס"ו

דמעות של דם
מהן הדמעות?
כ"ו אייר ה´תשס"ו

אחרי הגיהנום
אני נופלת

וקמה
י´ שבט ה´תשס"ו

הרצחת וגם ירשת?!
סתם הרגשה... שיר ישן
כ"ו טבת ה´תשס"ו

נפש מתה
הנחתי פרח

אדום

על הקבר:

כ"ו כסליו ה´תשס"ו

יחפות
תוך שתי דקות קצרות ביותר, השתרר שקט מוחלט, כל החניכים ישבו במקומותיהם, יחפים. באמצע החדר נותרה ערימה גדולה של נעליים, המשימה הראשונה הוכתרה בהצלחה.
י"ג ניסן ה´תשס"ח

תובנות
כולם חוזרים מפולין עם תובנות. וזה כל כך קשה לא ליפול לבנאליות.
אין לך מה לחדש.
ט"ז אדר ב´ ה´תשס"ח

המשוררת
העט מתרומם, מניח למילים להיספג בנייר, מניח לדיו ליצור משמעויות חדשות
ט´ תמוז ה´תשס"ז

משוגעת
"לפחד זה טוב?" היא תוהה לעצמה, רוב האנשים מפחדים לפגוע בעצמם, היא מניחה, לא באמת יודעת.
"אבל אני אף פעם לא הייתי רוב האנשים" שוב היא מצחקקת. מזל שהיא לבד בחדר, אחרת היו חושבים שהיא משוגעת.
ז´ סיון ה´תשס"ז

רחוב
אבא צילם בטיול בעיר העתיקה, תודו שהוא מוכשר!!!
כ"ב כסליו ה´תשס"ו

לסדנה- כלניות
כ"ג אדר ה´תשס"ו

אדם בתוך עצמו הוא גר
לסדנת ציור... לא הכי קשור לשיר, זה פירוש שלי
ל´ שבט ה´תשס"ו

קוראים לה אֶלַיֵאל
עלפית, תוצאה של שיעמום בשיעור מתמטיקה
ט´ טבת ה´תשס"ו

נאחז באוויר
גם כן מיום העצמאות
ז´ אייר ה´תשס"ז

ניצוצות
יום העצמאות תשס"ז
ז´ אייר ה´תשס"ז

תמימות
כ"ב כסליו ה´תשס"ו

ילדות?
כ"ב כסליו ה´תשס"ו

חוט הלב
אך למלאכון המתלמד עוד לא היו שליחויות ולכן הסתובב בחוסר מעש בין העננים. לאחר שטעם מכל צבעי הקשת, שיחק עם הפרפרים, וצפה בנביטת הפיות, אזר אומץ וירד אל בין האנשים.
י"ז סיון ה´תשס"ח

מכתב מטלי (מסדנת פרוזה)
סבא מת מסרטן, אתה יודע?
כשהייתי בגן חשבתי שזה אומר שיש סרטן בתוך הבטן, ולא הבנתי איך הוא הגיע לשם! והאמת, שאפילו קצת פחדתי, שגם לי יהיה סרטן בבטן.
כ´ אדר א´ ה´תשס"ח

אורלי
"אז... את רוצה להסביר לי?" שאלתי, מנסה לשבור את השתיקה. "טוב..." היא היססה. "אני לא ממש יודעת איך להתחיל...".
ז´ טבת ה´תשס"ז

כיתה גימל שנייה
"קוראים לך... טל, נכון?" שאל, מצחו מקומט מן המאמץ לזכור.
ד´ סיון ה´תשס"ו

לך
אני כותבת כי אני שונאת אותך, כפי שלא שנאתי אדם מימי.

בעצם, אתה אינך אדם, כך שזה פחות או יותר מסתדר.
כ"ז ניסן ה´תשס"ו

אגדה מתחרזת
בארמון מהמם, באמצע מדבר צחיח,
ישנה נסיכה בחדר בצריח.
ט´ ניסן ה´תשס"ו

סיפור קטןטן על ניצחונו של השטן-חלק שני
ובכל זאת, את הדבר היחיד, שרצתה יותר מכל, לא היה בכוחו של יהונתן לתת.
י"ח שבט ה´תשס"ו

סיפור קטןטן על ניצחונו של השטן- חלק ראשון
"אני מתה?..." תהתה. היא חזרה ופקחה את עיניה.
י"ח שבט ה´תשס"ו

הרפתקה רומנטית
בעונג לא מוסווה הנחתי את ראשי והתכוננתי לשנת צהריים מרעננת. אך לאישה הנחמדת היו תוכניות אחרות בשבילי.
ג´ טבת ה´תשס"ו

לפני חמש שנים...
"את באמת חושבת..." התחילה, התחילה ולא סיימה, היא ידעה בדיוק כמו ספיר, שיש שם משהו...
כ"א כסליו ה´תשס"ו

אל תשלח ידך אל הנערה
"מה קורה לי?!" כעסתי על עצמי "הדוסיות כיבתה לך את ההגיון?!"
ט"ו כסליו ה´תשס"ו

הורים...
"הי אביעד, איפה היית?"
"סתם... הסתובבתי..."
"הסתובבת... שוב יצאת איתה?!"
ג´ כסליו ה´תשס"ו

שעון חול
היא התעוררה מיד, אפילו לפני שממש התחיל להשתנק ונצמדה אליו חזק, בפחד. היא ידעה בדיוק כמוהו, שאין מה לעשות ויום יגיע בו ההתקף הזה, לא ייגמר.
כ"ב חשון ה´תשס"ו

מוח מעוות
לאף אחד לא יהיה את האומץ. זאת תהיה ההקרבה שלי למען המדינה העם והארץ.
ט"ז חשון ה´תשס"ו

יש חיים אחרי המוות
האיש הכניס הכל לשקית ניילון אטומה, ידיו עטויות כפפות. הוא הושיט לאליאב חבילת בגדים.
י"ד חשון ה´תשס"ו

הזרה והמוזר
הייתה בו אהבה לים. לכחול כחול הגדול הזה, שהפחיד כל כך את בני מינו. [ובצדק, הרי האגדות מספרות שהים הוא זה שהכחיד את בני האנוש].
י"ב חשון ה´תשס"ו

אהבה אסורה
"מה אתה עושה???? תעזוב אותי!!!!!!!!!!!!!!! אתה מפחיד אותי! דיייייי! למה אתה עושה את זה???? מה אתה רוצה ממני??????? תעזוב אותי כבר!!!!!
ה´ חשון ה´תשס"ו

יש עוד אור
ביד הוא החזיק וורד לבן. הוא קטף אותו בגינה ליד הבית. זכר שהיא אוהבת פרחים לבנים.
ל´ תשרי ה´תשס"ו

איתמר
תפתחי!! בבקשה..." הדפיקות על הדלת התחזקו. עד שויתר, הוציא את המפתח ופתח את הדלת. הבית נראה ריק, עד שנשמע רעש מאחד החדרים.
כ"ד תשרי ה´תשס"ו

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד