הכרם שלי עדיין סמדר, ואשכולותי עדיין לא הבשילו. אי"ה עוד יצא מפה יין, מתישהו.

חיים אקשטיין, מתגורר בירוחם ולומד בישיבה המקומית (שיעור ז´), במקור מגבעת שמואל. נשוי (+1) לאפרת.

Guttman Imkei Nafshi
ואני מסתכל / הנה דוד, והנה אריאל / אבל...
כ´ תמוז ה´תשס"ז

א - צענטער
"בחייך, אריק, אתה העשירי!" אני מתעקש, משקיט בליבי את המצפון שלי בטענה שהוא באמת העשירי, פשוט השביעי השמיני והתשיעי יבואו אח"כ.
כ"ה שבט ה´תשס"ט

אילו היה לי כח
אח, אילו רק היה לי כוח, הייתי יוצא לשוק.
כ"ב טבת ה´תשס"ו

אילו יהודי היה יודע
"איך אתה רוצה להיות לוחם אם אין לך ערך לציוד?!"
מה זאת עשה אלוקים לנו?
כ"ו ניסן ה´תשס"ח

אילו ערבי היה יודע
איזה סוד היהוד מסתירים בחוט בלאי?
כ"א אב ה´תשס"ח

אעזבה את עמי?
את היום הגדול, יסוד שבתפארת / בא לי לחגוג לגמרי אחרת
ב´ אייר ה´תשס"ח

בכל יום שיבוא
סיפור שקרה לי בתחנת האוטובוס. ואולי גם לכם, מי יודע. ואף על פי שיתמהמה.
ט´ תמוז ה´תשס"ד

בלדה לעוזב ישיבה
"מה תשתה?" הברמן שאל.
"לא חשוב. למאי נפקא מינה?"
י"ב כסליו ה´תשס"ז

בשעה שהציבור מתפללים
"חכה כמה דקות", אומר ברק, “תתפלל בשעה של המניין בישיבה. יש עניין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים.”
אכן, הצבא לא הצליח לשחוק אותו. עדיין קיימת בו היכולת הישיבתית למצוא תירוץ לכל דבר.
ג´ אלול ה´תשס"ט

דיסקית
משופצר היטב, שאיש לא יראה, במיוחד לא אני...
י"ז אדר א´ ה´תשס"ח

האש הגדולה הזאת
נבוכים
קטנים
משיחים את עניות דעתנו
בדיבורים על ביטוח
י"ז אייר ה´תש"ע

הבל ורעות רוח
נתעשת יוסף לייב ואמר: קים לי כר"ת. מיהרו הדיינים וקראו להביא לרבינו תם בפני בית דין של מעלה...
י"ד טבת ה´תשס"ח

הוה אמינא
ועל חרבותיו שלא חרבו
יקום דף חדש

או אז אתעורר משרעפי
י"א כסליו ה´תש"ע

הורד אותם אל המים
שתיקה שררה למשך כמה שניות. מטרתה הייתה, כנראה, לוודא שהוא באמת מתכוון לכך. כשגדעון התכופף הבנו שהוא רציני.
י"ט תשרי ה´תשס"ט

החזיר מברדיטשוב
וכך טרח שמשון-צבי בערב שבת, שולחן ערוך בידו האחת, ובידו השניה היה עוסק במלאכת הקודש, משתדל לעבור על כמה שיותר איסורים המופיעים בספר.
י"ט תשרי ה´תשס"ז

היה רע לתפארת
אני מגיע לש"ג, אבל מחליט לא להיכנס. יש גבול. הבטחתי לעצמי שלא אחזור לכאן לעולם.
כ"ב טבת ה´תשס"ט

הם לא היו גיבורים
גם הם התגייסו מלאי מוטיבציה, ותוך כמה שעות הגיעו למסקנה שזה המקום האחרון שהם רוצים להיות בו.
ב´ אייר ה´תשס"ח

המתמיד (נאום התגובה)
"הוי אמר אביי, הו הו אמר רבא" / יקרא אז הנער, לוהט כשרב / והנה, פתע קמה מולו גם נצבה / דמות רבא עצמו, ויאמר את דבריו... (תשובה ל"המתמיד" של ביאליק)
כ"א תשרי ה´תש"ע

הנחבא אל הכלים
ההמון רקד לצלילי הגיטריסט, נעימת הקלידים וקצב המתופף. אולם מחשבתי היתה נתונה אך ורק לבסיסט. מה קשים חייו, ומה גדולה מדרגתו.
כ"ג אב ה´תשס"ד

הפטרה ראשונה של פורענות
והיו זעקותיו של ר´ יצחק מאיימות להשיב את העולם לתוהו, עד אשר החלו אותיות ההפטרה מרחפות ומתבלבלות בעיניו של הנער הנבוך, וקמץ מתערבב עם חולם, ופשטא עם זקף קטון, וכולם מתערבבים בדמעותיו של הילד...
כ"א אדר ב´ ה´תשס"ה

הקדמה להגהות הרמ"א על השו"ע
צר לי חידושי, מאוד אהבתיכם / בית גנזי קדשי איננו מקומכם...
כ"ב אב ה´תשס"ו

הרואה חמה בתקופתה
את עדיין במקומך
ואני
נפלתי
י"ד ניסן ה´תשס"ט

והח"י יתן אל לבו
כשהיו לי רק עשרים, ולקחתי עודף שנים...
י"ד תשרי ה´תשס"ח

ויתמהו האנשים
כולם מכירים את הסיפור,
ויודעים שזה עניין של זמן,
עד שאבין מה עבר עלי.
א´ טבת ה´תשס"ז

ולשבי פשע ביעקב
"בעזרת השם - הערב נעלה לירושלים! ואם לא - הערב בשעה שמונה נתפלל ערבית עם מגילת איכה..."
ט´ אב ה´תשס"ה

ומנחתם ונסכיהם
כשכל ההוויה מלאה אלוקים / לא איכפת לי לחזור על אותם הפסוקים
י"ז תשרי ה´תשס"ו

ורוניקה (אגדה)
כל הפרחים נראו יפים בעיניה: האירוס, והרקפת, והסביון, והצבעוני... אבל אף אחד מהם לא היה באמת שלה. אגדת פרחים.
י"ב שבט ה´תשע"א

חד גדיא
"לא נורא, גדי", לחש לי מיכאל, "הכל מאיתו יתברך".
כן, ברור. מעניין אם זה מה שתאמר גם כשתחטוף אתה שבת, בגלל איזושהי חתיכת בד שנראית כמו חתולה.
י"ג ניסן ה´תש"ע

חול מכין לשבת
"מי אתה, יהודי פשוט, שתעז להיכנס תחת צילא דמהמנותא? אפילו הפשטידה שלך, של יום-טוב היא!"

מעשה בביצה שנולדה ביום טוב.
י"ח ניסן ה´תש"ע

חסל סידור
בעוד עשרים שנה,
מהסידור לא ישאר דבר. במקרה הטוב תתפללו בעל פה,
במקרה הפחות טוב, אפילו לא זה. הרהורים בעקבות מסיבת סידור שנכחתי בה.
ה´ ניסן ה´תשס"ז

כלי
כל חבריו מהסידור אמרו לו: "תהיה קצת מקורי, תגיד משהו משלך!" והוא בשלו: "אמר רבי אלעזר- אמר רבי חנינא..."
י"ג טבת ה´תשס"ד

כרפס
השולחן ערוך, אבל אי אפשר לאכול. אני עדיין עבד.
י"ג ניסן ה´תשס"ה

כשהבורג נפל
תמונה מטושטשת
ועלי לנווט בה את דרכי

ט"ז אב ה´תשס"ט

כתב על גבי כתב
מביט בכתבי,
וכולם נכונים
לא יצאו מן הקו
שהתוו קדמונים

י"ג ניסן ה´תשס"ט

לא אמות, כי אחיה
"די לי במה שנראה לעין כל מהיותם נתונים בשפל, מעוטי מספר ושנואים כל הכל" (הכוזרי). אז זהו, שלא.
כ"ח ניסן ה´תשס"ו

למימרינהו בניחותא
אנחנו הולכים לקראת שבת, ושבת הולכת לקראתנו, מתקרבת עם החמה אט אט אל ראשי האילנות. המפקד קטע בן-רגע את האוירה הפסטורלית.
י"ב שבט ה´תשס"ח

מאה סיבות לחגוג מאה שנה בתל אביב
אין בה כלום, לא כלום, אבל -
י"ח אייר ה´תשס"ט

מאזין
מאזין לנביחת הכלבים העזים
לנחירות של חייל עייף מתיזוזים
ה´ טבת ה´תשס"ח

מחשבות של ליל ט"ו באב
ומה היו אומרות?
בחור,
עכשיו בין הזמנים.
כ"ט אב ה´תשס"ו

מי יתנך כאח לי
אמצאך בחוץ, ארקוד ברחובות
כ´ ניסן ה´תשס"ח

מנוחת אמת
עלינו לרכב שזכה להיות הרכב הראשון שאני נוסע בו בשבת. "אתה יודע", אמרתי ליוסף, "השבת הזאת מזכירה לי סיפור ששמעתי פעם..."
כ"ה אדר ב´ ה´תשס"ח

מעשה מבת מלך שנפלה בתרדמת
ומאז שקעה בתרדמת, לא קיבלה אומה ולשון
ב´ אייר ה´תשס"ח

נגה
אור דקיק מתגנב אל שמי הלילה. שביב מאור גדול שעדיין לא בא לעולם. נגה.
(הסיפור הראשון לבתנו הבכורה)
כ"א אב ה´תשע"א

ספר כריתות
לא התגרשנו! הוא הרים את קולו, כחולה שנאנק כשפותחים לו את הפצעים. הייתי חייב לגמור כבר עם הסיפור הטיפשי הזה ולגרש אותה, ועכשיו אני מגלה שבכלל לא התגרשנו...
י"ז אב ה´תשס"ט

סרס"פ מוקיר שבת
דוד איבד שליטה על המצב. מתנחלת דתייה טיפוסית וסרס"פ גלוי-ראש עם קוצים בשיער, עומדים מולו ומתמקחים על שישיית קולה אומללה.
ט´ טבת ה´תשע"א

עד שיבוא אליהו
"אבל סבא רבא שלי השביע את סבא שלי, שהשביע את אבא שלי, שהשביע אותי, שלא אעז לגעת בקופסה עד שיבוא אליהו הנביא!" "אם כך, מה הבעיה?" אמר הזקן, ושלח את ידו שוב אל הקופסה.
י´ ניסן ה´תשס"ז

על כן ירים ראש
בין צפירה אחת לשתיים, בין טלאי למדים, בין כינור בודד ללהקה צבאית, נמצא כל סודו של חג תקומת ישראל.
ב´ אייר ה´תשס"ה

על מנת שאני צדיק
לא היתה לי ברירה. הייתי חייבת לקבל ממך תשובה כלשהיא לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. הרגשתי שאני לא יכולה יותר. תגיד לי מי אתה?
ג´ אלול ה´תשס"ו

על צבאותם
גם אני דמיינתי כמוך, יניב, עד שעשיתי פעם אחת ליל סדר בצבא, והבנתי איך הוא אמור להראות.
ז´ ניסן ה´תשס"ט

פיוט אחרון
נִתְיַצְּבוּ לְמוּלָם. חַכְמֵי דָּת עוֹלָם. כָּל שִׁירַי לְבַטְּלָם. בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:
(קינה על פיוטי אשכנז)
י"ז אב ה´תש"ע

קו 400, תחנת אלוף שדה
לא יוכל לעזוב את אביו, וכבן מתגעגע יעשה פרסה
כ"ג תשרי ה´תשס"ח

קונה עולמו בשעה אחת
"יום הדין היום, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים. חכה לשעת חצות הלילה, אולי גם תורך יגיע" (גיור מזורז ל"מזמור חג המולד" של דיקנס)
כ"ה אלול ה´תשס"ז

קינת שכם
רק ארץ שכם לי לא תשיב, אפילו קול דממה
ט´ אב ה´תשס"ח

רגע של עוגיות
20:56. סעודת השבת התקפלה כבר.
(פראפרזה על האריזות של עוגיות אוסם)
כ"ו חשון ה´תשס"ט

שבת השנה לה´
פתאום יש לי כוח, ואני יוצא לשוק
כ"ה אלול ה´תשס"ז

שום דבר מיוחד
למשך יותר משעתיים, העולם כולו עצר מלכת.
ג´ טבת ה´תש"ע

שיר אהבה נדב"רי
יושב בעי"ן בתוך המגן / ואת בתוך קובייה במיושבת...


כ"ו חשון ה´תשס"ט

שיר לט"ו בשבט
העצים בשלכת, ואין שמש פז / ראש כל גג דולף, מבשר גשם עז

ט"ו שבט ה´תשס"ז

שישי בתחנה המרכזית
בחזרה אל העולם שפעם נראה לי די שטחי...
כ´ שבט ה´תשס"ח

שמוני נוטרה
לכה דודי, נרד לשטח, נלינה באהלים.
כ´ ניסן ה´תשס"ח

תפסיקו להיות בני"שים
מדובר באמת בחבר´ה רציניים ומסורים, אבל אי אפשר להמשיך כך יותר. פקודה של בר כוכבא היא פקודה.
י"ח תמוז ה´תשס"ח

תתרנות
אי-יכולת להתעלות
אל עולם ההנאה הרוחנית
כ"ח אב ה´תשס"ט

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד