16.שוהם.גרעין.ישורון.פ"ת.חיוך.חב"ב.ר´ נחמן.
גיטרה.מוסיקה.כתיבה.שמחה.הקב"ה.אור. נצח.

אהבה
התרחבות הלב והתפשטות האור הגנוז בתוכו
י"א חשון ה´תש"ע

צפירה
השקט הזה,

בנחלתי,

רועם,

פועם,

סוחף אותי ביובלי כאב לאגם השתיקה.

ב´ אייר ה´תשס"ח

קלפטומניה
בדרכים עקלקלות משוטט כּכלב, הנואש לעצם אחרונה.
ז´ תשרי ה´תשס"ח

מזוכיזם
מבורות השתיקה מעלה כאב,
שואבת מבאר הספקנות שאלות,
ומתחבטת.
ו´ תשרי ה´תשס"ח

אינך צריך לומר דבר
לא-

אינך צריך לומר דבר.
ט´ ניסן ה´תשס"ז

האם
האם אוכל,

לגאול את נפשי המיוסרת,

לשפוך חמתי על הדף,

ז´ ניסן ה´תשס"ו

נ בוכה
עמדת מולי,

מבטך מושפל,

וענייך כבויות.
כ´ אדר ה´תשס"ו

חיבוק
הנני מוכן להתמסר לכאב,

לשמוע איך בוקעים מתוכו מסרים ואמונה.

ז´ שבט ה´תשס"ו

מבצר האהבה
להרגיש מבפנים,
עיקצוץ,
איבוד זיכרון.
ג´ שבט ה´תשס"ו

טלאים
טלאים טלאים,

על הבד הצחור.
ח´ טבת ה´תשס"ו

אהבה
מן השמיים נפלה,

והיא עומדת מולו היפה בבנות תבל,

והוא -אינו יכול להסיר מבטו,בוהה, מסתכל.

ז´ חשון ה´תשס"ו

רוצים שנזכור
קרבים ועולים לפני שישה מליון מלאכים,
כ"ו אב ה´תשס"ה

מזכרת לאחריתו
עוד ליבה כואב ,

מעוצמת האובדן,
י"א אב ה´תשס"ה

אם אומר לך שלום
אם אומר לך שלום,

כך לפתע פתאום,
י"א אב ה´תשס"ה

שוב
שוב היא ניצבת ופניה מרצינות,

ושוב היא נשנקת ממחנק הדמעות.

כ"א סיון ה´תשס"ה

אחריות
להתקדם באותו מסלול קדום,

באותה דרך כבושה.

הנך הולך בעיינים
י"ד אייר ה´תשס"ה

הוא פשוט העדיף לשתוק
כאשר הם הובלו ברכבות,

כעדר צאן צעיר,

כ"ג ניסן ה´תשס"ה

מגן דוד
היא פוסעת באיטיות ברחובות הגטו
י"ג ניסן ה´תשס"ה

האם אינך מבינה?
דימעה קרה ,

המנסה לחצוב באבן,
ה´ ניסן ה´תשס"ה

חיי
לך,נראים הם כסתם קווים,

אך הם זיכרונותי.

י"א אדר א´ ה´תשס"ה

מעבר לים
הים....ומי שמעבר לו....
ט´ אדר א´ ה´תשס"ה

המלאך האילם שלי
.
והוא הביט ושתק
כאילו רצה לומר דבר מה
והנה פרש כנפיו והמריא אל הדממה
ח´ אדר א´ ה´תשס"ה

הבנה
חיינו סלולים מראש כמו שבילים של החברה להגנת הטבע,
יעדים מסומנים על עץ או אבן בפסי מלחמה.
ט"ז אדר ה´תשס"ז

שואה
כן, אני מצווה שתזכרו,מחייב אתכם להביט להם בעניים ,לנפשעים האלה ולהישיר מבט.

ל´ שבט ה´תשס"ו

הדיסקט השחור
אני יושבת מעליכם,בקו המקביל של אופק הים.מביטה בכם הנראים כנמלים קטנות חסרות ישע
י"ט כסליו ה´תשס"ו

רחמים
הוא רוצה להיות אתה,

אבל אינך רוצה להיות הוא...
כ"ו סיון ה´תשס"ה

מחיייכת
מביטה בהם-בהרים הסלעיים המתנשאים אל על.

י"ג ניסן ה´תשס"ה

לא בוכים על חלב שנשפך
פעם כשהייתי קטנה,

ממש פצפונת,

י"ב ניסן ה´תשס"ה

סליחה #
סקיצה,והקלטה ראשונה,
אז..
כ"ג אדר ה´תשס"ו

בועה
הרגשתי כלואה , הייתי חייבת לפרוץ. להקיא החוצה את הפחדים, להתמודד עם העולם, לחיות.

ב´ כסליו ה´תשס"ח

חשבון נפש
התלבטתי הרבה זמן אם להגיד לך את זה והחלטתי לבסוף שכן,לטובתך,מקווה שתקבלי חלק מהדברים בהבנה.


כ"ח אלול ה´תשס"ז

בינוניות
ואני רוצה לצעוק: "זה לא בסדר, ואסור שזה יהיה, כי זה לא מספיק טוב ככה".
כ"ח סיון ה´תשס"ז

אהבה עיוורת
היא עמדה שם בשמלה צחורה-והרגישה בתכריכים.

מעליה כיפה לבנה-והיא ראתה רק שחור.

כשהוא קידש אותה-היא כמעט הקיאה.
ט"ו תמוז ה´תשס"ו

התכנסות
ה-ת-כ-נ-ס-ו-ת,אני מתחילה לחשוב שיש בזה מן ההיגיון ,שאולי הוא צודק..-

אולי?!?!?

ד´ סיון ה´תשס"ו

גברת ממלמלת
אם היו לי רשימות של אנשים מוזרים בחיי,בטוח שהמקום הראשון היה שמור לה,
ד´ אדר ה´תשס"ו

קורבן עולתי
הן למדתי מה כתוב באותו הספר,

אבל נפשי מתקוממת ,נואשת לחסד קטן.
כ"ח שבט ה´תשס"ו

הפרפר
הוא נולד לא מזמן,

רך הוא וקטן.

כ"ב תשרי ה´תשס"ו

למה?
למה לזכור,

אם מותר לשכוח?
כ"ו סיון ה´תשס"ה

קדיש
כסף, זה מה שהיה נחוץ לו באותו הרגע ,וכמה שיותר, הוא היסס לרגע ופתח את המגירה הזרה ושלף ממנה צרור שטרות לא מבוטל.הוא טחב אותו עמוק לכיסו ,תלש מקטורן מעל הקולב שבחדר האורחים ,

פתח את הדלת ונמלט כלעומת שבה.

י"ב סיון ה´תשס"ה

קליפות
ענת ישבה מולי ,נועצת מבטה בחפצים המסודרים בקפידה על שולחני, בקירות חדרי המסוידים מתעכבת על תמונתי עם שתי בנותיי,מביטה בה בערגה במבט הכמהה לקצת אושר .

ב´ סיון ה´תשס"ה

כל גשם ראשון
אז שהגשם כמו שנה שעברה,

מטפטף על חלונות נעורי,

רצה בדיוק באותה תנועה במסלול חיי
י"ג אדר ב´ ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד