הנה מה שנותר לך
עלה על סוסך,

יקירי,

ודהר.
כ"ט ניסן ה´תשס"ח

הייה לי מים
פיללתי,

היה לי מים

כנפש מרווה לבדידות
י"ד שבט ה´תשס"ח

שושנים צחורות
וגם אם יראוך,
מדממת בלאט
על כורסא לבנה,
ג´ שבט ה´תשס"ח

עלים של בדידות
כשתשים את ליבך,

על ענפי הבשורה,

במפתן זרימתי השוצפת
י"ח כסליו ה´תשס"ח

דם של אופק
הרבה פינות עברת.

והאופק עוד מדמם בלשד חיותך
ב´ כסליו ה´תשס"ח

שלשלאות חלום
עיניי נצצו כאבן יקרה,

לא מאמינות למציאות
כ"ו חשון ה´תשס"ח

מוות באהבה
שיר לאהוב שנשאר אחרי שהיא עוזבת. ועל המוות הקטן של שניהם.
ט"ז חשון ה´תשס"ח

לא נשארו מילים
גם אילו רצית לומר.
ט"ז חשון ה´תשס"ח

אחיזת עיניים מילולית
מילים או תעתוע?
כ"ה תשרי ה´תשס"ח

מחול הטירוף
לו רק יכולת להבין את שקורה לך
כ"ג תשרי ה´תשס"ח

צלילי פעמונים
התשמע דודי את צלילי הפעמון התלוי על חלוני?
ז´ אלול ה´תשס"ז

דיאלוג בחשכה
שיחה בין אדם לעתיד נעוריו
י"א תמוז ה´תשס"ז

זהרורי פלא
הכתיבה ראי נפש
י"א תמוז ה´תשס"ז

רקבון
.
י´ תמוז ה´תשס"ז

לא נותנים מנוח
געגועים שקטים חודרים, לא נותנים מנוח
ד´ אייר ה´תשס"ז

לילות ללא מרגוע
יש לילות שהירח לוחש את שמך

כה הרבה פעמים

עד כי הנך כמעט משתכנע

שיש כוכבים אחרים.


כ´ ניסן ה´תשס"ז

בהלה למול הדממה
בצורה פתאומית אחזתני בהלה,
כשרציתי לומר מילים אלו פתאום.
ועצבות מהלה ושמחה נבהלה.
יכולתי לברוח מכל זה היום
י"ח שבט ה´תשס"ז

אישה וזאב
ברגעים בהם החלום בונה מציאות שאינה קיימת.
ט´ שבט ה´תשס"ז

שבת שלום לך אהובי
שַׁבָּת שָׁלוֹם לְךָ אֲהוּבִי,

מִמֶּרְחַק הֶהָרִים הַנּוֹדֵד,

נְשִׁיקָה שֶׁל אַהֲבָה תִּשָּׁלַח בִּדְמָמָה
כ"ט טבת ה´תשס"ז

חיכיתי
רציתי לומר שתבוא לבקר
כ"ז ניסן ה´תשס"ו

ניצוץ
עָפְתִי מֵ עָל הָאגם הקפוֹא

בֶּרֵגְעי הָאימה השְחוֹרִים

ונָשפתִי בחוֹם לתוֹך שוֹפָרוֹת

שקראוֹ בֵשמוֹת אָדירים.
י"א כסליו ה´תשס"ו

נשימה
נשימה בוֹדדה.
נשימה חָזקה.
נשימה שנוֹתֶנת הכול.
כ"ד אלול ה´תשס"ה

אילו הייתי אבן
לו רק יכולתי להיות אבן אחת,
אבן אחת ברחובות ירושלים.
י"ח אלול ה´תשס"ה

לֹא נִגְמָר הָיוֹם לעוֹלָם.
סוּגָות בָּשוֹשָנִים דָרכַיךְ,
בּוֹעָרוֹת בֶּאש אָהַבה.
י´ אלול ה´תשס"ה

רוחות אלול
נָשבה בִי הרוּח כּמוֹ חָיים חָדשִים,
הֶפִיחָה תִקוות, גָמעַה מרחָקִים,
רָאתה בֵּתוֹכִי שׂדוֹת שֶל זָהַב,
עָברה בֵחוֹבִי מָראוֹת שֶל רָהַב.
ה´ אלול ה´תשס"ה

הוא מִתיישֵן - הן מֵזדַקנוֹת
הוא מִתיישֵן

והֶן מֵזדַקנוֹת

הוא מִתגבר, נֵעלַם, עובֵר,

והן עוֹד בּוֹכות.
כ"ב אב ה´תשס"ה

רציתי לשאול
כשרציתי לשאול נאלמו מילותיי
עמדה השמש דום לרגליי
ברחה הדממה מנגד עיניי.
כשרציתי לשאול,
נאלמו דמעותיי.
י´ אב ה´תשס"ה

לחישת ההתקדמות
יתד ועוד יתד
ג´ אב ה´תשס"ה

כמיהה
השמים יבינו שאין להם חלק בזה
י"ג תמוז ה´תשס"ה

אמן
...מקודש לחול,

להפריח שממה.

להתחיל הכל
כ"ה אדר א´ ה´תשס"ה

צלילה
.הרגשה אבודה

בים כה סוער

נשמה בודדה

באוקיינוס אחר
כ"ה אדר א´ ה´תשס"ה

הדחקה כבר אין
גיהנום וגן עדן

משתלבים כאן בלאט,

אודי השריפה, אודי אהבה
כ"ד שבט ה´תשס"ה

מעל לכאוס
לעולם לא נתפוס.
י´ שבט ה´תשס"ה

מלכת הפיות
איך מרגישה פייה שליבה מדמם?

היא מרגישה כאב, היא מרגישה מצוקה.

היא מרגישה אכזבה, אהבה כה גדולה.

ציפורים בשמיים,

עטלפים מצייצים,

ועל האדמה,

נחשים משתוללים.

י´ טבת ה´תשס"ה

תורת היחסות
על שלושה דפים עט וחצי שעה. תובנות.
י"ז אב ה´תשס"ז

לקראת פרידה
מחשבות של סוף. . .
י´ תמוז ה´תשס"ז

כבר שנים
היא שוקעת באושוויץ
כ"ט טבת ה´תשס"ו

הידע הוא כאב
ידע הוא כאב.

לפעמים, לדעת יותר מדי מוציא את הטעם מהחיים.

לדעת אנשים, מקומות, רגשות..

לדעת מחשבות התנהגויות, עובדות.

ג´ תשרי ה´תשס"ו

אתה רק שתקת
רציתי להבין את כל מה שנסתר מעיני.
כ"ב אלול ה´תשס"ה

מתשס"ה למדתי ש...
מספר מסקנות מהשנה האחרונה.
י"ט אלול ה´תשס"ה

אפתיה
דם לדם.
ח´ אלול ה´תשס"ה

סע למדבר
להתחיל מחדש.
כ"ג אייר ה´תשס"ה

הלכנו לאיבוד
עכשיו מה?
ו´ אדר ב´ ה´תשס"ה

טיפת דמכם האחרונה
.בחסות החשכה הרבה לא נראה,

אם מים חודרים לתאים הפנימיים של הלב, איך זה שדברים יותר כואבים מסרבים לחדור?

ט"ו אדר א´ ה´תשס"ה

אדון כלום
..הלכתי ברחוב יום בהיר אחד, לא ניסיתי למשוך יותר מדי תשומת לב.

ניסיתי להקטין נוכחות, להבהיר לכל מי שמסביבי שאני
ל´ שבט ה´תשס"ה

אבני נצח
אבנים
כ"ד שבט ה´תשס"ה

סוגר מעגלים
מוכה, מושפל, בוכה, ונדכא על רגליו בקושי מדדה.
כ"א שבט ה´תשס"ה

ילדה בבועה


בבועה קטנה

חסינה, חזקה

גרה לה ילדה קטנה,

ילדה יפה, מחייכת, מקסימה.

גרה לה בתוך בועה, בועה מבריקה,

מדהימה.
י"ד טבת ה´תשס"ה

ריבונו של עולם, שלום
ריבון כל העולמים, שלום.

אני כבר כמה זמן נמצאת כאן בעולמך,

מדי פעם אני טובה, לפעמים קצת פחות.

משתדלת, בגדול. במגמה.

י´ שבט ה´תשס"ז

הדים
לפעמים, יושבים מול המקלדת וכואבים.
ג´ טבת ה´תשס"ז

ככלות הסוף
תעלה המנהלת, והמורה, וידברו על שנים יפות, וישירו שירים של סיום, ושל התחלה, ואוכל יזרום לשולחנות, ופרחים יזרקו ונרות ידלקו, ובגדים יפים יתלכלכו בכתם ממיץ תפוזים.

י´ תמוז ה´תשס"ו

17.4.06 נווה שאנן, ת"א
הפיגוע בנווה שאנן.
כ"א ניסן ה´תשס"ו

יש לילות שנזכרים לנצח.
יש זכרון שנשאר לנצח
ג´ שבט ה´תשס"ו

שושנת הקריסטל: פרק ג´
או: זה סוף העולם <?>
י"ט אלול ה´תשס"ה

שושנת הקריסטל: פרק ב´
או: גם ברגעים שהכל נראה כקורס, חייבים שליטה עצמית.
י"ז אלול ה´תשס"ה

שושנת הקריסטל
עליה טריים ורעננים תמידית, מקרינים את כל היופי והטוהר שבעולם. מכילים את האהבה והחסד, השמחה והטוב.
ט"ו אלול ה´תשס"ה

התדע?
אני חושבת ששמעתי אותה אומרת שהיא לבד. היא לחשה את זה מבין הסדינים בבוקר קר. בבוקר אחד סגרירי היא פקחה את עיניה ושמעתי את ליבה לוחש בדידות.

י"ד אלול ה´תשס"ה

אינבידואליזם
אִיש אִיש
תחת תֶאֵנָתוֹ
ותחת גָפנוֹ
י´ אב ה´תשס"ה

אם תראו אותה
אם תראו אותה, בחורה יפה עם חיוך ישר. תפגשו בה ברחוב או בתור לבנק.
תיתקלו בה, בדרך לאן, תפגשו בה פה, ובמקרה אולי שם.
י´ אב ה´תשס"ה

לעשות במילים
הרגשתי צורך לכתוב
י"ד תמוז ה´תשס"ה

שמא לא הייתה מלכתחילה..?
היא חייכה במפתיע, עיניה האירו את החלל בבזק מהיר
י"ב תמוז ה´תשס"ה

מארמורש.
ר´ יענקל הדליק את המתגים באולם הגדול, ואור בוהק שטף את החדר. הוא יישר את העניבה האפורה שלו, וצעד לתוך האולם הגדול
כ"ח אייר ה´תשס"ה

חזרתי אל הים
ליבי שוב באופק,
חזרתי היום.

י"ט ניסן ה´תשס"ה

שבת שלום, ילדים.
"ילדים שלי,

ראיתי אתכם בעיניי רוחי.
..."
י"ג ניסן ה´תשס"ה

איך חיים
פה לא באים לראות איך מתים
י"ב ניסן ה´תשס"ה

אגדת האשה והבאר.
הפסל היפה בעולם.
כ"ב אדר א´ ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד