בחורשה
תפילות ברוח

נישאות

קהל גדול, קדוש

רצונו כולו לעשות

רצון אביו שבשמיים
א´ אלול ה´תשס"ז

הנני
אלא שטוהר אין בדממתי

ולא אליה תערוג נשמתי

רווית מעקשים היא -

מסך דקיק של שקט מאולץ

אד על פני תהומות תנינים

כ"ג סיון ה´תשס"ז

השפלה
אך מתחת לחיוכן הרענן

חיוכו הערמומי של הפרסומאי

ומתחתיו חיוכו הקר של בעל הממון

ומתחתיו חיוכה החמדני של תאוות הבצע

ב´ כסליו ה´תשס"ז

כבדו עלי
לומר מעט:

הן, לאו, תודה, הנני.

טיפש להיות בעיני חכמים בעיני עצמם

לשמוח לקראת עשיית חובתי

להירדם ללא חלום

כבול עץ.

ב´ כסליו ה´תשס"ז

תחנה סופית
ופתאום ידעתי

שגם על מצחי באותיות בלתי נראות רשום:

"בית העלמין"

שכן זו תחנתי הסופית.

י"א ניסן ה´תשס"ו

אינני נכנע
אומרים

שגם האבן המשוננת ביותר

תהפוך חלוק נחל ענוג

אחר עידנים של זרימה


ו´ ניסן ה´תשס"ו

מרחק נגיעה
בצחור הפוגות הדממה
שעיניי רוחצות טוהר תכלת
מגלידים הקרעים בקרבי
שקרעו בי קרבות אין רחם



י"א אדר ה´תשס"ו

התפתחות
מול שמים זרועים
על גבי במדבר
פעור פה ומבט
...לו רק יכולתי
י"א אדר ה´תשס"ו

לזוג הנישא
הוא - חוף
היא - חוף
בניהם - גליו של האינסוף
י"א אדר ה´תשס"ו

דרכי
אז לפתע קול עלה בי
קול טהור, ברור, עיקש
את רוחי עורר לדעת
סנה לא יאוכל באש
ג´ תמוז ה´תשס"ה

אנשים משומשים
אנשים משומשים

מחשבות משומשות

רגשות משומשים, ממוחזרים.

י"ח סיון ה´תשס"ה

בחירה חפשית
ציפור מזמרת שיר של בוקר

סירה חוצה נהר רוגע

מיתר נרעד

תינוק נולד

י"ד סיון ה´תשס"ה

בקצה חוט
חיינו שזורים זה בזה
בחוטים לא נראים של זמן ומקום
א´ סיון ה´תשס"ה

כותב אל עצמי
את שירי בבקבוק אצרור
ואשליך למימי הזמן

כ"ד אייר ה´תשס"ה

תפילת אמן
גופי נפשי שכלי
כעבדים פחותים
אל רוח האמת
יבואו נכונים
י"ד אייר ה´תשס"ה

שנצרף בקודש
אלף פרחי אור אשזור לך

להאיר את נתיבך

כשביער העצבות תתעי

ממררת בבכיך

ב´ ניסן ה´תשס"ה

שליח
אור ענוג וצלול, שביב תפארת גנוזה

מסתנן אל חדרי בטפיפת ענווה
כ"ז אדר ב´ ה´תשס"ה

האהבה דוברת אליך
האהבה דוברת אליך

בשפה שאינך מבין -

זו תמצית סבלך.


כ"ו אדר ב´ ה´תשס"ה

לב טהור
תהילים
ג´ טבת ה´תשס"ח

כאיל תערוג
כאיל תערוג על אפיקי מים

כן נפשי תערוג אליך אלהים
כ"א כסליו ה´תשס"ח

בוטח בך
שיר אמונה באקורדים פשוטים
י"ז כסליו ה´תשס"ח

נפתוליי עם הכתיבה
כל הנאומים שאי-פעם רציתי לשאת, כל הטיעונים "המבריקים" וההתנצחויות המרגשות שלא קוימו -

את כולם אוכל לשים בפי דמויותיי, וישאו הן את הקלון האפשרי או את הצורך להתנצל או לנמק את עמדתם
כ"ה סיון ה´תשס"ז

מעל הממוצע
´הממוצע´ הצטייר בעיני רוחו כפועל בסרבל מוכתם גריז, עטוף עננת זיעה דוחה. יצור חסר חן, תאוותן, קולני וגס הנדחף בתור, אוכל בפה פתוח ומלהג בדיחות גסות
ט"ו ניסן ה´תשס"ו

לאבד רגע בחיים
לבושה בג´ינס וחולצת שרוואל כתומה שתאמה אותה להפליא. יופייה מיוחד, נשי מאוד, עדין. לא יופי המושך את המבט. סודו של יופי זה טורד את מנוחתי ומממלא אותי אנדרנלין מתקתק.
ט"ו חשון ה´תשס"ו

הרוג את הכושי
כמחול שדים מסביבו יוקדות העיניים באש של שנאה; מלוהטות בתאוות רצח קמאית, ובאוזניו קריאות קצובות: "נוק אאוט! נוק אאוט! הרוג את הכושון!
י"ד חשון ה´תשס"ו

ואני בחסדך בטחתי
"הו הו הו", התפרצה אימי בצחוקה, "זה מה שאני תמיד אומרת: בשביל דת צריך אנ-ט-לי-גנ-ציה!"
י"ט אייר ה´תשס"ה

נקודת האפס
"אש.

אלהי אברהם, אלוהי יצחק, אלהי יעקב.

לא של הפילוסופים והמלומדים.

ודאות, ודאות, רגש. שמחה. שלום."
כ´ ניסן ה´תשס"ה

שיחותי עם הרוח
תרגיל לא מחייב בחריזה
י´ ניסן ה´תשס"ה

עם סבא
סבא...

-כן?

-תספר לי את הסיפור שהבטחת

-איזה?

-נו, על הילדה והילד שנפרדים....

ו´ ניסן ה´תשס"ה

עשרים ואחת
שמונה עשרה, תשע עשרה, עשרים ילדים וילדות ואחת חסרה. היכן היא? האם לא הבחין איש בחסרונה? העשרים ואחת אינה משתתפת בצהלות החדווה. עומדת בפינה שכוחה, מוסתרת על ידי עמוד גדול, עיניה עוקבות אחר כל תנועה של בני כיתתה
ד´ ניסן ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד