|
![]() |
|
||||||||||||||
|
חובב יצירה לכל רבדיה.
[עיר מצטחצחת]
כוכבים מרצדים עלי אספלט המשחרר שלכת מעגינה ממושכת. ז´ חשון ה´תשע"ב קול ענות חיוכים שחשבו לשבור החומות אגב שמחה נשברים ומתנפצים אל מול התופת. ט"ו אדר ב´ ה´תשע"א מתגעגע העט נחסם בצרחות שכליות; בהתנערות ובמכות דבר ושחין ה´ חשון ה´תשע"א גשמיות יִרְאַת ה´ לֹא בָּאָה מִשְּׁנֵי רַמְקוֹלִים מחרישי אָזְנַיִם. ז´ חשון ה´תשס"ח בין הטיפות הם לא יודעים שאני כבר יודע שכל היובלים מגיעים לים. כמעט. ל´ אב ה´תשס"ז לקום מחר בבֹקר לָרוּץ כְּאָחוּז אָמוֹק לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לְהַגִּיעַ בּ"בּרכוּ אֵת ד´ הַמְבֹרךְ", לְהַרְגִּישׁ אֵיךְ הָאֶבֶן נוֹפֶלֶת כָּךְ; ל´ אב ה´תשס"ז מִלְחֶמֶת הֲמַאפְיוֹת מֶלַח הָאָרֶץ ט"ו סיון ה´תשס"ז כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאתנו הָרְסִיסִים שֶׁל הַמַּרְאוֹת שֶׁאֲנִי שִׁבַּרְתִּי ח´ סיון ה´תשס"ז בַּקַיִץ הַזֶּה תִלְבּשִׁי לָבָן הַטֹּהַר שֶׁבָּךְ, הַטֹּהַר שֶׁבּוֹ יִדַמוּ לִי לְטַל שָׁמַיִךְ. כ´ אייר ה´תשס"ז סוּפוֹת וְדַוְקָא הַיּוֹם כ"ה טבת ה´תשס"ז חֹרף אכזרי החורף בשיאו י"ג טבת ה´תשס"ז "הזדקנתי" לוטם שעיר כ"ה ניסן ה´תשס"ו לא סתם שקיעה אלא מחלון של מטוס מעל עננים ז´ ניסן ה´תשס"ו מכתב לאדם יקר להתרפק על האדם האחרון בעולם שעוד יודע לחייך. וזהו. י"ט שבט ה´תשס"ח |