בס"ד,

"אבוי לו לאדם שאינו מכיר את חסרותוניו,כי אינו יודע מה לתקן!

אך אבוי לו יותר אם אינו מכיר את מעלותיו!
כי אין לו כלים במה לתקן "
(הרב כהנמן)

מִשְׁפַּחַת הַמְשׁוֹרְרִים
כִּי קָשָׁה הַהִתְעַלְּמוּת,
וּמְיַיגַעַת הַקִרְבָה, וְהַחֵלֶק
שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי,
בְּמִשְׁפָּחָת הַמְּשׁוֹרְרִים

י"ט סיון ה´תשס"ז

שיעור - חיבור
הַחִיבּוּר הַזֶּה
הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמִּשְׁפָּט
[הוּא] שְׁתַיִּים.
ל´ חשון ה´תשס"ז

יַיִן אָדָם [וְכַּרְפַּס]
מִמַּאֲמָץ סְחִיטָה אֱנוֹשִׁי,
נָבַע
מִיץ אָדֹם.
ט"ז תשרי ה´תשס"ז

Zn


אחד היסודות של עם

הוא לזכור את צבעי הנס שלו

אף אם כבה ונדלק מחדש
ה´ אלול ה´תשס"ו

ריאליטי
ההפך המוחלט מהטבעי

הוא הלא שגרתי

כמוה
ד´ אלול ה´תשס"ו

עִיר בְּצוּרָה
וַאֲנִי כַּפַּרְשָׁנִים,
רָשִׁ"י, סְפוֹרְנוֹ, רַמְבָּם.
מַסְבִּיר,מְפָרֵשׁ,
פְּשָׁט/דְּרָשׁ
אַיֵּה לְבָבְךָ?
כ"ה אייר ה´תשס"ו

בגן בצבעים שלי
שמים של כחול,

אדמה חומה,

ירוק של דשא,

עננים לבנים- תקווה,

פרח של אודם,
י´ אדר ה´תשס"ו

על הרגע שחלף,
היית נבוך,

הייתי סמוקה.

קשה לבטא את המילה
ט"ז אלול ה´תשס"ה

חיים שנלקחו ברגע
לב שטוף בדמעות, כאב החד מסכין,
י´ תמוז ה´תשס"ה

תמיד היית אומרת
אמא תמיד היתה אומרת לי "לך לשון מוקדם"

אבל אני לא הבנתי,הייתי ילד חוצפן.


כ"ט סיון ה´תשס"ה

בלילה בשקט
בלילה בשקט אחרי שאמא הולכת אני נזכר..
בסיפור של כיפה אדומה סינדרלה וכל השאר..
כ"א סיון ה´תשס"ה

לדמיין
"לדמיין זה לפתוח דלת לדברים לא אמיתיים..

לדמיין זה לפתוח שערים נעולים.
"
ט"ו אייר ה´תשס"ה

חיבוק לאלוקים
"אלוקים נתן לי"
כ"א ניסן ה´תשס"ה

צלילה לים
טיול לצפון-מהמצלמה של נח,אבל מכיון שאני צילמתי החלטתי להעלות דרך הכרם שלי!
כ"ט תמוז ה´תשס"ה

אהבת ישראל
ממש עוד כמה דקות היתה השקיעה,מניין שנבנה ע"י אנשים זרים שעצרו מכוניות לתפילה.
ד´ תמוז ה´תשס"ה

מציאות אחרת /חלק ב´
יש כאלה שמתכננים להם את החיים מראש. ויש כאלה שפשוט ´משחק להם המזל´ ככה גם אני.
ל´ סיון ה´תשס"ו

[עבר] עתיד
עלי התה החתימו את צבעם במים הצלולים שבספל. כפית הזהב הסתובבה במעגלים בתוך הנוזל מחברת טעם ומים יחדיו. הספל הונח על הצלחת התואמת. צלחת פרחונית
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

מציאות אחרת
אני בחור פחדן. מאז ומעולם תמיד פחדתי, לא הייתי מעלה את הדעות שלי, לא אמר מה שאני חושב, לא מדבר. אפילו שעוד הייתי בגיל יסודי הייתי כזה תמיד נהגתי לשבת בסוף, לא להשמיע קול "שרק לא יפנו אלי בשאלות."
ב´ טבת ה´תשס"ו

הולכת, והדרך עוד ארוכה.
היא צועדת על שני שבילים, שביל החזרה לעתיד, ושביל החזרה לאמת
כ"ד חשון ה´תשס"ו

נח
מהרו להיפרד" נשמע קולו של הדוקטור. הוא התבונן בנו ברחמים.
כ"ז תשרי ה´תשס"ו

התחלה חדשה
האנשים מסביב התפזרו,הרחוב היה שקט,לילה..שעת לילה מאוחרת זו היתה.מירית צעדה בזריזות ברחוב מנסה להגיע ליעדה מהר ככול שיכלה,היא היתה עצובה,עצובה ושמחה.

כ´ תמוז ה´תשס"ה

לנצח,
שלוש פסיעות אחורה-"אמוני שפתי תפתח.." השתחוות,התפילה מתחילה. ושקט..שקט מקפיא,אף קול לא נשמע,כולם מלחששים
ל´ סיון ה´תשס"ה

במעמקי הסערה
נכנסתי לתחנת האוטובוס..שפשפתי את ידי אחת בשניה כדי להתחמם

..
י"ט סיון ה´תשס"ה

בין יאוש לתקוה
"השעון צלצל.השעה שש בבוקר..."את צריכה לקום!" אמרתי לעצמי..עוד כמה רגעים ארוכים במיטה מתחת לשמיכות..והנה אני כבר על הרגליים..
"
כ´ ניסן ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד