ילידת קיבוץ, היום במושבה בעמק הירדן. אוהבת לקרוא ולכתוב, לצייר ולצלם.

צעצועים למקום
צעצועים למקום אנחנו
יצירי כפיו
כ´ סיון ה´תשע"א

חורים
ערבה בוכיה בגני
ודוכיפת מנקרת בקרקע
ללא שקדנות.
ט"ו סיון ה´תשס"ט

פרוטוקול
סדינים יונחו בארון בקו ישר
הקולבים יפנו כולם לצד אחד
י"ח כסליו ה´תשס"ט

צריך
תשעה צעדים מהמטבח לשולחן
גביעים נוצצים שם וכלי פורצלן

י"ז כסליו ה´תשס"ט

גב´ מאונטר (1)
מישהו כבר יבוא וישאל לשלומה
ואם עוד לא בא -
אז מה
י"ד כסליו ה´תשס"ט

מגדל
אין כמו לגור במגדל,
הוא אמר,
גבוה מעל כולם.
ג´ אלול ה´תשס"ח

בבוקר
מה רוצה בבוקר ילדתי אפרת
רוצה להתעורר לאט,לאט,לאט;
ג´ אלול ה´תשס"ח

לחוץ (מסדנת שירי החופש)
כמו אסיר הנמלט ארוץ/ ואקפוץ/מין השפה ולחוץ
כ´ סיון ה´תשס"ז

הפעם - לא!
עליי, עליי, בהמולה
שוצפים שונאי נפשי
ט"ז תמוז ה´תשס"ו

צפרדעים
ואז, כמובן, היא נשקה אותו
ומיד הוא הפך לצפרדע
י"ד תמוז ה´תשס"ו

בהלה
עגלת הבובות עם הדובי
התחילו לנסוע לבד
כ"ו אייר ה´תשס"ו

צריך לשכוח
כי סדום כרגע מתהפכת
ועמוד עשן עולה
כ"ה אייר ה´תשס"ו

מתי כדאי *)
מלאו ימיו.
הבכירים עושים עכשיו חשבון
מתי כדאי להם
ז´ ניסן ה´תשס"ו

בלי פוליטיקה
חלום שדווקא הגשמנו:
לשתות בנחת בחדר הסגלגל
בבית הלבן והקטן
שלך ושלי
א´ ניסן ה´תשס"ו

השם
השם שינה את שמי
לאברהם
ואת גורלי
א´ ניסן ה´תשס"ו

סירוב
לא רוצה לקום וללכת
מפחד לקרוא על נינווה
רכשתי כרטיס לתרשיש
בירכתי הספינה אתחבא
ח´ תשרי ה´תשס"ו

פרידה עכשיו
לכי עכשיו, מתוקה
- הוא אמר –
זה הולך ונעשה קשה...
כ"ד אלול ה´תשס"ה

על בשיא והמנהלת (ע"פ העיתון)
אמרה המנהלת
אני מתנהלת
לפי הערכה
ט"ו אלול ה´תשס"ה

לשוב (סדנת שירי ערש)
תשוב ספינה
אל הנמל
הגדי ישוב
אל הדיר
ח´ אלול ה´תשס"ה

שיר ערש בימי עקירה
פעם היה איש
לאיש הייתה אישה
היה להם בית
לבית הייתה גישה
כ"ג אב ה´תשס"ה

שיר ערש בימי עקירה
פעם היה איש
לאיש הייתה אישה
היה להם בית
לבית הייתה גישה
כ"ג אב ה´תשס"ה

שמועות
מה יהיה בסופנו? שעון מתקתק/
השרים מפיצים פה שמועות
י"ב אב ה´תשס"ה

בת הים הקטנה (אלגוריה)
זאת את שבחרת את הדרך הזאת
גם כאב בה וגם הנאות
י´ אב ה´תשס"ה

מוריה הקטנה
מול שוטר וחיילת
תובעת, שואלת
ולא מתבלבלת
כ"ב תמוז ה´תשס"ה

גיבורה קטנה
אם נפלתי
מה קרה?
אז קמים
בחזרה
כ"ב תמוז ה´תשס"ה

כל הזמן
חבר אוהב,
ספסל בגן
שלווה בלב
ושום ענן
כ"ב תמוז ה´תשס"ה

בלילה בשקט
היה נפלא לרוץ היום
ואין לי דאגות
ו´ תמוז ה´תשס"ה

שיר של אימא
בלי לדעת מדוע ולמה
ולאן הצבא הולך
ומתי ייפגעו,
וכמה
כ"ג סיון ה´תשס"ה

תאונה סתמית
בנה את עצמו בעולם הזה
ועבר לעולם הבא,
מה השאיר ...
כ"ב סיון ה´תשס"ה

הנעליים של בן
הדשא קר וקצת רטוב
(רגליים יחפות)
ובן מרגיש אבק דקיק
מתחת הכפות
ח´ סיון ה´תשס"ה

פרפר
דן מיד נטל הכובע
רץ לתפוס את הפרפר
ג´ סיון ה´תשס"ה

משמעות
מכל מכה שקיבלתי בחיים
תרתי משמע -
תרתי משמעות; (ע"פ האדריכל מונדיק)
כ"ב אייר ה´תשס"ה

לזכרו של מיכאל
ואז פרצה המלחמה
והוא היה גיבור
(מאלה שלא חוזרים)
א´ אייר ה´תשס"ה

שמועות
היחצנים אומרים שאין לנו ברירה/
אם לא נצא בטוב – יבוא צבא
י´ ניסן ה´תשס"ה

בטירונות
חמש דקות, ופתאום
באו כל הדמעות
שלא בכיתי:
ג´ אדר ב´ ה´תשס"ה

הינתקות
היה-הייתה במזרח התיכון
ארץ אחת מובטחת
והעם היהודי שחזר מגלות
מצא את הארץ מוזנחת
ג´ אדר ב´ ה´תשס"ה

נושא-נשוי-מושא
יוסי במרפסת
פסי במטבח
כ"ט שבט ה´תשס"ה

עוזבת קיבוץ (או: לא עץ)
האדמה חנקה אותי ברוב טובה
ותחשב לי כטובע נאחז בי
וחיבוקו סוער.
ט"ז שבט ה´תשס"ה

סיעודיות
שולחת חיוך, זוכרת, האחות היפה מרים
אבל אימא שלי, רועדת, אומרת:
"כזה גרוע – לא היה מעולם!"
י"ג שבט ה´תשס"ה

כי הלכת
עם צללי לילה חלמתי אותך
עם מחשבות חרדות.
י"א שבט ה´תשס"ה

שיכחה
אי מי שכח שזה לא כוחות
ו´ שבט ה´תשס"ה

מזוכיזם
הים בחורף מכה על ליבו
מתפלל.
ב´ שבט ה´תשס"ה

רק בן שלוש
והוא בכה עיקש – שלא ילך לשם,
שלא ילך בכלל, שלא יסכים!
א´ שבט ה´תשס"ה

היא והוא
הוא רוצה עיתון
והיא – לדבר
כ"ד טבת ה´תשס"ה

כל הזמן
הרבה זיתים
ושום חרצן
כ´ טבת ה´תשס"ה

אשת לוט
אני אשתו של לוט
שלא רוצה ללכת
שוב לסביבה זרה
לאנשים שונים
י"ח טבת ה´תשס"ה

קורות חיים
"הייתי מוסיף תחביבים"
מרסלו אומר
"אני עושה זאת תמיד"
ט"ז טבת ה´תשס"ה

בית אבות
נהגנו כמו שכתוב בספרים
כמו שרופא ואחות אומרים
ט´ טבת ה´תשס"ה

אין ניחומים
מלים לא יחזירו אותך עכשיו
ט´ טבת ה´תשס"ה

הבטיחו
גם אז הבטיחו לחם,
בגד,
בטחון מפני רוצחים,
ג´ טבת ה´תשס"ה

מאוחר
אין לו חרדת גיל, לא ממש,
אלו רק מחשבות של סתיו:
ג´ טבת ה´תשס"ה

פרישה
היום אני כמעט לא שם
אף אחד כבר לא זוכר אותי
ג´ טבת ה´תשס"ה

פתחנו טלוויזיה
דפנה הידקה את הפקק
חזק
היא לא תעזור לו לצאת
כ"ח כסליו ה´תשס"ה

השטח
שלווה ספוגה אימה וחשדנות. והשנאה
חיה רעה,
המתינה שם
לשעתה.
(מן העיתון - על החיפושים אחר הנערה הנעדרת דנה בנט).
כ"ח כסליו ה´תשס"ה

פרטיות
בסוף הדרך יחכה לי משהו טוב
אני יודעת
בית. לא מלון.
כ"ו כסליו ה´תשס"ה

חלום
שחור הליל וריחני
דולפים בשקשוק ענניו
כ"ה כסליו ה´תשס"ה

אמונה תמימה
בעמקי לבבה בטוחה:
בעלי השליח, אני השליחה
כ"ד כסליו ה´תשס"ה

מותר האדם?
הייתי גאה בביתי החדש
גדר סביבו הקמתי וצבעתי
כ"ד כסליו ה´תשס"ה

רות הקטנה
שלחתני בחושך
לשוב אל ביתי
טרם יכיר איש רעהו,
כ"ב כסליו ה´תשס"ה

דנה למה
להגיד לי
ככה וככה וככה
שלא הגיעה
י"ט כסליו ה´תשס"ה

הגר
רק בלילות אני זרה
תבוא אלי כמו אסורה
תבוא אלי כי כך אמרה
י"ט כסליו ה´תשס"ה

עדין ועצוב
הימים הולכים ואתה לא תשוב.
אנא – אל תחייך אל אחרת
י"ט כסליו ה´תשס"ה

עמוק
עמוק אל הצוף.
י"ח כסליו ה´תשס"ה

חופש
נאבקת כביסה
ברוח, כובשה
י"ח כסליו ה´תשס"ה

שיר התפכחות לליכלוכית
שכחי זאת ילדה, את חלמת חלומות
בם היית בת מלכה נערצת,
י"ח כסליו ה´תשס"ה

אשת פוטיפר
בגדך בידי, יוסף
קמוץ באגרופי אהדקהו
בגדך שהרשיע אותך.
י"ז כסליו ה´תשס"ה

הכניסה למוזמנים בלבד
אבל נשארתי, כתמיד, מחוץ לכל...
י"ז כסליו ה´תשס"ה

בבקשה
הן לא הלכת לתמיד,
לא כך לפתע?
י"ז כסליו ה´תשס"ה

טבריה של זהב
מישהו השחיל חרוזים לבנים
על גגות הבתים" - (היא מתפעלת)
י"ג כסליו ה´תשס"ה

לא רוצה
גם אותי איבדנו
אבא ואני
י"א כסליו ה´תשס"ה

פה אשאר
פה אשאר
יש דרכים ללכת בהן
להגיע אליי
י"א כסליו ה´תשס"ה

אהבה בלתי פתורה/ ... *)
בארון – פרא דל
כהנא כרמון – ברחוב (כמה טוב)
י"א כסליו ה´תשס"ה

זהווה
בחדר למעלה זהבה תוהה
עוד לא יודעת לשאול.
י´ כסליו ה´תשס"ה

זוג כזה
הוא היה אדם, עובד אדמה
היא הייתה אשתו, הוא היה עולמה
י´ כסליו ה´תשס"ה

שני נרות בליל
נשארתי לבד גם היום, גם היום
שוב קורא, אבל הם לא עונים...
י´ כסליו ה´תשס"ה

סיפור ילדים
רוצה לחזור על המתכון
חלב וסולת
קינמון
ה´ כסליו ה´תשס"ה

אמצעי
השביל הוא רק אמצעי.
כל אהוביו
הלכו לא אליו
ד´ כסליו ה´תשס"ה

פליטה
לא יכירני מקומי
כ"ה חשון ה´תשס"ה

לשאת
האם רחבו כתפיך לשאת
כ"ה חשון ה´תשס"ה

ורוד
מחצית הכוס המלאה
רצתה להתבלט: "למה לא
כ"ה חשון ה´תשס"ה

בחזרה לחדרי
אציץ מתחת למיטה
כ"ד חשון ה´תשס"ה

מנושלת
שם ביתי הקטן, פינתי הקרובה
ואחלום:
עוד הבית פתוח!
כ"ד חשון ה´תשס"ה

עזובה
שומם חלון חדרך
שחור הוא.
קומקום קפה שמוט בצד
כ"ד חשון ה´תשס"ה

פנייה
אחי לא
פנה אלי
כ´ חשון ה´תשס"ה

עריכה
דפנה שוללת "פיטום אווזים";
ט"ז חשון ה´תשס"ה

פרץ ואני
הלכתי לקנות תפוחים
ופגשתי את פרץ
י´ חשון ה´תשס"ה

ראיון
בלי קשר לדת –
אישה יפה היא אישה לבושה
אמרה האישה
י´ חשון ה´תשס"ה

פגישת מחזור
נפגש כל שנה באותו תאריך
נבדוק למה, ומי הלך,
מי השתנה, מה נשאר
י´ חשון ה´תשס"ה

מקס
לא גילה עניין בפרפר סביב פנס,
אם מישהו יצא או מישהו נכנס,
ט´ חשון ה´תשס"ה

פרידה
היש בתים לחתולים?
חתול בודד
ז´ חשון ה´תשס"ה

שמות
למלכה אין בית
וגור כמעט ענק
סיוון נולדה בחורף
אביר לא מחונך...
ו´ חשון ה´תשס"ה

הכול
אהובי מחכה לי בבית
ויש לו הרבה שאלות
ו´ חשון ה´תשס"ה

מציאותי
אמרו שכך צריך, והאמנתי
אמרו שאי אפשר להישאר כמו ילד
ד´ חשון ה´תשס"ה

בקיבוץ
התעוררנו מאוחר מדי.
עוד מעט יש לי בדיקת א.ק.ג.
ד´ חשון ה´תשס"ה

רק ביטול
שש שנים הוא יושב בבית
ד´ חשון ה´תשס"ה

לא הבנתי
- לא ראיתי עד כמה רע לך
ומה אעשה לך עכשיו?
ג´ חשון ה´תשס"ה

אין
רוצה לספר לך דברים שלא קרו
לאן לא נרשמתי, איפה לא התקבלתי
ג´ חשון ה´תשס"ה

הגר
הוא היה האדון שממני נבנה
ב´ חשון ה´תשס"ה

יונת נח
ונח הושיט שוב ידיו אבהי
וודאי הצטער שזה קרה לי
וודאי הצטער שכה חרה לי
כ"ט תשרי ה´תשס"ה

פיטורין
בנעליו של הכושי שעשה
את שלו
קשה לה ללכת.
כ"ח תשרי ה´תשס"ה

דלילה
קרים, רמים פני, אפלי מזימות
כ"ח תשרי ה´תשס"ה

שיתוף פעולה
כבר אחרי תשע – ארוחת הבוקר מצטננת על המגש.
כ"ח תשרי ה´תשס"ה

נורא
הדברים ששמרת – הוצאו ממגרות
הבגדים נתחבו בארגזים ונשלחו
כ"ו תשרי ה´תשס"ה

שלומך עכשיו
מה שלומך עכשיו, כשהכול
מאחוריך
כ"ו תשרי ה´תשס"ה

אל תשאל
אני מעמיד פנים
מחדש. שלא ידעו שנפגעתי,
אהבתי,
הסתרתי ושתקתי
כ"א תשרי ה´תשס"ה

מאומץ
היו לי אבא זקן, אם קשישה
מינקת מצרית בי טיפלה
וכול הון אבי לי נועד לירושה
כי הייתי תשובה לתפילה.
כ´ תשרי ה´תשס"ה

לך לך
לכי לך מביתך שאהבת
מתמונות על קירות מוכרים
י"ט תשרי ה´תשס"ה

רובץ
לפתח חטאת רובץ וחושב
י"ט תשרי ה´תשס"ה

אילו
ויאמר קין אל הבל אחיו
(מה אמרת ומה הוא ענה?)
ויהי בהיותם בשדה - - -
י"ח תשרי ה´תשס"ה

אהבה ומלחמה
נפלא שדווקא הוא הפך
אדיב ונדיב ורגיש ומקדיש---
עזה כמוות אהבה
משנה בחורים...
י"ח תשרי ה´תשס"ה

*) מלחמה
צריך לעמוד לכבוד המורה מטעמה כשהיא נכנסת. ומאז, אני מאחרת לכיתה כל יום.
ט"ז תשרי ה´תשס"ה

שרה
המקרא מתרכז בגבר אברם/ ואותי מעניינת שרה.
ט"ז תשרי ה´תשס"ה

מזל
מזל שיש לי את רעייתי!
י"ד תשרי ה´תשס"ה

למה זה אנוכי
רבקה אימנו בפרשת תולדות
י"ד תשרי ה´תשס"ה

כל דבר פתאומי אפשרי כאן
ונגיד שהיו מגיעים בזמן? נגיד שהייתה ברירה?
י"ג תשרי ה´תשס"ה

תדריך למבכירה
פשוט, תוציאי את הראש בין כל שני ברזלים
את יכולה לבחור!
י"ג תשרי ה´תשס"ה

וידוי
אנחנו לא הרגשנו את זה
לא היינו שם
ראינו בטלוויזיה
י"א תשרי ה´תשס"ה

הכול כרגיל
לא היה לי מה לספר לה. אף פעם לא קורה כלום.
ל´ אב ה´תשע"ג

תרקוד
בשנה שעברה", אמרה, "כשרבנו ונפרדנו, זה היה בדיוק לפני המסיבה השנתית.
י"ט תשרי ה´תשס"ז

איזה מזל (או: פלונטר בין דורי)
- איזה יופי, התלהבתי, יש עליך גחלילית. איזה מראה נדיר!

- מה זה גחלילית, הוא תהה.
ב´ ניסן ה´תשס"ו

אטימות
הם
באו לגרש אותנו
אז לא מעניין אותי אם הם בכו
או לא
ט"ו אלול ה´תשס"ה

בלי בית
כשצריך לומר
"הרחמן
הוא יברך את
בעל הבית הזה"
ט"ו אלול ה´תשס"ה

הבית הכי מוגן במדינה
מי יכול להסתובב כאן ולהוציא חפצים מבית שאיננו שלו,
מהבית הכי מוגן במדינה.
כ"ז אב ה´תשס"ה

סרבנית אלמונית
לא הבנתי מה המטרה, מה מחכה בסוף;
אולי חריץ גבינה? אולי זריקה כואבת?
ביטחון?
אחים?
שלווה?
כ"ו שבט ה´תשס"ה

נחש צפע
הנחשים התעוררו משנת החורף – קראתי בעיתון – והארס שלהם מאוד מרוכז.
כ"ג טבת ה´תשס"ה

עונג
עם הילדות והקוף לא שיחקתי. לחנות השוקולדים לא הלכתי.
י´ טבת ה´תשס"ה

א´ רצח את ב´
שאלות – ואין תשו*ות
י"ט חשון ה´תשס"ה

ירדן כחלחל
י"א סיון ה´תשס"ו

כפילות
מה, לכל אחד מאיתנו יש כפיל במים?
ד´ ניסן ה´תשס"ו

פגישת צמרת
ח´ תמוז ה´תשס"ה

התחדשות
רק לא זקן
כ"ו סיון ה´תשס"ה

חנייה
פגישה שכזאת
כ"ג סיון ה´תשס"ה

יש לנו...
כ´ סיון ה´תשע"א

על שפת הירקון
כ´ סיון ה´תשע"א

מבט מאחור
י´ סיון ה´תשע"א

מבט מלפנים
י´ סיון ה´תשע"א

מבט מלמטה
י´ סיון ה´תשע"א

לא תעשה לך... תמונה
הקופים מול תמונת הקוף הגדול
י"ט אייר ה´תשע"א

קרוקודילים מחייכים
האביב הגיע והם מתעוררים בחיוכים
י"ט אייר ה´תשע"א

לא ספינה ולא מדבר
כ"ה אדר ה´תש"ע

לתינוקת מותר?
לא לחנות מול השער - רכב זר ייגרר!
י´ סיון ה´תשס"ז

קשורה באוהל השלום
ח´ סיון ה´תשס"ז

עקבות (לאתגר פסים)
כ"ה אייר ה´תשס"ז

חממה - לאתגר פסים
כ"ה אייר ה´תשס"ז

הילד והכובע 2
שמחה
כ´ אדר ה´תשס"ז

שמחה
הילד והכובע
כ´ אדר ה´תשס"ז

נאקת הנאקה
לספור לה את השיניים?
ח´ אדר ה´תשס"ז

זוג זקנים
ז´ אדר ה´תשס"ז

חדש, מהניילונים, ורק שלי!
ז´ אדר ה´תשס"ז

לא מפחד ולא מפחד
זהירות - כלב בחצר
י"א שבט ה´תשס"ז

האם לעזוב?
כ"ג תמוז ה´תשס"ו

חלון ההפתעות
סבא ואני הלכנו לטייל, פתאום...
כ"ג תמוז ה´תשס"ו

מזון לחתולים
י"ד תמוז ה´תשס"ו

מחוץ לחדר ההרצאות
כ´ סיון ה´תשס"ו

ירח על עמוד החשמל
לילה לילה מסתכלת הלבנה
י"ט סיון ה´תשס"ו

נוף אביבי במנחמיה
עכשיו כבר הכל צהבהב אבל נעים להיזכר
י"א סיון ה´תשס"ו

עוד רקמת לילה
קפליה צונחים במפל גלי קצף קפוא
לכוד
מטה
ללא תחתית
י´ סיון ה´תשס"ו

צמחי קנה בירדן

י"ז חשון ה´תשס"ו

אדוות

י"ז חשון ה´תשס"ו

סתיו
שחור ולבן
ט"ו חשון ה´תשס"ו

השתקפות
הירדן במנחמיה
ט"ו חשון ה´תשס"ו

שדות שבעמק קידמוני
שדות שבעמק קידמוני
ד´ חשון ה´תשס"ו

הטבק והירח
הירח זורח בין ענפי הטבק
ד´ חשון ה´תשס"ו

קני סוף ובית המשאבה
הירדן במנחמיה
כ"ט תשרי ה´תשס"ו

השתקפויות
הירוק מבחוץ פורץ ומבליח אל סגור ביתי
ח´ תשרי ה´תשס"ו

הנבלנית
מנגנת הנבל שהנעימה בחתונה
כ"ו אלול ה´תשס"ה

"עצי טבק " בחלוני
להמחשת הטיעון בסדנת הכתיבה
כ"ג אלול ה´תשס"ה

זריחה בעמק הירדן
בעבר הירדן מזרחה שמש
ט"ז אלול ה´תשס"ה

שנה טובה
שנה טובה בסגנון של פעם
כ"ח אב ה´תשס"ה

פצע פתוח
לא יעלה ארוכה
ב´ אב ה´תשס"ה

פגישה שכזאת
נעים מאוד להיפגש
ב´ אב ה´תשס"ה

מפה אפשר רק לרדת
אקטואליה
ב´ אב ה´תשס"ה

מועצת הזנבות
מצאו את המטמון
י"א תמוז ה´תשס"ה

דגים וכסאות גלגלים
דגי זהב וכסאות גלגלים
כ"א סיון ה´תשס"ה

תיקון (או: יענקל מתחתן)
אודה-לאה לא התעקשה ולא העמידה תנאים. התשוקה לבית ולתינוק משל עצמה התעוררה בצעירה שטיפלה בילדי האחרים; חביב היה עליה בעלה; רזה ושחום, חיוכו עדין ומשרה שלווה. רגיש, מתחשב, מקשיב
י"ז אלול ה´תשס"ז

אנשי הציפורים - סדנת פנטזיה
היא הרגיזה אותי:
"הם שלך הילדים האלה? כי נראה לי שהם כבר יודעים מה כתוב במגילה.
י"ב אלול ה´תשס"ז

הזאת נעמי?
האחיות בחנו זו את זו. הצעירה במבט חד, הבכירה במבט מפחד.
ח´ תמוז ה´תשס"ז

רובץ בפתח
אדמי שלי נראה עייף. עורו היה שרוף משמש, מקומט, שערו דליל, שן קדמית חסרה, תנועותיו כבדות. תהיתי אם גם אני הזדקנתי כך. עיניו החומות שאת ברקן אהבתי כל כך – היו כבויות וקולו חסר רגש.
י"ט תשרי ה´תשס"ז

שגיאות, רבותיי, שגיאות
מתוך מודעות פרסום ב"כוכב הצפון" 2.1.01: "מאבד מזון", מתחנת בשר", מגהץ עדים".

(ציטוטים)
י"ג תמוז ה´תשס"ו

פחד
המכונית הארורה שוב חונה לי מול הסלון. צהובה וזרה. אפשר לראותה מבעד חרכי התריסים. משהו זז בתוכה ואור אדום זעיר הבהב שם.
י"ח סיון ה´תשס"ו

שוטרים וגנבים
סוף סוף התפנה אלינו שוטר תורן איטי.
הרעיון לחפש גנב נראה לו תמוה;
י"ח סיון ה´תשס"ו

בנות הים - פנטזיה
צל דאגה התגנב אל ליבי ביום המקסים הזה; התינוקת החדשה שלנו שחתה היטב אבל לאט. אולי תתקשה בנדודים.
י´ אייר ה´תשס"ו

השתלת מוח
לבית של האיש שטוען שהוא אבא שלי. האיש שממשיך לבוא לבקר, קורא לי "לאה" ומביא איתו ילדים זרים כמוהו. האיש הראה לי את הילד שניצל מטביעה. הוא עצוב ומתעקש אבל אני יודעת שלא הכרתי שום מוטי.
ו´ ניסן ה´תשס"ו

ביאליק נגד הקשישים
"ומה זה, ריבונו של עולם, מה את שרה שם עכשיו?"
מבוכה.
"זה כלום אימא, סתם, שיר של ביאליק".
כ"ה תמוז ה´תשס"ה

עונש
כל כך רציתי להשתתף, וכל כך צעקתי שאני רוצה. לא הבנתי לפי מה היא בוחרת.
כ"ד תמוז ה´תשס"ה

שלוש הלוויות
בשנה ההיא הלכתי לשלוש הלוויות
ה´ תמוז ה´תשס"ה

לרדת מהעץ!
לאחת הנערות היה סרט כתום בשיער.
סימן.
שוטר לא יכול להתעלם מסרט כתום.
ט´ סיון ה´תשס"ה

מובטלים
רציתי להגיד שנורא חם וצריך לחסוך במים, שזה דבר אחד להשקות גינה ודבר אחר סתם לבזבז אבל לא אמרתי כלום כי אולי זה יוציא לו את החשק לשטוף שוב?
כ"ה אייר ה´תשס"ה

הידידות
כשאיבדתי אותה הבנתי שהחברות שבירה ואין על מי לסמוך. כלום לא מובטח לי.
כ"א אייר ה´תשס"ה

איך הצלתי תינוק
דנה חשבה שבכל זאת אני הייתי המבוגר האחראי ודווקא האימא הייתה חסרת אחריות ובינתיים כבר היה מאוחר ולא היה לי למי עוד לספר על זה אז הלכנו לישון.
כ´ אייר ה´תשס"ה

תיקון
אני מתפללת שיבריא, שיוכל לזוז. כבר פעם שנייה שפניתי לרבי, לבקש עבורו. בפעם הראשונה הצדיק נתן ברכה. עכשיו נאמר לי לבקש קודם על אחרים והשם ירחם...
כ"ב ניסן ה´תשס"ה

לעזוב!
מה המשמעות של ´כל ישראל´ כשמושב מסרב לקלוט פצוע מלחמה? נפצעת בקרב? תשתקם, אבל לא אצלנו... ומה איתה? איזה חיים ציפה שיהיו לה? אסור היה לו להתייאש, אסור היה לו להתאבד ולעזוב אותה ואת הילדים...
כ"ב ניסן ה´תשס"ה

נסיכה
אבא, אימא ואני היננו ממשפחת נסיכים וכל התוכניות שלנו ודאי היו מתגשמות אם לא היו באות המחלות
ט"ז אדר ב´ ה´תשס"ה

לא תבגוד
נגיד אפילו שהזנחתי אותה... אבל לבגוד? ?
כ"ט שבט ה´תשס"ה

השפעות
מבולבלת דחיתי את מכשיר הקשר וגם את היד. אחרות התנפלו
כ"ב שבט ה´תשס"ה

ביכורים
פתאום, כמו חוש שישי לחש לי;
אתה לא זר לי, אמרתי, אני מכירה אותך, את האופן בו אתה מתבטא, עכשיו אני בטוחה
י"א שבט ה´תשס"ה

משאלות בגן הילדים
ואז, לפתע, יום אחד, הפלא קרה;
הרגשתי רע!
ט´ שבט ה´תשס"ה

"עוכרי-דין"
משהו מהסיפור הזה כבר הכרתי. הרי אני הדפסתי את ההסכם החד-צדדי הזה. הסכם מביש. כל הזכויות לגבר, כל החובות לאישה. איך הצליחו עורכי הדין להשיג עבורו פשרה נוראה כזאת?
ח´ שבט ה´תשס"ה

בן-דוד
אחרי שהלך שקעתי במחשבות;
אולי ככה זה בשיחת-גברים? ועוד אומרים שנשים דעתן קלה...
ח´ שבט ה´תשס"ה

לא ככה?
נאמר שם שלמילים יש כוח. שדברים שאנחנו שומעים – נכנסים ממש לתאי הגוף.
ג´ שבט ה´תשס"ה

חיפוש עבודה
המפקד שראיין אותי היה ידידותי וקשוב. סיפר לי על העבודה, קרא את קורות חיי.
כ"ד טבת ה´תשס"ה

דיבורים
"אם יראו אותך איתה" אמר, "את שרופה פה בתור מורה. גם לך יצא שם רע. במקום קטן כמו שדרות – כולם ידברו עלייך".
כ"ב טבת ה´תשס"ה

השומר
עיניהם לא פוגשות בעיני. הם מצטופפים סביב הגווייה הלבנה.
שלא ידונו אותי בלי לדעת את הפרטים.
כ´ טבת ה´תשס"ה

מה זה זיכרון?
עצמתי עיניים וקיוויתי שכולם ייעלמו לפני שאשוב ואפקח אותן, שזה רק חלום בלהות... לא יכול להיות שיש לי קשר עם האנשים האלה.
י"ז טבת ה´תשס"ה

עכברתולים
אבא הוציא מהכיס ארנק ורצה לשלם. המוכר סגר את המזוודה והתחיל לרוץ. אנשים רדפו אחריו.
דאגתי. גם העיר לא הייתה מקום בטוח.
ט"ו טבת ה´תשס"ה

חתול שחור
נדמה היה לי שחיוך רע חלף על פניו. מה הוא זומם? היצור השחור שב והתחכך בי. זנבו עשיר ועיניו הירוקות תככניות.
הסתכלתי לצדדים; ודאי בעליו מחפשים אותו?
י´ טבת ה´תשס"ה

תקשורת
הקורס רק מתחיל וכבר רואים שאין לפתח ציפיות. זה מה שקורה כשאתה מרצה לתקשורת במכינה של האוניברסיטה הפתוחה, בבית פעילי ההסתדרות;
ט´ טבת ה´תשס"ה

הפר
שמעתי רעש בקוצים שמאחורי הבית. בפעם הזאת הוא הגיע דווקא לבית שלנו ואני הייתי שם לבדי.
כ"ט כסליו ה´תשס"ה

לעזוב
זה לא היה צריך להיגמר כך; רצתה רק שהילדים יגורו איתם בבית. הלינה בבתי ילדים היא שהפריעה לה. זה הכול; לעזוב כבר את הקיבוץ ולעבור למושב שיתופי.
כ"ח כסליו ה´תשס"ה

גוף בלי ראש
"...הייתי בדרך לחדר האוכל, כבר קרוב למטבח. גוף בלי ראש הלך פתאום לעומתי..." לחשה אימא.
ח´ כסליו ה´תשס"ה

קילר
זמזמו דבורים בין פרוסות תפוחי העץ שסבתא פיזרה לייבוש. הרגשתי כאילו קוץ דוקר לי ביד. צעקתי.
ה´ כסליו ה´תשס"ה

הילדים של ויקי
קשה לי לשמור בבטן סודות של אחרים. לכן החלטתי לכתוב. יישאר הסיפור ביני ובין הנייר. הסיפור על נחש הקנאה, שטן הרכילות.
כ´ חשון ה´תשס"ה

אי הבנה
אני צופה בה כמו רואה ואינו נראה. איש זר. לא יודע פרטים אך מבין.
באוטובוס אפשר לגשת, לשבת ליד אדם לא מוכר, לדבר, ולדעת שעוד מעט נרד איש לדרכו
י"ט חשון ה´תשס"ה

פחדים
הוא מחייך וחוזר על הדברים. שוב לא הבנתי. כאילו אני לא שומעת. מה קורה לי? זה כבר קרה עם כמה אנשים! לפעמים אני מהנהנת ומנידה בראשי, נותנת להם להמשיך לדבר, אולי בהמשך אבין על מה...
י"ט חשון ה´תשס"ה

לאן אתה הולך בחושך
קולי צרוד; "אבא?" אף אחד לא עונה לי.
הנר האחרון מהבהב, עוד מעט יכבה גם הוא. אני מרגיש צורך לשיר.
י"ז חשון ה´תשס"ה

מי יענה לי
- "סבתא – למה הידיים של הבובות שבורות?"
- "אולי כי הן לא עזרו לעצמן".
- "ולמה הרגליים שלהן יצאו מהמקום, סבתא?"
- "אולי נגמר להן הכוח ללכת".
י"ז חשון ה´תשס"ה

דוד טייס
של מה הריח הזה? מה הוא אומר? אני יודעת שאהבתי אותו פעם. איך אפשר לאהוב אבק?
י"ז חשון ה´תשס"ה

תחרות
הגעתי הראשונה אל ארגז הטנדר ואחזתי בידית ואז הוא התחיל לנסוע. מבוהלת, הרמתי את רגליי באוויר ובתנופה נכנסתי לתוך הטנדר. הילדים צעקו,
ט"ז חשון ה´תשס"ה

חלום החדר הריק
מה אומר לי החלום? שלנו, כזוג צעיר שגר בדירת חדר וחצי, יש אפשרויות נרחבות ואנו מתעלמים? אבל באמת אין!
ט"ז חשון ה´תשס"ה

כמו שמשון
. אני יודע מתי צוחקים עלי והחלטתי מה לעשות. הנקמה תהיה מתוקה. הרופא אומר שכושר התנועה יחזור. שזה עניין של זמן ותרגול.
י"ב חשון ה´תשס"ה

בחזרה לגן העדן
רציתי לעשות משהו אבל לא ידעתי מה. הרמתי מקל. יוסי ראה ועצר אותי: "עזבי, הם לא מזיקים. אסור להרוג נחשים שחורים", אמר.
י"ב חשון ה´תשס"ה

קשורים
זה היה דקלום מפחיד. אני ואת קשורים – זה ודאי הילד והילדה אותם קושרים שלא יפריעו לעץ לגדול!
ט´ חשון ה´תשס"ה

תרגיל כתיבה
כשהגיע תורי, הקראתי. עם השורה האחרונה התחלתי לבכות.
ט´ חשון ה´תשס"ה

הילדה של סמדי
"אימא, אימא, איך יכולת לעשות לנו את זה?" צעקה הבחורה, "אימא אל תעזבי אותנו יותר לעולם!"
ז´ חשון ה´תשס"ה

אם כתוב
האיש השאיר מספר טלפון והיא חזרה לשבת מול המרקע. התקשתה לעקוב. מחשבותיה היו פזורות: - יכול להיות שהחברה מלפני כל כך הרבה שנים מחפשת אותו עכשיו, תהתה, מה זה צריך להיות?
ו´ חשון ה´תשס"ה

משה הנער
כדי להגיע לבית שלנו צריך לעבור יער.
אימא אומרת שזו רק חורשה קטנה וירוקה. אין בכלל יערות בישראל – אומרת אימא – כי יער זה גוש שחור של עצים צפופים שאור השמש לא חודר.
ה´ חשון ה´תשס"ה

הג´ינג´י
הרעיון לעלות על טנדר נראה לנו גדול. כך ניסע כולנו יחד. בארגז הטנדר ישב בחור ג´ינג´י מגודל וסקרן: מה אתן עושות בצבא? – שאל.
ה´ חשון ה´תשס"ה

כלתו של מוחמד
אודטה יקרה! אני הייתי מספרת למוחמד את האמת לפני החתונה, שידע שהצלקות לא עברו לי. יודעת שאסור לשקר. אבל צריך גם לעשות מה אימא אומרת. זה חינוך שלי. ואימא אמרה זה סוד וצריך להסתיר,
ה´ חשון ה´תשס"ה

קריאת מחשבות
במשחק התפקידים בסדנה, הוטל עלי להתרכז במישהו. האחרים התנסו בניחוש מחשבותיי. המנחה הבטיח שזה אפשרי. חשבתי על שלומי החמוד שלנו, לפני ואחרי.
ג´ חשון ה´תשס"ה

משה היה רווק
אם ניפול פה – מי ידע ויציל אותנו? מי משוגע כמונו לצאת החוצה ביום סוער כזה! נגיד שהיית רואה אדם שנפל למים הסוחפים האלה, היית נכנס להציל אותו?"
"חושב שכן", ענה ראזי, "למרות שזה סכנת חיים, ובקור הזה - גם לא תענוג
ב´ חשון ה´תשס"ה

הדם המשיך לזרום
- "צא איתי אל המרעה פחדן אחד", הוא מציק לי, "תזוז קצת, תראה מקומות רחוקים".
- "לא רו-צה, פה ג-דול", אני עונה, והוא צוחק:
- "פחדן אחד! מגמגם!"
ב´ חשון ה´תשס"ה

גן עדן
עד שחגגו לשנינו ביחד את יום ההולדת, בכלל לא ידעתי שיש לבנים איזה יתרון, אבל אז גדעון קיבל אופניים על שלושה גלגלים ואני קיבלתי בובה.
כ"ט תשרי ה´תשס"ה

תינוקה של תרצה
תינוקה של תרצה גדל בתוכה מיום ליום, תפס את מקומו. כולם הניחו כי יום אחד יצא אל אוויר העולם כאחד האדם. האם אהבה אותו? פחדה ממנו? היה לה מידע מוקדם?
כ"ו תשרי ה´תשס"ה

כסף קטן
דיברתי בשטף; "זה היה מפחיד: רחוב מרכזי כזה ובכל זאת כמעט אין בו הולכי רגל וכמו שאת יודעת - הכלבה די קטנה, לא מהווה הגנה מפני מטרידים, ופתאום צעדים כאלה מאחוריי...
אז הלכתי ממש מהר, כמעט התחלתי לרוץ, אבל האיש קיצר את המרחק בינינו בהתמדה.
כ"א תשרי ה´תשס"ה

אחים
האחים היו דומים במראה ובאופי: גבוהים, רזים, עקשנים, ועכשיו גם אדומי פנים. יוסף לא חשב לוותר:
"אני בן שבעים וחמש, ומעולם לא התלוננתי שאני זקן! מה קורה לך? מלכתחילה לא רציתי שותפים! קיבלתי אותך רק כי אבא ביקש!"
כ´ תשרי ה´תשס"ה

עוד לא מאוחר
היא עדיין יפה. עוד לא מאוחר. הכול יכול להיות אחרת.
מחזרים לא חסרו לה פעם, ואהבה גדולה, אפילו זוגיות די יפה הייתה לה. איכשהו הכול התמוסס, נמוג. בשעתו חשבה שטוב שנגמר כמו שנגמר, לפני שנולדים ילדים.
כ´ תשרי ה´תשס"ה

בנותיי
מה כבר ביקשתי? לכל החברים שלי יש בנים ובנות נשואים ונכדים שמשחקים איתם, אחר הצהריים כל השבילים מלאים ילדים צוהלים עם הזקנים ואני, אני רציתי גם.
י"ט תשרי ה´תשס"ה

מחשבות
העיר הייתה חורפית, צוננת, עגומה. המטבח חמים ומהביל. מה איכפת לה להישמע לו ולא לצאת? ממילא האנשים והבתים אפורים, אפילו האדמה אפרורית והשמים חסרי גוון, השלג מרופש וכל איש היה לעצמו, בודד בין רבים.
י"ח תשרי ה´תשס"ה

האישה בירוק
זה היה כל כך מוזר. אף פעם לא עלה על דעתנו שבית-הילדים שלנו יכול להילקח מאיתנו, שהוא אולי שייך
ט"ז תשרי ה´תשס"ה

הריח
החוצפה הזאת לקרוא לה לעבוד בלילה, לבדה בבניין ריק! גם כן עמותה... תחמנות כזאת,
י"ד תשרי ה´תשס"ה

"הילדות צעקו "הצילו
זה ברור, צריך הייתי לחזור על עקבותי ולחפש...אבל הכל היה כל כך שליו
י"א תשרי ה´תשס"ה

משהו גס
הסיפורים שבו אותי... גיליתי את צמרמורת העונג שקטע שיא בסיפור מסב לי. במקביל - גילה יוסף שאני מזיזה לפעמים את האוזניים.
י"א תשרי ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד