"איני מראה לפַּנָי
עוד לא גיליתי נסתרות ליבי
אין איש יודע עליי דבר
כשם שאיני יודעת אני..."


ואתם יותר ממוזמנים לבלוג שלי:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=204322

שייק תת הכרתי
בתת הכרתי התחתונה

מתפשט על ידי ומפשיטני

משתכשך במימי הבריכה האינסופית של דעתי -

כך מושא אהבתי שאינו ידוע.
כ"ב סיון ה´תשע"א

אני עץ באדמה בוערת
שוֹרשַי הולכים וּנְמֵקִים
ואני עץ באדמה בּוערת
לרגלַי פִּלְגי מים שוֹפְעי חיים;
י"א אייר ה´תשע"א

מטאטאה
...מתי אשתחרר מהתא בין השלווה לריגושים
מתי אתן לעצמי חנינה, אתפטר מתפקיד הסוהרת
אפתח את הדלת ההיא שלעולם אני סוגרת...
ו´ טבת ה´תשע"א

האמת שלי
כאשר חיפשתי אחר האמת

נכונתי ללכת גם לאיבוד
א´ טבת ה´תשע"א

ארץ אש
תוכיחי את אותם, אותנו -

שונאי חינם, קשי אהבה

מדליקים נרות חג על עדן

חלון ללהבה...
כ"ו כסליו ה´תשע"א

עורבת
במקום להתחיל להזיל או לדהות

אחזור ללכת בצעדיי הקטנים

על קורות וגדרות

ואשלח מבטים ארוכים

אל מגדלים וסירות...
א´ שבט ה´תש"ע

אחרי מות
ואחרי מות
אקריב קורבן
ו´ אייר ה´תשס"ט

הפשרה
"שוב חלזונות לרגלייך
ועננים לראשך
שוב שמש של שקר מאירה
חוורונך"

י"א כסליו ה´תשס"ט

ניצוצות
והייתי מתעוררת מבריקה
עם יהלום
במקום עם שקיות מתחת לעיניים.
ט"ז תשרי ה´תשס"ט

נאור
בין תופים ומצילות, בתוך שקט שעוטף,

מקור האור

הוא מושך, הוא סוחף, הוא שוטף

והוא נמוג

י"ב אלול ה´תשס"ח

בכל מאוּדה
"נסדקה נשמתי
לאורכה ולרוחבה
לנוכח גופך החשוף,
העירום..."
ט"ז אב ה´תשס"ח

הולכתני
"ובארון הבגדים שוכבים כל ימינו/
מקופלים היטב, מסודרים למשעי/
הכל כמו כאילו/
מעולם לא הלכתי/
הכל כמו כאילו/
לא פילסת /
דרכי"
כ"א טבת ה´תשס"ח

רגעי האושר
"תשתקי אני אומרת לך."
י"ז טבת ה´תשס"ח

[אסירה]
"הרגשתי אסירה -
כבולה בעל כורחי.
הפסים בכותנתי,
לובשים נורמת-מלמלה.."
ח´ אב ה´תשס"ז

שִׁירָה וּשְׁמָהּ בְּלַאדִי מֶרִי
מטפורית היא זונה.

יש לה שם נוטף אלכוהול ונשיות יתר

מזאת שנסעה במכונית האמריקאנית,

ההיא שנעצרה על עבירות תנועה

כ"ח סיון ה´תשס"ז

תפרים

אם היה מותר"

לתפור

[גם כשאין פצע קרוע]

הייתי תופרת אותך

אליי"
ט"ז אייר ה´תשס"ז

[בבדידותי]
בבדידותי עישנתי גשם
שאפתי קור, נשפתי הבל
פרשתי ידיי ונרטבתי עד עצם
כבלתי קשרים הדוקים רק בחבל
י"ג אייר ה´תשס"ז

אמונות
באמונות השחורות

אני כופרת כבר שבועיים,

או שמונה עשרה יום אם תעדיף לדייק..

...
א´ אייר ה´תשס"ז

מתוך יומן מסע- מיידאנק-
תסגרי את המעיל


תלבשי עוד מכנסיים


כי תמיד קר במיידאנק.

...
כ"ח ניסן ה´תשס"ז

כשאינך
כשמתחיל להפסיק
הלב לדפוק לי
והרגש הבוער כמו כבה
בין כל מה שהיה ושאין בי
כשאינך...
כ"ז ניסן ה´תשס"ז

חופש
ובשנאתי אותי,


אשר זיהית בתוכי,


נפלתי לרגליך.
כ"ו אדר ה´תשס"ז

הרי את מקודשת
תִי לבשי בגדי ערבית


שאוכל לחוש גם כשיחשיך


וזו נפשי קוראת אלייך


יום ולֵיל, יום ולַיִל

כ"ג שבט ה´תשס"ז

קַר וב
א-לוהים אדירים
שכמוך
אנא היֵה כועס אך אוהב
י"ח שבט ה´תשס"ז

שיקוי עצמי
לו רק תעז ותשתה
מהשיקוי בקדרה
תבין את אשר דיברתי.
ח´ שבט ה´תשס"ז

[ריחוף משתנה]
היה מי ששר לפניי

על השקט הבא אחרַיי

על צער שליטף את פניי

כשבכיתי בין שקע ידיי
ה´ שבט ה´תשס"ז

אולי היום
אולי היום
האויר ינעם בתוכך
ורוח ינשב בין עלי צמיחתך
אולי היום
תצליחי סוף כל סוף
לשמוע את השירה שהינך
ג´ שבט ה´תשס"ז

טמפו של בת הרהורים
אתה בטח חושב

´עוד אחת משוגעת´

ומנסה לשכוח פַּנים

אך לַשקר האנושי


אין על האצבע טבעת


והוא לא שומר אמונים
כ"ו טבת ה´תשס"ז

כישלונות
הם אומרים לי


ילדה,


אל תרוצי


אל תרקדי בסיעור נשימות


את יודעת, שסוף פירואט


הוא נפילה ברגליים כושלות

כ´ טבת ה´תשס"ז

דיוק-ן
על קן של ציור

פרשת נשמתך

רצית לצייר

שיראו מה אצלך
...
י"ב טבת ה´תשס"ז

ביקור בית
אני דווקא בסדר

לא פותחת דלת לזרים

אני דווקא בסדר

מציצה קודם בכל החורים
...
י´ טבת ה´תשס"ז

אז מה
טיפות זולגות מענן

דמעות נושרות בין ריסים

סבוכות גוון שחור חשוך

אובדות בַשטף.
ז´ טבת ה´תשס"ז

שֹח-אור
כשהרחוב נפרד מהיום

והפנסים עוצמים את הזרם

הסודות נשאבים למקום

בו האמת היא אחת ועיוורת.
כ"ט כסליו ה´תשס"ז

א שחר
עם שחר היום

קיערתי שפתיי

תפרתי קרעים

צבעתי בגדיי
כ"ז כסליו ה´תשס"ז

נחיתה
פורשת כנפייך בעדנה
נוסקת מהשמיים
נוחתת פתע.
אדמה.
כ´ כסליו ה´תשס"ז

בין הקירות
ילדים יפים בצל לילה

כוכבים נופלים מתיקרה

חולמים על אוויר של הלאה

ומחביאים החלום במגירה
ט"ז כסליו ה´תשס"ז

פושטת יד
בהושיטי יד
הורידים מבליטים עצמם
[בנסיון לחמוק מתוכי]
...
י"ד כסליו ה´תשס"ז

בְּכִי רע [בחירה]
אין בכוחה עוד לברוח

אין בכוחה להסתיר

השכבות עוטפות בכח

ומקלפות עד להחוויר...
ז´ כסליו ה´תשס"ז

שתי טיפות דם
שתי טיפות דם...
ל´ תשרי ה´תשס"ז

לטבוע בך
ובכחול העמוק הזה

שבעיניים שלך

סערה מתחוללת

[מזכירה לי שעודני..]
כ´ תשרי ה´תשס"ז

אתה לא פה
[ספק מונולוג ספק שיר]

היא בוכה קצת במטבח"
אחר כך קוראת לי.
אני מנגב את הפרצוף הלח
ובא אליה,
[עוד כואב לי].
היא מביטה בי עוד מעט,
ושוב מיללת."
ה´ תשרי ה´תשס"ז

נטפי חטא
על לובן בגדייך הנקיים
נוטפים אחד אחד בלחש
חטאים, אף מדם אדומים,
בטיפטוף איטי כהלך תחש...
כ"ה אלול ה´תשס"ו

בְּכוֹרָה
שיר על יחסי עם נפשי היקרה, אפילו השקעתי בניקוד צולע הפעם..:)
י"ד אלול ה´תשס"ו

לפקוח חלון
וילונותייך החלפת לעת ערב
הגפת תריסייך בחוזקה
הגברת בחדרך את החושך
וצבעת חלונך מועקה...
י"א אלול ה´תשס"ו

לילות של קיץ חלק ב´- או - מסע אל המחילה
כעת נועלת מגפיים

משנסת מותן חלשה

ממלמלת מילים של יין

של השיכרות החדשה
ג´ אלול ה´תשס"ו

לילות של קיץ
בשלהי לילות הקיץ

ברדת מים עכורים

יצר חטא יפתח החיץ

בין אמת לתעתועים
כ"ח אב ה´תשס"ו

בחוזקך חוזקי
חדלי מבכי, אהבתי אלישבע
הן גדולה בינתך, יפתי
ברוחב ליבך השכינני לקבע
אחרי קול קריאתך, קריאתי.

(שיר שנכתב לחברתי היקרה אלישבע, באהבה רבה ובתקווה שתתחזק:))
י´ אב ה´תשס"ו

חביות ענבר
שלא אחפור בכאבי עבר
שהתיישנו בחביות ענבר
מעץ שיובא מצרפת
מגוף מרוסק שנחבט...
ה´ אב ה´תשס"ו

ביקור מעיק
בחדרי ליבי
כיסא
מרופד, מקושט
מכוסה
שם תשב מועקה
תבַכֵּה
על אשר כבר עבר
והווה...
י"ד תמוז ה´תשס"ו

ורדים מיובשים
ורדים תלויים לחלונך

כמו אינם יודעים את מקומם.

את מביטה בהם ימים,

איך הם הולכים ונגמרים..כמוך.
י"ג תמוז ה´תשס"ו

שמלה יחידה
עומדת מולך

עירומה ממגע

רק לא ללכלך

רק לא להיקרע
א´ תמוז ה´תשס"ו

קרעי מספריים
גם היום, הלילה חסר
כמו הלבנה,
גם ליבי מתעוור
עבר מולדו,
תם מילואו
כעת הוא שבור
בשמי קריעתו.
כ"ז סיון ה´תשס"ו

לא את
ושירי

לא בשבילך

הוא נכתב

לא את,

אינך צריכה אליי...
כ"ה סיון ה´תשס"ו

רוקדת לבד
אני שולחת ידיים

עוצמת שפתיים

הדמות שלך,

שוב מתעלמת...
י"ז סיון ה´תשס"ו

עומקים
בוא איתי
אקח אותך
בין שבילֵי עֵרְגוֹת
ומִזְחֵי אמוּנים
קְרַב אליי
אלחש לך
מִמְצולות נפשי
סודות חבוּיים
י"ט אייר ה´תשס"ו

שמיטה- דואט
דואט עם libatG. שיר שקרה במקרה, תוך דו שיח בכתב.
י"ט אייר ה´תשס"ו

הגשמות
ריחות בֹּשׂמַת

מתפזרים באוויר

נושאים בחוּבָּם

חלומות...
ט"ז אייר ה´תשס"ו

הזיה
בין פרחי שגיאותיי
ורד צמַח
אדום וגאה
בודד...
י"ב אייר ה´תשס"ו

תמונה
תמונה
מערבלת תמונה
זיכרון
התהפך השתנה...
י"א אייר ה´תשס"ו

עד כְּלוֹת
עוד נצח,
עוד להט
ודלת טרוקה
בלַיִל, אין דעת
נותרתי סדוּקה.
י´ אייר ה´תשס"ו

לא מספיק
לא ספגתי

דמי בדמך

ולא נשכבתי

בין כְאב חמוקייך
ד´ אייר ה´תשס"ו

כוכב נופל
בכביש העולה לירושלים
יש לשמיים נזילה
הטיפות בחלון זולגות
לאט כמו דמעה
ג´ אייר ה´תשס"ו

חיסרון
ואני, אט מקיצה
כמו לבנה מבודדה
נותרתי...
ג´ אייר ה´תשס"ו

טביעה
הם מתקרבים
נוגעים כמעט
ונסחפים מיד לרוגע...
ג´ אייר ה´תשס"ו

שבר דק
החיוך שעל שפתייך
הינו שיקרך ותו-לא
נגעו ידיים חרוכות
ליבו צלקת
ב´ אייר ה´תשס"ו

מרגוע
ליבי אינו שקט

אל הים ברח

אל מרגועו הידוע

אך טעם דמעות

נעצב ונמלח

עטפו אט במעט געגוע
ל´ ניסן ה´תשס"ו

סודותיי
ובאוזנִי

טריקה נשמעת

אחרי עוזבים

רבים מדיי

זו תמימותי

אשר נפגעת

לקול מצעד

אהבותַיי
כ"ח ניסן ה´תשס"ו

שנאהב
שני צדדים לטבעת
כמו מול שער אויב
לנו עדה מרובעת
ולהם ליל אורב
רק שמיים ברוכים
מעל כולנו לעד
ספוגים דמעות ושירים
של אושר וקרב
כ"ה ניסן ה´תשס"ו

בסייעתא דישמיא
ולא אכעס
על שהתמהמה
גם לא אשאל
מדוע אחֵר
רק אברך לשלום
ובליבי הכמהה
אל בית אימי
בשמחה אמהר
כ"ה ניסן ה´תשס"ו

תהום נפשי
ומה זה לך
נפשי
שלחי ידך אליי
זו התהום
ממנה רחקי
בטרם יפלו גם
עיניי
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

מוּז ה רה
הראי פנייך
עֵת אַת שוֹרָה
סִחְררת חוּשָי
את המוּזָהרה
מכל טעם נבוֹך
מכל רֵאִי ניבַּט
הַרְאִי דמותךְ,
וּמאין באת?
ט"ז ניסן ה´תשס"ו

[כתיבה]
הבל פיך
תנועתו בקצב עט
אם תוכו מלא
ימהר ולא יאט
י"ד ניסן ה´תשס"ו

סתם
גם שמי לעיתים מתחמק
מקריאותיו של האושר אליו
ופניי מסרבים להתקרב
אך יש עיתים, למשל כמו עכשיו...
י"ד ניסן ה´תשס"ו

אקונומיקה
"זה בסך-הכל הלב"
הוא ממשיך ואומר
וידיי שורפות עוד בלי מנוחַ
י"ד ניסן ה´תשס"ו

צלקות
אבל לי אין הרבה מה לומר
ואין לי הרבה מה לחשוב
אני מעדיפה לישון עכשיו
עד מחר
ולקום,אולי, עם תקוות
י"א ניסן ה´תשס"ו

את עוד אוהבת
איך אומַר לו לסהר
לחדול
מזכרונות על אבק שמתחדש
י"א ניסן ה´תשס"ו

הכל מחבק
אַת מבינה אֵת היופי
שבסופו של אור
אֵת תבונת הנסתר
ואמת הלילות...
ז´ ניסן ה´תשס"ו

דווקא
אז אולי"
דווקא אני,
דווקא אתה
במן דווקא של יום..."
ו´ ניסן ה´תשס"ו

מענה
"אתה מאמין בי?!"
כעת כבר צעקתי,
ואין תשובה,רק רוח שורק.
ו´ ניסן ה´תשס"ו

שוּבִי
צבעי פנייך
כה ריקות
אנא מלאי אותן
בך.
ו´ ניסן ה´תשס"ו

נשפך
שמרי עירי

תֻּמך

בין דפנות מכאובייך

בגבולותיך

אין תומך

אין שומר

את ילדייך
ד´ ניסן ה´תשס"ו

-/3/06
כחשכת לילה
כלובן הסהר
נתגלה רז
רטיבותי המלוחה
ד´ ניסן ה´תשס"ו

לא לך
ליבי ישָן
עד בואך
עד טריקת דלתי
בשימחתך,
אז התעורר
ונפתח, נפער.
כ"ט אדר ה´תשס"ו

משמר
שמרי ליבך

רק לך

פן יחדרו אליו רוחות

פן ישברו עליו גלים

כעל מזח רטוֹב

בודד.
כ"ה אדר ה´תשס"ו

דמיונות
ובעודו בשֹכרה ממני,
היה כולו מבושם
בשמי,
היה לוגם ממני עוד
עד ששכח.
כ"ה אדר ה´תשס"ו

כוס לחייך
מנסה לאחוז בו
שמא יטפטף
ויָכְתִים את יריעת חיי...
כ"ג אדר ה´תשס"ו

לו הייתי...
לא הייתי צריכה לראות

לא לשמוע

רק להרגיש.

מן מחושים כאלו,

שאין לאיש..
כ"ב אדר ה´תשס"ו

ריקה
ואתה אינך לי

ואני לך אינני

עיניי ריקות

,גם כאן,

ממך.
כ"ב אדר ה´תשס"ו

לוֹ
לו רק נשמע קולי
מבין סבכי מרה,
מבין רחש הזייה
חשכת לילה.
איני עוד לו.
י"ט אדר ה´תשס"ו

אנא
לו רק אהבתני
אנא ואהבת
משא גלים
בנושאי על כנפיי
נפלתי מן הכובד
כי עזבת
י"ח אדר ה´תשס"ו

לי בת
היא לי בת והיא לי אחות
עוד מעט וכבר תחלוף
לב אישה, תום נעורים
שחוק העיניים, ליבת השירים
ט"ו אדר ה´תשס"ו

עיזבון
בחכות אני לך
עת חמה לאיטה הפציעה
מלאכים ניגנו אותך
וקולי אינו מגיע
ט"ו אדר ה´תשס"ו

פורים
הרחובות מלאים
בקבוקי שיכחה שבורים
גלאי רזים
וכל שעליך הוא ללגום
י"ד אדר ה´תשס"ו

סערה
מבט השמיים עליי

ואני בעצמי עוד נלחמת

ידֵךְ שִלְחִי נא אליי!

קְחִינִי מרוח חומדת!
ט´ אדר ה´תשס"ו

5/3/06
אלְמד להיות- רק לו
ואלַמדו להיות- רק לי...
ה´ אדר ה´תשס"ו

את שאהבתי
רשפי ליבי המתרגש
ה´ אדר ה´תשס"ו

פרח מוגן
אהיה לו כפרח
כפרח מוגן
אסורה ללטיפות
אסורה גם לקטוף
ה´ אדר ה´תשס"ו

רחל
שירה רחל, אני
שיר אחר
ה´ אדר ה´תשס"ו

19.12.04
אל תוותרי

איזרי כוחותיך

יש בך אותם

פיקחי את עינייך!
ב´ אדר ה´תשס"ו

אם כבר אני
ושקט אפור
וצחוק מתגלגל
ורעש שובה
ושוב זה ונופל...
ב´ אדר ה´תשס"ו

שתיקה
אש בוערת
או קור מקפיא
צער אחרת
ואולי בדידותי
ב´ אדר ה´תשס"ו

אפילו את
ואפילו את

שהבטחת לא לשאול

שהבטחת להבין

לא לתת לי לסבול!
א´ אדר ה´תשס"ו

ותָּם
צורבות השפתיים

מן הטעם המר

שלא תדעי חוד תער

שלא תשימי ליבך.
ל´ שבט ה´תשס"ו

שאלת ההמשך
כאשר אפילו רֶע...
מאבד שיווי משקל
מול ניצנוץ זול וריח
של יהלום ומזל...
כ"ח שבט ה´תשס"ו

נעליים אחרות
מנסה למצוא תירוץ

עוד קצת כח בשבילך

שוקעת, צפה עמוק

בינך לבינך
כ"ו שבט ה´תשס"ו

בסתר פנים יפות
אל תאבדי מיופיך
אל תשלחי אל השָם
ולו מעט מעצמך
שברי כִסדקיך
את דממת השקרים
כ"ה שבט ה´תשס"ו

חמצן
גם אני זקוקה לחמצן
בתוך בועת עשן כזו
מי ייקח אותי מכאן...
כ"א שבט ה´תשס"ו

תשארי לבד
ואולי עוד תישארי לבד
כשיגיע הסוף...
כ"א שבט ה´תשס"ו

ומושך
ובמעט נגיעות
אנצח את הכל
במשיכות רכות, דקות
של צבעיי עם המכחול
ט"ז שבט ה´תשס"ו

שיר אהבה
למד אותי איך זה
כששותקים..
ט"ז שבט ה´תשס"ו

זמן בלימה
אחרי תאונת התהפכות
בסיבוב על כביש חלק
אחרי רצף נשימות עמוקות
מופיע פתאום המחנק...
ט"ז שבט ה´תשס"ו

אבדתי
רק אז אשמע צעקה

אשר תאמר לי את דרכי

אשר אובדת.
י"א שבט ה´תשס"ו

ללא שם
אם נעצר לי האוויר
ופתאום איני נושמת
קורעת אני בקולי
עד שמחניק...
י´ שבט ה´תשס"ו

אהבת ייסורי
שְאַף קולות של צער
הפוך אותם בליבך
נשוף עליי כמו תער
בחָדוּת, מתוכךָ
י´ שבט ה´תשס"ו

לא שווה דבר
וזה כמו סמל של ב.מ.וו
על גרוטאה חלודה מפח
כמו סבא במדי שוטר
עם פארקינסון ביד עם האקדח
ח´ שבט ה´תשס"ו

כתבי לי שיר
ואוֹהַב אותך דרכו
כל כְּתָביי
אז אתן לך כמו שיר
בִלְטיפה מאוחרת...
ח´ שבט ה´תשס"ו

אז
הייתי בוכה בלי זמן

ואז שותקת בספק

על שקר ישן
ז´ שבט ה´תשס"ו

לי-בת קול
ויידם קולי
ויאבד מיופיו
וישאֵב אל תוך
חלל הֵדוׁ
ה´ שבט ה´תשס"ו

מיתר קרוע
רוצה ליפול
בשקט שלי
להמשיך לגדול
בלי אף אחד איתי
ה´ שבט ה´תשס"ו

אוייב אינסופי
רק אוייב אחד
השארתי
האוייב האינסופי...
כ"ו טבת ה´תשס"ו

ילדה שותקת
אל תעצמי חזק עיניים
אל תפחדי מהשמיים
את יודעת שבסוף
כולם נופלים
כ"ב טבת ה´תשס"ו

אישה אפורה
מֵשִילָה מעליה...
גופה שברירית
משתחררת מגבול
...הזמן והברית
י"ט טבת ה´תשס"ו

מול פני הים
נטוּל אמת וצבע
כולו השתקפות הרקיעים..
י"ז טבת ה´תשס"ו

ה(א)בטחה
איני מבטיח כלום
את, עלייך להיות
לוותר,להעלם...
ט"ז טבת ה´תשס"ו

פעם אחרונה
יראה אותך לבד
בלי לנסות לגעת
בלי לשלוח יד...
ט"ו טבת ה´תשס"ו

מבטים
יש לך מבט בוער בעיניים
כאילו את עומדת ליכבות...
ט"ו טבת ה´תשס"ו

אוטם
להט ורוגע
הטעייה משגעת
צדק ונוגה
רחוקה אך נוגעת
ט´ טבת ה´תשס"ו

חברוּת
יש לי חברה
עם ברק בעיניים
עם מבטים של חכמה
כמו מלאך בלי כנפיים...
ט´ טבת ה´תשס"ו

משמרת
אם רק לי הוא

אם גם לאחרת
...
ד´ טבת ה´תשס"ו

בוא אלי
חבְּקני חרש
שָׁאֵני איתךָ אל תוֹכַךָ...
ד´ טבת ה´תשס"ו

שרשראות
נזר על ראשך
ההינומה שעל פנייך...
ג´ טבת ה´תשס"ו

שעון החול
עולה ומתפשט
מחלחל עד התמקמות...
ב´ טבת ה´תשס"ו

שום מקום
הרגשתי פתאום
שאין עוד מקום בשבילי...
א´ טבת ה´תשס"ו

לאן עכשיו
השמים נפתחו

אך נסגרו עבורי
...
ל´ כסליו ה´תשס"ו

מזכירה לי
אני לא רוצה לשנוא

זה לא טוב לפָּנים
כ"ח כסליו ה´תשס"ו

אחרי הכל
ואז מגיע שקט
אכזר מכל מגע....
כ"ח כסליו ה´תשס"ו

להתמלא בך
ויש לו רצון
רק אחד וקרוב
להתמלא בך...
כ"ז כסליו ה´תשס"ו

תעתועיי
פעם צחוק, פעם בכי
קול אוהב אך כואב..
כ"ז כסליו ה´תשס"ו

שירים בשבילי
וכבר הפסקתי לכתוב
שירים בשבילי
כ"ח חשון ה´תשס"ו

גם אתה
...וגם אתה כמו כולם
כ"ז חשון ה´תשס"ו

גם בשבילי
...שמיים שלי,
עיתות עצב
כ"ז חשון ה´תשס"ו

זוכרת אותך?
עכשיו זמן בדידות
הִתמכרי לשתיקה
לעצמך, לַחֵרות
כ"ז חשון ה´תשס"ו

ניסים
נשימות מתרחקות

קולות נמסים

אהבות נשכחות


כ"ו חשון ה´תשס"ו

ארמון של חול
מרגיש בתוך ארמון של חול...
כ"ו חשון ה´תשס"ו

האם תזכור
זמן נוגע

רצון קרוב
...
כ"ה חשון ה´תשס"ו

אף פעם לא
ואני

אף פעם לא

אני
כ"ב חשון ה´תשס"ו

את לאט
כל,גם ועוד

רק הבלי עד
כ"ב חשון ה´תשס"ו

אין נותר
חום גני סוף אני
אין שני עת אחר...
כ´ חשון ה´תשס"ו

בא מועד
הסיטי אלייך
תום ביניים..
כ´ חשון ה´תשס"ו

עת שנגמר
ואף פעם לא שכחתי
את שהשארתי מאחור
את ששייך לכאן.
כ´ חשון ה´תשס"ו

קץ תמימות
ורוחֵך זמן הנדר
שעת שקיעת דם קרה..
י"ח חשון ה´תשס"ו

תלויים
בריקוד אהבה אינסופית

פרידה מחיים שתלויים
י"ח חשון ה´תשס"ו

יומי האחרון
תישָכחנה עיניי
אט אט משלכם
ותׁאבד שירתי
מול קול בכייכם
י"ח חשון ה´תשס"ו

רק אחד
ויש רק מקום אחד בחלון
ממנו העצים נראים אחרת
השמים פחות כחולים
השמש יותר חיוורת
ז´ חשון ה´תשס"ו

הכי יפה
וזה נזק אהבה
שמשאיר אותה מאחור
וניתוק של כאבה המר
בתוך בובה, חלל של אור
ז´ חשון ה´תשס"ו

רִיק
אז לאט לאט
כשבפנים מצטבר
אני מתרוקנת כמעט
עד שהרִיק מתגבר
ז´ חשון ה´תשס"ו

גשם ראשון
ירד כבר גשם ראשון
זה אומר שמחר תהיה שם?
י"ז תשרי ה´תשס"ו

אמונה
גל ונסחף
אהבת שירייך
מול עולם שנחסף
אל תום עינייך
ח´ תשרי ה´תשס"ו

קול השמים
בחורות עם כנפיים
מביטות לשמים
שירים שקטים כמו המים
מתנגנים שם בנתיים
ח´ תשרי ה´תשס"ו

מעוף
שנזכה לעוף, לראות ולדעת.
ח´ תשרי ה´תשס"ו

תפילת נעורייך
מול גילויי המחר
לא יודעת התמודדות חייך
כשגילוייך- חיי הם מכבר
את עומדת, נושאת תפילותייך
ו´ תשרי ה´תשס"ו

הדרך אלי
ואולי יום אחד
כשתגדל אז תבין
שהדרך אליי
רצופה בתנאים
ו´ תשרי ה´תשס"ו

אחרת
רק עוד רגע
לנופף בכנפייך
עכשיו התרוממת..
ג´ תשרי ה´תשס"ו

בזמן שחרית
כל בוקר מוקדם
בזמן שחרית
אני עושה תשובה
על מה שצריך
י"ד אלול ה´תשס"ה

תערובת מרה
אחת זרה
הרבה אחרים
שתיקה חדה
פציעות, כאבים
י"ד אלול ה´תשס"ה

שבה ונשכחת
שבְת אל בֵיתי
אך נעלת את דלתך...שלחת עוד דימעה שתשרוף זכרונך..
י"ד אלול ה´תשס"ה

עכשיו
עכשיו אני מפחדת
א´ אלול ה´תשס"ה

צל חֵשְכָתְּךָ
ומילותיי לפעמים נדמו
השתיקות אמרו אותן
אורי כבה, שכח הוא
גם דמעותיי איבדו צבען
א´ אלול ה´תשס"ה

ימי בכיי
נעמדת מול מראה

נעמדת ובוכה.

על ימים רבים שתמו

בהם לא באה שכחה
...
כ"ז אב ה´תשס"ה

מחר
לזכור אותי חזק בתוכך

אל תשכח אותי הולכת.
כ"ו אב ה´תשס"ה

בקשה מותנית
ביקשת שלא אומר דבר
שלא אגיב,שאקבל בקשתך
כ"ו אב ה´תשס"ה

רצון מהותי
ושיריי

כל מהותם היא

אני
כ"ה אב ה´תשס"ה

זכוכית חדה
להקשיב רק לקולך

בלי לקרוא אפילו את שירי
כ"ד אב ה´תשס"ה

היא תִשאר יפה
מזמן שכחה איך היא אוהבת
לא רוצה לגעת או לזכור
וכשזה בא פתאום, היא נעצרת.
כ"ד אב ה´תשס"ה

רעד טעויות
אבל אולי
אולי בעצם,
הכל זה הבל הבלים
כ"ד אב ה´תשס"ה

ליל נשמתי
"אל אלוקים" ביקשה "קחני,
אל שער השמיים.
אל ארמון זהב, הבאני,
נקרעו לי הכנפיים."
כ"ג אב ה´תשס"ה

ביקורת "בונה"
מישהו כתב פעם

על אהבת פועלי הבניין
כ"ג אב ה´תשס"ה

חיי
תהייות למילים
על הכתב מכאוביי
כ"א אב ה´תשס"ה

דם חם
אור שחור מעורפל
רחש חד כואב
מול שער אדום מדם
היא נעמדת.
כ´ אב ה´תשס"ה

צומת
וכשכולם מגיעים אז לצומת
וצריך להחליף בשבילים
נפרדים ההולכים בדמעות
ונזכרים ברגעים היפים
כ´ אב ה´תשס"ה

מגע יד-ך
אבל אז נשלחת יד
הפעם אמרתי לא
כ´ אב ה´תשס"ה

משחק
לא רוצה עוד סיבוב
נמאס לי כבר להפסיד
י"ט אב ה´תשס"ה

קול שירתך
כמה יפה
כמה כואב הוא
קול שירתך העזוב
י"ט אב ה´תשס"ה

אשמה
כמו רנטגן מהלך
בוחן את גופי המוצנע
לוחש לי לבוא
כמו הייתי חיה
י"ח אב ה´תשס"ה

עזה כמוות אהבה
ואין קולות בשירים שלך
שלא מתחלפים בצרחות
י"ח אב ה´תשס"ה

את לא כאן
את הלכת"
לקחת את החיוך
לקחת את החיבוק
והשארת אותי
"בלעדייך
י"ז אב ה´תשס"ה

אין סיבה
נשארתי לבד
בלי תירוץ לדמעות
בלי אפשרות להסביר
י"ז אב ה´תשס"ה

על הדף
גם קצת על הדף
שכבר שנים אין ספור
משמש לי חבר
וגם פסיכולוג
י"ז אב ה´תשס"ה

בועה
"בתוך בועה עשויה זכוכית עם מבט אל החוץ אך בלי מגע אמיתי..."
ט"ז אב ה´תשס"ה

וחוזר חלילה
"וכך לאט עברו שניות מילים חברו הפכו שורות.."
ט"ו אב ה´תשס"ה

דמותך
"על רעד גופי שעובר כשדמותך עומדת מולי..."
י"ב אב ה´תשס"ה

את
כמו ענן שמרחף מעל
י"ב אב ה´תשס"ה

סילביה
מוקדש לאחת וליחידה...
"סילביה שלי כמה מיוחדת וקולות נגינתך כמו אהבה צעירה..."
י"א אב ה´תשס"ה

שיח-אלוקיי
"רק אליך קראתי אנא חזק כוחותיי!"

סוג של תפילה אישית...בעז"ה נעשה ונצליח!
י"א אב ה´תשס"ה

חץ לאהבה
"הדמעות האוהבות שלי
חיכו שארגע..."
י´ אב ה´תשס"ה

בושה!!
מילותיו האחרונות של הפרח...
ט´ אב ה´תשס"ה

שבועה
"נשבעתי לאהוב ולא אאכזב!"
ט´ אב ה´תשס"ה

בדרך כלל
"אבל ככה אני
כמו תמיד מיוחדת..."
ט´ אב ה´תשס"ה

ואולי
אולי ואולי ואולי ואולי...
ז´ אב ה´תשס"ה

לשוט
וכמו אהבה,
אני שוקעת למטה.
הייתי טובה
ועכשיו אני שטה
ז´ אב ה´תשס"ה

-------
ש.....טעיתי.
ז´ אב ה´תשס"ה

אומץ
"אין לך אומץ לגעת, אבל את תמשיכי לשלוח ידך. כאילו האומץ יגיע אם תימשכי, כאילו לא תנבל פריחתך..."
ו´ אב ה´תשס"ה

שאלה ותשובה
"הבטתי זמן ולא מצאתי... תשובה, כבר כמעט והתייאשתי שלא אדע לעולם..."
ו´ אב ה´תשס"ה

מים חיים
"בשקט בשקט כשאני מביטה בראי צץקרב אליי קול לוש לי ביני לביני..."
ו´ אב ה´תשס"ה

נשיקה
"...הכוכב כבר לא שם המלאך נעלם והלבנה נותרה מסמיקה..."
ה´ אב ה´תשס"ה

רק עוד פעם
"...רק עוד פעם, תשיר לי שורה עמוקה..."
ה´ אב ה´תשס"ה

לעוף
"מבטי נסחף עם הגל"
ה´ אב ה´תשס"ה

ארשתיו
במבט מלמעלה
של נץ בדאייה
ב´ אב ה´תשס"ה

דרך
יש סוף לדרך או שהדרך היא הסוף?
כ"ט תמוז ה´תשס"ה

בדימום של שעות
כשהמוות מביט"
ורוצה להשליט
חושך אודם של דם
שתיקתו של אדם......"
כתיבה כואבת.
כ"ט תמוז ה´תשס"ה

לעולמים
הנצח לא נמדד בזמן והכל מעגלים
כ"ח תמוז ה´תשס"ה

מוות
אלוקים שלי רציתי שתדע
על חלום שחלמתי בלילה במיטה
ובחלום ראיתי מלאך
משמים בא אליי
ואותי לקח...
כ"ח תמוז ה´תשס"ה

ליבי
"בגידתי ושיקרי ביקשו מחילה.."
גם מעצמנו צריך לבקש סליחה לפעמים..לא?
כ"ו אלול ה´תשס"ד

כמו הרוח
"ואני שוב נופל אל בין זרועותיך
שוכח שקרו כל זאת"
כ"ו אלול ה´תשס"ד

נופל
"..החיים הם ירידות ועליות אך איני מפסיק לרדת.."
כ"ו אלול ה´תשס"ד

.שיר לך, ילדה
"איזהו חכם? הלמד מכל אדם.."
לכל אחד יש משו לתת השאלה היא אם אנחנו יודעים לראות זאת, ולקחת...
כ"ב אלול ה´תשס"ד

קווים אדומים
"...גם לי יש קו אדום
אחד חזק מודגש וגדול..
כזה שנשבעתי שלעולם לא אשבור!.."
כ"א אלול ה´תשס"ד

אור וחושך
"...דלת הלב שלי נסרגה בטריקה, ואני? עוד מחכה שתשוב.."
כ"א אלול ה´תשס"ד

מחפש תשובה
"..תתקדם קדימה, תחזור לאחור
תמשיך, תמשיך לחפש.."
כ"א אלול ה´תשס"ד

יש לה שֵם
היא כבר עומדת ברשות עצמה ונרשמת לאיטה בדפי ההיסטוריה. היא לא זקוקה לנו יותר, לא שואלת להסכמתינו. כי עכשיו, עכשיו יש לה שם.

(המלחמה שלנו קיבלה שם. היא רשמית עכשיו, קוראים לה "מלחמת בין המצרים".)
ה´ אב ה´תשס"ו

האשמה עלינו
ועוברות בי מחשבות, כמו בכל ראש במדינה, מחשבות שמחפשות- על מי האשמה??ואמר פעם מישהו, אחד מוכשר עם סיבוב בבורג, ש"האשמה עלינו!". והוא אפילו צודק.
י"ז תמוז ה´תשס"ו

מצב לרוח
"שמעת את זה?" ,הוא שואל פתאום.

"את מה?" אני שואלת בתמיהה.

"את הדלת שנסגרה..."

"ומי בא?" אני שואלת.
ט"ו תמוז ה´תשס"ו

בלילות
ברגעים האלה של הלילה, מהרגע בו אני מכבה את האור עד לרגע בו אני נרדמת, אני מדברת איתו ומספרת הכל...אני יודעת שהוא יודע ושאינו צריך אותי לגלות.אבל אני צריכה אותו להקשיב,ואין מי שעושה זאת טוב ממנו.
ט"ז טבת ה´תשס"ו

תעתוע
-אינני יודע עוד מה בין תעתוע לאמת...
כ"ז כסליו ה´תשס"ו

אורות
אורות תשובת הלב

.........
ו´ תשרי ה´תשס"ו

להוציא#
שיר שעוד מעט ייחשב ארכיוני אצלי במחשב והחלטתי להעלות. מקווה שתאהבו..
י´ טבת ה´תשס"ח

ריקה#
"במקום לא לי ישבתי

ועיניי ריקות ממני

שם נותרתי,

יתומה מאהבתך
.."
י"ח אב ה´תשס"ז

מים רבים#
כמו הגלים של הים

אני באה אליך

נוגעת לא נוגעת
...
י´ אב ה´תשס"ז

נלך לישון#
"מותק, תחזרי לישון.."
כ"ב סיון ה´תשס"ז

שירתי#
תאור מצב: מירי מדברת ואני מנגנת אותה.

בסוף יוצא שיר.
י"ט אייר ה´תשס"ז

My Night#
"They have a life

And probably a wife

And probably a knife

To end my..."



ז´ אייר ה´תשס"ז

שוב#
השיר המוכר של שמוליק קראוס במקור, בביצוע שלי ושל הסאונדמן מההקלטות להכתרה שלנו:)
י´ אדר ה´תשס"ז

עם כנף אחת גבוהה
שיר הסיום שלנו, מקוות שתאהבו:)
ט´ אדר ה´תשס"ז

#שיר קצת עצוב
יצירת סאונד ראשונה שאני מעלה..מקווה שתאהבו אותי גם ככה(:
כ´ שבט ה´תשס"ז

נקודת מבט
היא מעבירה את היד הדקה שלה בעדינות, את המבט העמוק שלה בזהירות וכל הגינה נבלעת לרגע בתוכה.
י"ט ניסן ה´תשס"ח

מתוך יומן מסע- הקדמה-
חוץ מלב עמוס רגשות, טעון כעס הולך ונצבר, אני נוסעת עם עיניים תשושות וראש מלא משכבר.
כ"ח ניסן ה´תשס"ז

מעשה כשפים
אומרים שיש לי בעיניים את המבט הזה שצריך בשביל כישוף, יודע? אבל אתה, כמו שהזכרתי, רחוק ממני מרחק גלי אוקיינוס מיבשת ללא חוף. מבט עיניים נתת בי פעם עד פעמיים, וגם אז לא היה בך החופש כדי להכנס לחדרי...
י"א שבט ה´תשס"ז

אם אין עצמי לי, מי לי?
"נו... תנשמי. זה לא טוב לעצור את הנשימה. את תכחילי." הוא מחייך בזיוף, והטון הולך ומשתנה.

אני שוב מושכת בכתף.

"מה יש לך משוגעת?! תשאפי כבר אויר!"

זה לא נוגע בי בכלל.

אני לא נוגעת בי.
ט"ו טבת ה´תשס"ז

ילדה טובה
והיא מחייכת, ואחר כך בוכה ובסוף משאירה פנים חתומות. חסרות הבעה. ומחליטה שככה, ככה הכי טוב. להשאיר לה תמיד בצד, את האופציה לבכות..
כי חיוך זה משקר ובכי זה ערום.
ו´ טבת ה´תשס"ז

להתנדנד איתי
אתה דורש שאחליט כעת. בינך לבינך. כי כך או כך או שאפסיד לגמרי או שאברח ברגע שיתחיל להרגיש לי טוב מדיי.

ואם לא אני, אז אתה. ואם לא אתה אז שוב אני.
ג´ טבת ה´תשס"ז

נחיתה
"רק שלא תתפוצץ הבועה שניפחת במסירות. רק שלא תאבד מהאויר, מהטוהר, התמימות.
אז את מחבקת אותה, ומתפללת. לוחשת לה, שאת מאמינה לה. שאת כל האויר, מילאת שם בעצמך! שלא יתכן שאת טועה.."
כ"ב כסליו ה´תשס"ז

נפילה חופשית
..יש רק כח אחד שמושך עכשיו..
לפני הרבה שנים, האיש עם התפוח קרא לו כח הכובד. במקרה שלי, זה כח משיכה חזק. משיכה לחופש.
י"ב כסליו ה´תשס"ז

תופרת שמלה
"איך זה," הוא אומר לך," שמכל חוט, את תופרת שמלה?!" ואת לא יודעת. לא לגמרי.
א´ תמוז ה´תשס"ו

ריקוד הקדרה
משרבטת פה ושם עוד צעד
בוחשת מעט בקדרתי
ליצור בלי רחש את הקסם
שירדוף בי עוד...
עוד מעט.[...]
י"ח סיון ה´תשס"ו

עכשיו רוקדת
אז לפעמים אני שולחת ידיים
נוגעת, רוקדת
נותנת לדמיון הפרוע
להשתלט...
י"ח סיון ה´תשס"ו

אותו דבר
זה תמיד מתחיל אותו דבר.
כיווץ בלב.סטירה.
אסור לרצות,אסור להיחשף.
שומרת מרחק? שומרת. צריכה לשמור.
י"ט אייר ה´תשס"ו

מוּלִי
היו לי רגעים נצרבים והרבה איפוק.היה לי כעס חנוק, היו בי שקר ואהבה היתה בי כמות של צער מחוק..היה בי הרבה.היום?
כלום.
י"ט אייר ה´תשס"ו

16.5.06
אני כמו מתעוררת לפתע מהזיה, שוב תועה לבדי בין סבכים רבים של אשליות.
ואתה?
אתה לא יודע.
י"ח אייר ה´תשס"ו

רק מילים
אתה כנראה מתעקש כל כך, לא רוצה לתת לי אפילו מעט ממך.
מסתפק בכמה מסרים סמויים, כמה נגיעות שלא נוגעות.
אין התחייבות, אין אמת או שקר. הכל נסתר, הכל חבוי...
ט"ז אייר ה´תשס"ו

חלקת אלוקים ופיסת שמיים
זו השעה הכי יפה שם, השעה בה השמש צובעת את הארץ באדום. ההרים מתכסים אז בגוונים רבים ומתחילים לעטות בגדי ערבית, החולות מתחילים להידבק במגע הקר והאורות מתעממים.
ו´ אייר ה´תשס"ו

הלב מבקש
אני כותבת לך, את כל מה שאני מרגישה. למרות שאני יודעת שאולי תגחך..
אני מהססת..אך היד שלי מוכרחה, לכתוב את שהלב מבקש.
כ"ט ניסן ה´תשס"ו

רגע לפני
וודאי אינך רואה בי דבר, מלבד עיניים כהות ותלתלים בצבע פחם. ודאי אינך תוהה בינך לבינך אם כדאית אני את ליבך , אלא בולל דמותי עם שאר באים ושבים.
כ"ח ניסן ה´תשס"ו

ירוקת
ואין טעם, לכעוס או לכאוב.אף לצער שלחתי ידי.כאומרת "דָי, לא עוד."
ומסננת חיזוק לעברי.
כ"ב ניסן ה´תשס"ו

דוכן לאהבה
היום יפה היום, השמיים מעל לאנשים בשוק כחולים כל-כך. והאנשים,רבִּים ומחייכים, הולכים ומסתובבים בין דוכן לדוכן-רוצים לקנות. מולם,בכל דוכן,עומדים מוכרים רבִּים, צוחקים וצועקים.כל אחד מציע את שיש לו ומנסה למשוך אותם אליו עם מבצעים ומתנות.
י"ג ניסן ה´תשס"ו

תובנה
לא עוברת דקה והיא כבר אינה יכולה לנשום עוד-מוציאה את ראשה מתוך השמיכה ומתנשפת.האוויר הקר מרענן את פניה החיוורות, היא מביטה בי תוך כדי התנשפות ומחכה שאגיד את שעל ליבי...
ד´ ניסן ה´תשס"ו

ותם
לא מבינה שיש גם מעבר, שזה בכלל לא פשוט לשמור.שאח"כ כואבת הבטן..שאי אפשר לחזור לאחור...
כ"ב אדר ה´תשס"ו

אור וצל
"מרגישה רע.וודאי שלא רוצה..." הצל חייך.צחוק רע,מחוספס וקר."ומה את רואה עכשיו?" שאל אותי, ובידו כלי כסוף, מבריק מעוטר...ראי.
כ"ב אדר ה´תשס"ו

שתיקה
ואני מנסה להשיב לעברי מלחמה ובניצחוני המר מתחילה מבכה, "על מה את בוכה בעצם?" הקול הפנימי קצת נרגע.. , אני משיבה לי רק בבכי, וכמעט כמו כולם מוסיפה גם שתיקה.
י"ד אדר ה´תשס"ו

אינסוף
סיפרתי לה, בפעם המיליון, על איך שהוא שבר אותי.איך שהוא קטף.סיפרתי לה כמה שזה כואב כשאת בוגדת בעצמך.כשאת נותנת לעצמך ליפול לתוך בור שחפרת את עבורך.היא מקשיבה לי ועיניה מבריקות.היא לא כמוני, היא לא מפחדת.
י"ב אדר ה´תשס"ו

לא שווה דבר
אני לא בוכה עליך.ולא מתאבלת על שנים שעברו.אני לא שונאת אותך,גם לא מצטערת.אני רק רוצה אותי, שלי, שוב.
ז´ אדר ה´תשס"ו

אפילו לא בחלומות
לא בכיתי.אבל כאב לי כל הגוף...המים שטפו את הכל.הכל חוץ מאת הבושה, הכאב, הכעס..עליו, עליה, עליי.
א´ אדר ה´תשס"ו

מסוכן
מסוכן לי מדיי לחשוב עליך, מסוכן לי מדיי להבין שאתה שם...
ל´ שבט ה´תשס"ו

שייגמר כבר הסוף
אני מוצאת את עצמי חושבת, חולמת על המבטים שלך, על הכאב שלי איתם. מדמיינת לעצמי כאילו אתה עומד מולי ואני מוציאה עליך הכל. את כל הכעס והכאב, את כל הצער, את כל האהבה...
י"ח שבט ה´תשס"ו

מקום שמור
יש לי בלב מקום ששמור היטב.

אני שמה בו אחרים, שנגעו עמוק בפנים...
י"ד שבט ה´תשס"ו

פרק 1
עוד אין לי שם לסיפור..מקווה שתאהבו.
כ"ה חשון ה´תשס"ו

בריחה
"ממה את בורחת?" הוא שאל שוב באותו הטון בדיוק.כאילו לא שמע את מה שאמרתי..
י"ט אב ה´תשס"ה

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד