שמי אוריאנה
השירה היא משמעות חיי אני סובבת אותה עשרים וארבע שעות במימה
השירה היא הכלי היחידי לבטא את עצמי מעל פני הדף
ומול העולם
ואשמח לשתף גם אותכם ביצירותי אשר פזורים הם
מעל דפי האינרטנט .

ציפור קסומה
ציפור קסומה העונה לשם אהבה
כ"ב אלול ה´תשס"ה

חמדה
שיר קצת ישן שלי
אבל אני מאוד אוהבת אותו
ובכל זאת החלטתי להוציאו לאור
קריאה מהנה
כ"א אלול ה´תשס"ה

חדר
נפלא בעיני שישנו חדר
בו ניתן להסתגר
דלת לנעול
לשכוח הכל
י"ט אלול ה´תשס"ה

גיטרה
לו ידעתי להניח במיתרים
את אצבעותיי
הייתי מנגנת ניגונים
י"ט אלול ה´תשס"ה

מה יביא המחר
רוצה לחיות לנצח כשירים
הנכתבים מעמקי הלב בשברי צדפים
ולעולם לא להזקין כלובן גלים
ט"ו אלול ה´תשס"ה

רגעים
עוד מעט יקשטו עלי השלכת
את אבני המדרכת
י"ב אלול ה´תשס"ה

דרך חדשה
בדף אחרון של הספר
י"א אלול ה´תשס"ה

מתוך התצלומים
מתוך התצלומים
עולים ושבים
הזיכרונות והכיסופים
י´ אלול ה´תשס"ה

בטֶרֶם
בטֶרֶם
קרו אור ראשונה
ז´ אלול ה´תשס"ה

בקניון העיר
בקניון העיר מול חלונות הראווה
שהבטיחו לעוברים ושבים
מחירים של סוף עונה
ד´ אלול ה´תשס"ה

רחוב וירטואלי
ברחוב וירטואלי
ביום קצי
אוהבת לפסוע לי
ולהתבונן
בנוף המסקרן
א´ אלול ה´תשס"ה

טיול קטן
בטיול קטן
בנמל הישן
גילינו לראשונה
על רגש עילאי,
ל´ אב ה´תשס"ה

הרהורים
לקראת צהריים מתעטפת אני בהרהורים
שברחוב הסמוך נשמע צהלת ילדים
כ"ח אב ה´תשס"ה

בארנק מעור
בארנק מעור שקניתי בימי השוק
מצאתי תמונה דהויה של אהוב
כ"ה אב ה´תשס"ה

בעמדי בגשר
בעמדי בגשר
השתקפו פניי על פני המים
י"ט אב ה´תשס"ה

פתחי את השער אימי
פתחי את השער אימי
י"ז אב ה´תשס"ה

אדמה ספוגת דמעות
הקיץ הזה לעולם לא ישכח
הלב יזכור
את שהראה המסך
י"ד אב ה´תשס"ה

נדודים
הרכבת נוסעת
חריקה בברזל נשמעת
מצמררת קמעה גוף
מהחלון צופה אני בנוף
י"א אב ה´תשס"ה

מגדלור
דולק המגדלור
באורו המנצנץ
את נתיב החושך
מבקש לנפץ
י"א אב ה´תשס"ה

שיר ללא כותרת
כְּבָר הֵחֵל הַבּוֹקֶר
ב´ אב ה´תשס"ה

משברי הצדף
אפילו בים
בטיול קטן
כ"ט תמוז ה´תשס"ה

יער האור
לער האור הגיעה אישה בלויה לאחר שקרסו העצים
על נהר עָכוּר
כ"ז תמוז ה´תשס"ה

בוורידי ידיי
בוורידי ידיי
זורמים שיריי
כ"ו תמוז ה´תשס"ה

כותבת
כותבת אני את חיי
מפני שרק בכתיבה
מוצאת רגעים לעצמי
כ"א תמוז ה´תשס"ה

מלח הים אהוב אישה
בעמדי לצד מלח הים אהוב אישה
מספר לי
על הספינות שבקו האופק
י"ט תמוז ה´תשס"ה

חלונות
רבים החלונות
י"ז תמוז ה´תשס"ה

צבעי אָקְוָרֵל
שמכחולי הַנַעֲלֶה
נוגע בגוונים
מצטופפות האותיות
י"ד תמוז ה´תשס"ה

ציפור אהבה
שעות האור דעכו
ציפור אהבה עמדה יחידה
בעץ התפוח
י"ב תמוז ה´תשס"ה

לכאורה
הנהר זורם לים
האספלט נשחק מגלגל מכונית
לכאורה נראת העיר שוקקת
אילו אצלי עמדו הימים מלכת
ו´ תמוז ה´תשס"ה

מבט צועני
שוב נסיעה ברכבת
וגלגליה חורקים
את פסי הברזל
ד´ תמוז ה´תשס"ה

ציפייה
מזה ימים אחדים מול אשנב עומדת
והציפייה לשובך מהעיר האחרת
רק מתארכת
ג´ תמוז ה´תשס"ה

מול שדה של ציפורים
מול שדה של ציפורים
הנושאים בגבם
כמעת מדי יום בני אדם
נפרדנו
א´ תמוז ה´תשס"ה

מה שהעין רואה ומה שהלב מרגיש
מעולם לא כתבתי בשעת צהריים
כ"ח סיון ה´תשס"ה

לאהבה אין גיל
לאהבה אין גיל
אין שערה לבנה
לא קמט
אך יש צבע וריח
כ"ו סיון ה´תשס"ה

בלילה מבקשת
השיר נכתב
בעקבות הסדנא
מספר ט
שירים לילדים
כ"ד סיון ה´תשס"ה

ילדה קטנה
ילדה קטנה
אל תבכי יהיה בסדר
אני חובקת אותך כאם
כ´ סיון ה´תשס"ה

משחק צליליות
שהייתי ילדה
אהבתי לשחק במשחק הצליליות
י"ט סיון ה´תשס"ה

בזמן האחרון
בזמן האחרון
רק הים יודע עוד את תפקידו,
איך להרגיעני.
ט"ז סיון ה´תשס"ה

שבוע הספר
השבוע יצא לי ללכת
לשבוע הספר העברי
ושבתי משם בעגלתי
שלל ספרים
וגם שיר חדש
לשבוע המקסים הזה
ט"ו סיון ה´תשס"ה

תמו מסעותיי
תמו מסעותיי
כי הגעתי למקום
בו ארצה לחיות כל חיי
י"ד סיון ה´תשס"ה

אבדו המילים
רק הזמן יוכל לגלות
את שנסתר בלבבות
י"ד סיון ה´תשס"ה

באור ראשון
באור ראשון של בוקר
י"ב סיון ה´תשס"ה

המכאוב
הניחו לסער להיכתב במילים הניחו לסער להשתחרר תנו לדמעה לנשור
שארגיש בשלווה
אשוב אליכם כאישה
י´ סיון ה´תשס"ה

בעיניו
בעיניו ראה אותך אישה
ואת האור של חייו
ט´ סיון ה´תשס"ה

אמש / זיכרון ילדות
זיכרון ילדות
שב אלי אמש
כ"ט אייר ה´תשס"ה

ללא שם
עיניים ידעו לאהוב
שנפגשו בעיניים אחרות
ויפות
כ"ז אייר ה´תשס"ה

עוד משכבר
עוד משכבר הימים
אוהבת אָנׂכִי
את עולם הצלילים
המלטפים ברוך את חיי
כ"ה אייר ה´תשס"ה

סימני אהבה
יפה להלך כך בשניים
בשעת ערביים
כ"ב אייר ה´תשס"ה

שהשינה עוזבת את הגוף
שהשינה עוזבת את הגוף
העין אינה מבקשת
בקרבת החלום
כ´ אייר ה´תשס"ה

ידיי יוצרות אומנות
ידיי
עם השחר
יוצרות
אומנות
כדרך חיים
י"ח אייר ה´תשס"ה

זוכר הלב
זוכר הלב שִׁיר אֶרֶץ נושן
י"ז אייר ה´תשס"ה

ימים חולפים כספינות הים
ימים חולפים
כספינות הים
המפליגות למרחקים
ט"ז אייר ה´תשס"ה

בעירי נשב השקט
באבני המדרכה
דעך כבר קצב הזמן
אנשים פוסעים אל הים
ט"ו אייר ה´תשס"ה

משאלה
בכל כוכב ראשון
י"ג אייר ה´תשס"ה

תקופה
אהובה עלי תקופה זו
בה שבה אני אל הספרים
י´ אייר ה´תשס"ה

שיר ללא כותרת
כבר החל הבוקר
ט´ אייר ה´תשס"ה

יְּפִּי הַטִבַע
בְּחַדְרִי
הֵיכָן שֶׁמוֹנָּח מָחשֶׁב הַרֶגֶשׁ
ח´ אייר ה´תשס"ה

פְּסִעָה
זְוֹכֶרֶת
בְּכָּל הֲלִיכָה
בחוֹל
פִּסִיעָה יָפָה
שֶׁהַלֵּב יָדַע אַהֲבָה
ד´ אייר ה´תשס"ה

וְהָאָרֶץ בּוֹכִיָה
שִׁיר לֶיוֹם הַזִכָּרוּן
ב´ אייר ה´תשס"ה

יָפֶה הַשׁוּק
יָפֶה הַשׁוּק שֶׁעִיטֵּר עִיר
וְשָׁם
אוֹהֶבֶת אֲנִי
לגמוע בְּעֵינֵי
אֶת שָלָל הַצְבָעִים
ל´ ניסן ה´תשס"ה

גלויה
ממעוף השחף
קישוט הצדף
ספינת המלח
השטה למרחק
כ"ב ניסן ה´תשס"ה

נִגּוּן מוּכר
פטיפון נוֹשָן,
נִגֵּן נִגּוּן מוּכר.
אֲשֶׁר עוֹרֵר גַּעְגּוּעִים
י"ט ניסן ה´תשס"ה

שלושה חתולים
שלושה חתולים
תחת פסיפס כוכבים
יושבים לצד אמם
מראה הטבע האנושי
בכל פעם שובה את ליבי
ט"ז ניסן ה´תשס"ה

מַיִם
מַיִם
מרווים צִמָאוֹן
בָּחַיָה בַאַָם
מפריחים אֲדָמָה
י"ג ניסן ה´תשס"ה

אניני כועסת עוד
אניני כועסת עוד
על המרחק שנוצר
י"ב ניסן ה´תשס"ה

קופסא מעץ
בקופסא מעץ
עטורת שושן

י"א ניסן ה´תשס"ה

פרחי חג
יפה היום הבוקר,
התקשט כולו.
בתכלת רקיע
י´ ניסן ה´תשס"ה

מוֹרָא משופץ
אז ככה לאחר קריאה נוספת בשיר
הבית הראשון צרם לי
לכן שניתי אותו קמעה
וזה העדכון של השיר
ט´ ניסן ה´תשס"ה

כל שנותר לי
כל שנותר לי ממך
זה רק עפיפונים ברוח
ט´ ניסן ה´תשס"ה

שבה היונה אל ארצי
שבה היונה
מארץ נוכריה
אל ארצי
ט´ ניסן ה´תשס"ה

בבות החרס
בקיר תלוי בית מעץ
בו הנחתי את בובות החרס
שאספתי בילדותי
ח´ ניסן ה´תשס"ה

חצר ביתי
כל זאת ציירתי לי
לניחוח הפרחים
שהביא האביב לחצר ביתי
ד´ ניסן ה´תשס"ה

עץ זקן
מול ביתי
עומד לו עץ זקן
ולו שרים בבוקר עמל
העורבים
את שירתם העתיקה
ג´ ניסן ה´תשס"ה

יום של יצירה
יום של יצירה
זה חיוך התחדשות
רגעי שלווה
בתוך ההמולה
ב´ ניסן ה´תשס"ה

גרה מול הים
גרה מול הים
מתיישבת מדי פעם
בחול זהב
אוספת צדף למחרוזת צַוּאר
כ"ח אדר ב´ ה´תשס"ה

עידן חדש
פרץ חיוך
בשפתיי
למראה הפטיפון הישן
כ"ז אדר ב´ ה´תשס"ה

גוף
העיניים
מתבוננות
בנוף הבריאה
האףנושף פרחי שדה
והידיים יוצרות את רוח האומנות
כ"ז אדר ב´ ה´תשס"ה

מתנת הליל
בליל שחלף
סער ליבך
כ"ו אדר ב´ ה´תשס"ה

הפגישה
הם נפגשו במפתיע
ליד הקופה בחנות הבגדים
אמרו שלום יפה והבטיחו
להיפגש שנית
היכן שנמצאו המכוניות הישנות
ומוכרי פרחי הנורית
כ"ד אדר ב´ ה´תשס"ה

שִׁירַת חַיי
לי זאת פעם ראשונה
שאני מנקדת
וזה השיר הראשון
שניקדתי בעזרת המילון
והמיקלדת
בתקווה שהניקוד הוא נכון
כ´ אדר ב´ ה´תשס"ה

יפה הגן בבוא האביב
שיר לכבוד האביב
הקרב ובא
י"ט אדר ב´ ה´תשס"ה

ציפייה בחלון
לעתים בציפייה בחלון
לכיוון הים הכחול
מתעוררים בי שאלות
על העולם
כמו איך מתחלפות העונות היפות
זו אחר זו כגלגל
י"ח אדר ב´ ה´תשס"ה

ליד האבן
השנים שחלפו
מיום שנעצמו עינייך
אוספים הם בדפי הלב
עוד זיכרונות
ודמותך שבה לחיים
מתוך המילים

י"ז אדר ב´ ה´תשס"ה

מעוף הציפור
נשגב בעיני
המטוס
החג כך בשמי רקיע
כמעוף הציפור
י"ז אדר ב´ ה´תשס"ה

עולם משלי
אם השנים
בניתי לי עולם משלי
י´ אדר ב´ ה´תשס"ה

המשוררת
חולפים ימים
והמשוררת
לא כתבה מילה חדשה
כאילו עמדו מלכת מכאוביה בחדר ליבה
ט´ אדר ב´ ה´תשס"ה

מוסיקה
מוסיקה מתנגנת
עוטפת היא לב וגעגוע
לאנשים מקומות רחוקים
ז´ אדר ב´ ה´תשס"ה

הלכת אחרי ליבך
הלכת אחרי ליבך
ידך אחזה בידו
ציפית להיות כך
בכל רוחות הזמן
עד שתתעטפו בזיקנה
ו´ אדר ב´ ה´תשס"ה

חנות התבלינים
שמסתיימים
התבלינים
אני פוסעת לכיוון
ששת הימים
שם הם נמכרים
בשפע
בשלל ריחות וגוונים
אני חושבת שזאת מן בלדה לכן הכנסתי את שירי זה לבלדה
כי לא ידעתי היכן להכניסו
ה´ אדר ב´ ה´תשס"ה

הרים
מה יש בהרים
הכובשים את סקרנותי
בכל בוקר מחדש
ד´ אדר ב´ ה´תשס"ה

לאהבה אין גיל
שיר זה נכתב
בין השנים 2002-2003
הוא שונה אין ספור פעמים וזו העריכה הסופית של השיר קריאה מהנה
ב´ אדר ב´ ה´תשס"ה

כתר קנה הסוף
בחוף זהב
אוהבת אני לטייל
לצפות במכחול החמה
איך צובע בכל יום רקיע
בצבע אדמדם
כ"ח אדר א´ ה´תשס"ה

אני אוהבת לכתוב
אוהבת אני להעביר
את שרואות עיני
אל הדף הלבן
לנצור בו לעד
את מראות השיגרה
כ"ז אדר א´ ה´תשס"ה

בשחר העולה
שיר ישן שלי משנה שעברה
אך בכל זאת אהוב עלי
לכן החלטתי לפרסמו שנית
קריאה מהנה
כ"ג אדר א´ ה´תשס"ה

לנדוד בעולם
לנוח קמעה תחת כיפת שמים
לשכוח לכמה רגעים
הליכה מטורפת
באבני השיגרה
י"ח אדר א´ ה´תשס"ה

ריח אדמה
שיר זה מוקדש לזכר סבי
שבכל התבוננות בתמונתו שבקיר
הגעגוע אליו
רק גובר
ט"ז אדר א´ ה´תשס"ה

תמונות
יושבות אימי ואני
ומתבוננות בתמונות
בשחור לבן
כעדות לתקופה נשכחת
י"ג אדר א´ ה´תשס"ה

רגעי העבר
שיר קצת ישן לי היו מעט לבטים
אבל בכל זאת החלטתי
להוציאו לאור
י"ב אדר א´ ה´תשס"ה

איש ואישה
צבעי החמה
קשטו שמים
איש ואישה הולכים בשניים
במסע אחר רגש הלב
ובגילוי מה הוא האושר
האמיתי לאדם
וגילו כי האושר האמיתי
נמצא בניהם
מיום הגעת האהבה אל חייהם
שחיברה לבבותיהם
כלב אחד
י"א אדר א´ ה´תשס"ה

בספר זיכרונות
בספר זיכרונות רושמת אני
על הטיול ההוא
שרכבנו יחדיו ברכבל
אל פסגת הר מצדה
ט´ אדר א´ ה´תשס"ה

עולם המילים
קסום בעיני עולם המילים
בו נוצרים
רשות שבילי חיים
ובין כל אלא
מוצאים שלווה נחמה
וכוח להמשיך אל פני העתיד
ח´ אדר א´ ה´תשס"ה

ביקור באילת
בביקור באילת מתפעלת אָנׁכִי
מיופיו של הים הנושק להרים צדפיו פזורים בתום סערה
על החוף
ו´ אדר א´ ה´תשס"ה

שתיקה
עומדים בדממה
זה מול זו
ורק העיניים
המתבוננות
נוצצות הן כפז
כרומזות
את אשר חש הלב

ה´ אדר א´ ה´תשס"ה

אמונתך
אמונתך אישה
באל
חזקה
תפילותייך
ממלאות בחום
את חדרך
ב´ אדר א´ ה´תשס"ה

החלום נגמר
במיטתי
נעצמו עיני
ובחלומי
נמצאת אני בתוך ארמון
והנה השיר השני
א´ אדר א´ ה´תשס"ה

אהבה ראשונה
יש האומרים
שהאהבה ראשונה
היא הכי אמיתית
ובונה את האדם
א´ אדר א´ ה´תשס"ה

כמו פעם
כמו פעם
רוצה להלך לצידך
להרגיש איך העולם
פורש לפנינו
את יופיו
כ"ה שבט ה´תשס"ה

בתום יום
בתום יום
נשמעת מנגינה קסומה
של מפוחית
כ"ג שבט ה´תשס"ה

סוד העולם
בכל לגימה
ממעיין הידע
אין בי שובע
מפני שכמהתי תמיד לדעת
רק גדלה
בלחקור מסקרנות
להתבונן להתפעל
למרות גילי
מיופי סוד העולם
העטוף
ביבשה
במים
בצמח
באדם
ובחיה

כ"א שבט ה´תשס"ה

רוכבת על גל הרגש
רוכבת על גל הרגש
זו מתנת האל של המשוררת
אלוהים חוקר כליות ולב
ולי נישאר לעלות את הכאב

כ´ שבט ה´תשס"ה

ישנה משאלה בליבי
ישנה משאלה בליבי
משאלה כזאת שלא יהיו ספסלים ישנים
וכשאני אצא אל סמטאות העיר
לא יהיו עוד פינות בכדי לקבץ נדבות
וכשייפול כוכב מהרקיע אותה אביע
י"ז שבט ה´תשס"ה

תמונה
ימים רבים חלפו מאז פסענו כך יחדיו
אוספים קנה סוף
שוזרים מהם כתר לראש
ומבטיחים הבטחות בלי סוף
ט"ז שבט ה´תשס"ה

ארצי
ארצי מתקשטת עתה
בשלל גוונים וריחות פרחים
ארצי נקודה קטנה
אך מרהיבה ביופייה
בה נמצא ביתי והעץ שבגינתי
בטו בשבט
שוב בעליו המרשימים מתחדש

ט"ו שבט ה´תשס"ה

עתה
בשולחני שירים פזורים
עתה שיש לי מעט זמן לעצמי
קוראת אני בדברים שנכתבו אמש
י´ שבט ה´תשס"ה

זיכרון רחוק
באחד מימי השבוע
שסערו הרוחות
התיישבתי במיטתי
ודפדפתי בתצלומים
ט´ שבט ה´תשס"ה

תפילה
אור אחרון כבה
כולם הלכו לישון
רק עודני ערה בתוך החשכה
מתבוננת בתקרה ובצל העץ העומד סמוך לחלוני
הפתוח לרווחה
בכדי שאם תנדוד לה השינה אתבונן דרכו ביופי הלבנה
ח´ שבט ה´תשס"ה

אתמול
אתמול
יצאנו אל הטיילת
אני ואימי
ז´ שבט ה´תשס"ה

כרך ראשון של חיי
אחד השירים הראשונים
שכתבתי בזמן הנעורים
אך גם בחלוף השנים
נהנת אני לקרוא בו ולראות
דרכו את התבגרותי








ו´ שבט ה´תשס"ה

אם
אם השירים בדמך
ורצונך להיות משורר
לך בעקבות חלומך
א´ שבט ה´תשס"ה

המראה התלויה בקיר
ניצבת אָנׁכִי
מול המראה התלויה בקיר
מזמזמת בשפתיי שיר עליז
כ"ח טבת ה´תשס"ה

משכבר הימים
עוד משכבר הימים
בכל סער שעטפני
ירדתי אל הים
כ"ד טבת ה´תשס"ה

שעת הרהור
שוב אותה שעת הרהור
בזמן ובגיל המתחלף
בכמיהה לילד
כ"ג טבת ה´תשס"ה

יום חורפי בסמטאות העיר
יום חורפי בסמטאות העיר
אנשים מחלונות הבתים
מתבוננים במראה המרשים
של נשירת מטר כעלים מזעם ענן
על אבן מדרכה
כ"א טבת ה´תשס"ה

שירים מהשנה החולפת
מדפדפת אני בשירים מהשנה החולפת
ומגלה שדרכם חל שינוי בחיי
מתוך השורות נגלת לעיני אישה אחרת
י"ט טבת ה´תשס"ה

הכנר
דעך היום
בשמי מרום
כוכב ראשון
י"ח טבת ה´תשס"ה

עודני
עדיין אהובים עלי
רגעי התבוננות
מחלון המטבח
כשבאוויר ניחוח תבשיל
הבא מכיוון סיר המתכת
י"ז טבת ה´תשס"ה

ברחו המילים מראשי
ברחו המילים מראשי
כמבקשי מפלט
מעומס הרהורי הלב
ומראות העין
י´ טבת ה´תשס"ה

בוקר
הבוקר אסף לזרועותיו
את סערת הלילה
שהשכיח כמעה
את תעלוליי עלמת הרוח ועלם החורף
ט´ טבת ה´תשס"ה

שני שירים
לכל עונה יש שיר ומנגינה לקיץ מנגן הים
לשלכת
מרשרשים כרעשנים עלי העץ
א´ טבת ה´תשס"ה

שיריי כוכבים
יפה בעיני שעה זו
של התבוננות בחלון
כ"ט כסליו ה´תשס"ה

בספינתך
בספינתך
אתה שוב מפליג עם המלחים לארץ זרה
אך מתוך השיכחה
עולה בך געגוע
אז אתה שב להניח ראש
כשבשפתייך נמצאות
מילות הסליחה
כ"ט כסליו ה´תשס"ה

אישה בגוף עץ
אישה בגוף עץ
בגן ניצבת
ולאנשי התבל
את חיוכה מפזרת
כ"ז כסליו ה´תשס"ה

אילו
אילו יכולתי לעלות בכתב
את זיכרונותיי
וואדי שלא היה נותר מקום בדף
להכיל את הגאות השפל
אך טוב שהם כתובים עכשיו בכדי להזכיר שהייתי שם
כ"ו כסליו ה´תשס"ה

אישה של ים
אישה של ים אני
מאור ראשון של בוקר
עומדת בחוף זהב
כשקרן אחרונה של חמה
מקשטת בהוד רקיע
אני סוגרת שעריו
כ"ו כסליו ה´תשס"ה

לב הליל
שוב מתעוררת
אל לב הליל
צופה מחלון חדרי
בירח הלבן
המאיר את הרהורי
על התחמקות החלום
כשהשינה חלפה
אל תוך ציפית הכר
כ"ה כסליו ה´תשס"ה

הזמן החולף
מביטה אָנׁכִי בזמן החולף
נראה הוא בעיני
כצמח מרפא
כ"ד כסליו ה´תשס"ה

חנוכייה דולקת
באדן החלון חנוכייה דולקת ובקערה סופגניה והלביבה
מתוכם עולה ניחוח נפלא
הממלא את ביתי
באור קסום ותפילה
כ"ד כסליו ה´תשס"ה

שיר
אמש בערה בי השירה כלהבת אש
כמו ביקשה ממני לפתוח עוד מגירה בחדר הלב
כ"ג כסליו ה´תשס"ה

עונת החורף
אוהבת אני לצפות בטיפות הגשם
איך נושרות הן מעיניי הענן על חלוני
כ´ כסליו ה´תשס"ה

תיקיות מחשב הזהובות
לאחר שנאספו האוצרות בלחיצה נוספת בעכבר
על תיקיות מחשב הזהובות
חזרתי אל שנות האלפיים
כשבתיקי מונחים הזיכרונות
י"ט כסליו ה´תשס"ה

שבה היונה לקנן בגני
אל עץ הצאלון הזקן
שבגני
לאחר מסעותיה הרבים
שבה היונה
י"ד כסליו ה´תשס"ה

משחק החמה
ברקיע משחקת החמה עם הענן
כמו מנסה למצוא מקום בליבו
ולהראות לו את יופי הזהב שבקרניה
אך הוא רק ענן של חורף
מוריד טיפות טל
י"ג כסליו ה´תשס"ה

ירושלים הקדושה
ירושלים בחשכה
כה מרשימה ביופייה
ט´ כסליו ה´תשס"ה

זעקת הרוח
הליל ירד שמי מרום האדימו הרוח שנית זועקת את זעקתה
כאישה בלויה מסתובבת ברחוב
ט´ כסליו ה´תשס"ה

ממשיכה הלאה
לעתים אני כעוסה
אז נושרת לה הדמעה
ידי אותה במהירות מוחקת
חיוך בשפתיי פורסת
וממשיכה לצעוד
לא מביטה על אמש
עם כי תמיד בזריחת השמש
ה´ כסליו ה´תשס"ה

באת אל הים
באת אל הים
כדי להביט בשקיעה
לשכוח לרגע קט
את האהבה שהייתה
ואת ידעת
שלפגוע הוא רצה
את ידעת
שידו רצתה לסגת
מידך האוהבת
ג´ כסליו ה´תשס"ה

אנשי המילים
עיר קטנה
בה תמצא את האומנות בכל פינה
א´ כסליו ה´תשס"ה

אהבה עיר קטנה
יפה אהבה
מרגשת סוערת
רגשותיה עזים לה נכתבים שירים
כ"ז חשון ה´תשס"ה

שלוש מגירות יש לשידה
שלוש מגירות בהן הנחתי
אוצרות
שאספתי עם השנים
כ"ו חשון ה´תשס"ה

שישנו שקט אז נכתב שיר
שישנו שקט אז נכתב שיר
בו משוטטת
בסמטאות הרגש והדמיון
כ"ה חשון ה´תשס"ה

ספינת הדייג הקטנה נתנאל
על פני המים מקפיצה אבנים
ונזכרת בימים רחוקים
כ"ד חשון ה´תשס"ה

משקפיים צבעוניות
מעתה מקשטות בעדנה את הפנים
משקפיים צבעוניות
אליהם נחשפתי לראשונה
כשהמילים החלו לרקוד על הדף
כ"ג חשון ה´תשס"ה

צבעים
יפים בעיני
הצבעים הססגוניים
כל צבע מזכיר משהו
מחיי היום יום
כ"ג חשון ה´תשס"ה

בספסל ישן
בספסל ישן
יושבות אימי ואני
צופות בגל השר
משוחחות על היום שנגמר
כ´ חשון ה´תשס"ה

מה הוא אושר לאדם
מה הוא אושר לאדם
פיסת מים כחולים
אדמה
י"ט חשון ה´תשס"ה

מחלונות הבתים
מחלונות הבתים
נשמעו מנגינות
י"ח חשון ה´תשס"ה

לפעמים
לפעמים
כשנשמע מהרחוב הסמוך לחלוני צלצול פעמון
אני מתגעגעת לספסל הלימודים
י"ז חשון ה´תשס"ה

אוהבת אני
אוהבת אני לכתוב
להעברי אל הדף הלבן
מה שרואות עיני
ולנצור בו לעד
את מראות השגרה
ט"ז חשון ה´תשס"ה

עיניים
לעיניים
מדי יום מתגלים
צבעים מרהיבים
ט"ז חשון ה´תשס"ה

היורה המבורך
הבוקר
בעיר קטנה
ירד היורה
י"ד חשון ה´תשס"ה

כלב עזוב
ראיתי כלב עזוב
לבד מטייל
על שפת הים הכחול
עיניו הטובות מחפשות מסתור מפני הגשם והקור
י"ג חשון ה´תשס"ה

סתיו
עץ עומד בסתיו
למתבונן בו מהצד
יכול להרגיש בגעגועיו
לעלים ירוקים
י"ג חשון ה´תשס"ה

שיר ללילה היפה
בחוץ רוח קרירה נושבת
חודרת מבעד לחלוני
מצמררת תגוף
י´ חשון ה´תשס"ה

פסל האבן
עם קרן ראשונה של שמש בשמי התכלת
הוא הולך אל הנמל הישן
שם נמצאות האבנים הטובות לפיסול
ז´ חשון ה´תשס"ה

מכונת הכתיבה
באחד הימים
שהסתיים הדיו
נכנסתי למחסן
ו´ חשון ה´תשס"ה

שהמילים עומדות מלכת
לעתים
שהמילים עומדות מלכת
אני יושבת בכורסה
מדפדפת בשיריי
ד´ חשון ה´תשס"ה

הפרפר נמשך לאור
מנורה קטנה
מאירה את חדרי
מחלוני הפתוח
נכנס פרפר ססגוני
ד´ חשון ה´תשס"ה

משברי הצדף
אפילו בים
בטיול קטן
בחול לוהט ורטוב
אני כותבת שיר
ב´ חשון ה´תשס"ה

סימן ראשון של חורף
סימן ראשון של חורף
מורגש באוויר
א´ חשון ה´תשס"ה

באצבעותיי
באצבעותיי
להט הכתיבה בוער
תמיד באותן שעות
שקרן חמה מולידה יום
כ"ה תשרי ה´תשס"ה

ריחות הפרחים
על הדשא שליד האוניברסיטה התיישבתי
על ברכתי מחברת שיריי
ועטי שצבעו כים
שוזר מילים ומצייר דרכם את העולם
כ"ד תשרי ה´תשס"ה

בעיניו
בעיניו
ראה אותך אישה
ואת האור של חייו
כ"ד תשרי ה´תשס"ה

שבירים עלי העץ
שבירים עלי העץ
המתגלגלים
על אבן המדרכה
בה אנו פוסעים
כ"ג תשרי ה´תשס"ה

ביום מן הימים
ביום מן הימים שתופיע
ויסער ים הרגש
אפליג בספינתי אל חופייך
כ"א תשרי ה´תשס"ה

שעות קטנות של שקט
הליל זר
כשנודדת שנתי
ועפה היא כפרפר
לאור פנס
העומד בסמטה
הפונה לחלוני
י"ח תשרי ה´תשס"ה

מילים
מה נפלא שלימדוני המורים לפני שנים רבות
על אוצר נדיר שנקרא מילים
י"ח תשרי ה´תשס"ה

חזרתי אל ביתי הישן
אחרי שראיתי קצת עולם
חזרתי לביתי הישן
לנוף ההרים
לניחוח מטעמי אימי
היוצאים ישירות מתנור האבן
ט"ז תשרי ה´תשס"ה

אם ישאלוני
אם ישאלוני
מה מעלה חיוך בשפתיי
אשיב כך צחוקם של ילדים
מלים של שיר
ט"ז תשרי ה´תשס"ה

אהבה בעיני חוף קסום
גווני האהבה כה קסומים
אותנו ביופיים תמיד שובים
לכן אליהם בכמהה
אנו נמשכים
י"ד תשרי ה´תשס"ה

תפילה שחרית
תמיד כשעולה השחר
אני נזכרת בסבי
ובפניו הרכות והחמות
י"ד תשרי ה´תשס"ה

בחדר הלב געגוע מתחק
עונה מתחלפת
קיץ בשלכת
עובר הזמן
בחדר הלב געגוע מתחזק
י"ג תשרי ה´תשס"ה

בנסיעה -שם זמני
בנסיעה במכונית
לביתי
חלון פתוח למחיצה
וחיי העיר ההומה חולפת מול עיני
י"א תשרי ה´תשס"ה

צחוקה של שמש
בשמי התכלת
צחוקה של שמש
ט´ תשרי ה´תשס"ה

חלומות
בשמיים נתלים עם ערב
כוכבים נוצצים
וירח
על הכר נעצמות עיניים
חולמות חלומות
ה´ תשרי ה´תשס"ה

בספר
בספר חתמתי אמש
את השנה העברית
בה כתבתי על נשגבות העולם
כ"ט אלול ה´תשס"ד

זוכרת
זוכרת
איך הגעת אל חוף חיי
כמלח
בחליפת פסים וקובע צחור
כ"ט אלול ה´תשס"ד

כמהתי
עם השנים
כמהתי להיות אימא גוברת תמיד ברגעי השקט
כ"ז אלול ה´תשס"ד

זיכרונות מהקיץ המוזהב
עץ הצאלון מתחיל לנשור
בענפיו עוד מעט יצייץ לו הנחנאלי
את שירת הסתיו
כ"ד אלול ה´תשס"ד

בורחת אל ההרים
בורחת אל ההרים
כשהגאות עולה בתוכי
אז שם על הפסגות
פורסת ידיים ככנפי הציפור
כ"א אלול ה´תשס"ד

אור היום נמוג
אור היום נמוג
רוח קיצית נושבת
למרות שבלוח השנה
חלף עוד חודש
כ"א אלול ה´תשס"ד

עץ הנעורים שלי
עץ הנעורים שלי
בו אהבתי לצפות עם חברים
אל כיפת שמיים נוצצת
נמצא בסוף העיר
י"ט אלול ה´תשס"ד

ציור בצבע השמן
אל הבד וצבע השמן
אָנֹכִי
שבה בכל פעם
כשהמילים עומדות מלכת
י"ז אלול ה´תשס"ד

נתיבי החיים
צלצול מוכר נשמע מבית הספר הסמוך
מזכיר לי נשכחות
אליו מגיעים
כעת ילדים חדשים
לומדים במחברת והספר
על נתיבי החיים
ט"ו אלול ה´תשס"ד

מקום נשגב
בסוף העיר נמצא מקום נשגב ושקט
בו מתהלכת אני יחפה
ט"ו אלול ה´תשס"ד

נשמת הרחוב
ליד חנות הנעלים
בטיילת המוליכה אל הים
יושב הוא בבגדיו הבלויים ומנגן את נשמת הרחוב

י"ד אלול ה´תשס"ד

בשחר העולה
מביטה אני בשחר העולה
לאחר שכל הלילה
אל הנייר נולדו שירים
י´ אלול ה´תשס"ד

צופה בירח
כשהשמש מסיימת את יומה
עולה ירח לבן מההר
ז´ אלול ה´תשס"ד

ביתי הקטן
ביתי ניצב מול הים
בצוהרי השבת
לאחר התפילה
את חלון חדרי אני פותחת
מול עיניי משקיף נוף מרהיב של ים
בגווני כחול טורקיז
ה´ אלול ה´תשס"ד

השירה היא חיי
השירה
כמו חקלאית
אוספת מתוכי
בשעות בדידות
את יבול הסודות
והרהורים
ג´ אלול ה´תשס"ד

חדר עבודתי שבעליית הגג
אל חדר עבודתי
שבעליית הגג
אני שבה בסוף יום
ג´ אלול ה´תשס"ד

לאהבה אין גיל
לאהבה אין גיל
לא קמט פנים
ולא שער לבן
ג´ אלול ה´תשס"ד

צחוק ילדים
צחוק ילדים
כובש ומתגלגל
צחוק מלא תמימות ושלווה
כבעולם של משחקים
ל´ אב ה´תשס"ד

אישה
אישה
בכל סוף התחלה חדשה
פורחת את בכל עונות השנה
בפתח חלונך
ליל קיץ רענן
צובעת את את יום המחר
בכחול ולבן
ל´ אב ה´תשס"ד

כלוליינית בסמטאות העיר
בסמטאות
כלוליינית
נוסעת על האופניים
בצבעי הטורקיז

כ"ט אב ה´תשס"ד

בבית נעוריי
בערב נוגה סביב השולחן
בגינה
יושבים בבית נעוריי
אני והוריי
כ"ח אב ה´תשס"ד

חדרי הלב
משהו מתחיל לקרות
בחדרי הלב
בין ורידי הדם
הפעימות דופקות
כ"ו אב ה´תשס"ד

עולם ללא אומנות
בואו נעצום לרגע עיניים ונדמיין לנו עולם ללא אומנות
איך לדעתכם היינו חיינו בעולם כזה
שלא יכולנו בשום דרך לבטא את מה שאנו מרגישים
כ"ה אב ה´תשס"ד

לשעת ערב הים עודו עמל
גם בשעה זו של ערב
כשהיום מזמן דעך
הים עודו עמל
כ"ד אב ה´תשס"ד

לאהבה אין גיל
לאהבה אין גיל
לא קמט פנים
ולא שער לבן
כ"ג אב ה´תשס"ד

בית קפה קטן הנקרא מיסטיכאן
בסוף העיר
נמצא בית קפה קטן
קסום ונפלא
הנקרא מיסטיכאן
כ"ג אב ה´תשס"ד

ציור בענן
בדמיוני
ציירתי בענן רקיע ציור
של אלפי חיות וצורות
כ"ג אב ה´תשס"ד

לכל אדם חלום דרך
דרך ארוכה
עברתי מאז
השבילים המפותלים
כ"ג אב ה´תשס"ד

אדמתי
על אדמתי
אני הולכת ברגליים יחפות
והיא כמו החמה
את כפותיי מחממת בעדנה
י"ט אב ה´תשס"ד

שבת המלכה
תרד שלווה
על עירי הקטנה
שתקבל היא ברינה
את השבת היפה
י"ט אב ה´תשס"ד

אגדת סוס הפרא
אוהבת אני
להביט בסוסים
בדהרתם
האצילית
מה הפלא
שחיברו עבורם
אגדות
י"ט אב ה´תשס"ד

אנשים קטנים
הים
גדול כגודל העולם
עד שנדמה לי שבמשך השנים
אסף אל גליו
סיפורים רבים
י"ח אב ה´תשס"ד

בלונה פארק שליד הים
בלונה פארק שליד הים
אוהבת אני לטייל
כי שם כל התמימות נמצאת
י"ח אב ה´תשס"ד

אספנית המילים
יש האוספים
עטים נובעים
תמונות
מכתביות
ואני אוספת מילים
י"ח אב ה´תשס"ד

פגישה מקרית
בקניון העיר אחר הצהרים
בפגישה מקרית
לאחר שנים שצעדנו לבדנו
אל תוך דרכי החיים
י"ז אב ה´תשס"ד

שיר אהבה
אמש
התקשטה הטיילת
באורות צבעונים
ט"ז אב ה´תשס"ד

אוגוסט
שוב אוגוסט
איך חלף הזמן
כנסיעת רכבת
לארץ לא מוכרת
ט"ו אב ה´תשס"ד

ערב
כבר החל הערב השמיים מכתכסים
בשמיכתם הנוצצת
ירח חולף מול חלוני
י"ד אב ה´תשס"ד

פרחי הטבע יבשו
קיץ אלפיים וארבע
פרחי הטבע יבשו
אך לא עצי הצפצפה
י"ב אב ה´תשס"ד

הרחוב הצוהל
הבוקר כבר החל
אני מסיטה וילון משי
ומתבוננת בחלוני
י´ אב ה´תשס"ד

הבט אל הים
הבט אל הים הזה
וראה איך למרות סימני הזיקנה
בקצוות הגלים
עוד מושך אליו אלפי אורחים
ח´ אב ה´תשס"ד

אדן החלון
בתום החורף
שבו הציפורים
אל אדן החלון
ז´ אב ה´תשס"ד

נדודי הקיץ כבר מזמן החלו
נדודי הקיץ כבר מזמן החלו
למרות כבדות החום
והרוח העליזה
המשחקת בעלי הצפצפה
ז´ אב ה´תשס"ד

משוררת הים
משוררת הים אני
יושבת בצוק גבוה
גומעת בעיני את יופי האופק המתקשט בלהקת שחפים צחורות
ה´ אב ה´תשס"ד

ספרים נדירים
אני יושבת בחדרי
מדפדפת ביום חופשה
בספרים הנדירים
שחלקם הצהיבו
אך לא גיבורי הסיפור
או השיר כובש הלב
ד´ אב ה´תשס"ד

נפילת כוכב
עיר קטנה ירד עלייך הערב
מיום שפתחת שערייך לקיץ
אין שקט ברחובותייך
ג´ אב ה´תשס"ד

חנות התבלינים
כשמסתיימים התבלינים
אני פוסעת לכיוון ששת הימים
שם הם נמכרים בשפע
בשלל ריחות וגוונים
ב´ אב ה´תשס"ד

הבוקר נפתח בכתיבת שיר חדש
הבוקר נפתח בכתיבת שיר חדש
הלוקח את המשוררת שבי
בכל פעם למסע אחר במנהרת הזמן
א´ אב ה´תשס"ד

שפת התווים
אילו ידעתי את שפת התווים
הייתי מנגנת אלפי שירים
בגיטרה שקניתי לפני שנים
כ"ט תמוז ה´תשס"ד

אני חוזרת אל הים
בשל הקיץ החם
אני חוזרת אל הים
כ"ט תמוז ה´תשס"ד

בשעות מוקדמות של ערב
חשבתי לעצמי בעומדי מולם
מה נפלא כך להזדקן בעולם
להלך שלובת יד ברחוב
להביט בחלון הראווה
בשעות מוקדמות של ערב
ולדעת תמיד שהאהבה תבער כאש
כ"ז תמוז ה´תשס"ד

רשמים מהעיר הגדולה
אני קוראת את מלותייך
שמהם מצטיירת כל העיר הגדולה
שממנה הוקסמת
כ"ו תמוז ה´תשס"ד

געגועים לשלכת ולימי החורף הקרים
וודאי מראות אלו כבר נשכחו
לנוכח כדור האש התלוי בשמי רקיע
כשרוח לחה נושבת מדביקה את הבגדים
אני קוראת בשירתי בגעגועים
לשלכת ולימי החורף הקרים
כ"ה תמוז ה´תשס"ד

דיוקן הסמטה
היום בגילי
אין לי רצון לתאר בשירי
את דיוקן הסמטה
אלה לתאר רק את קול ההמולה
כ"ה תמוז ה´תשס"ד

יפים בעיני הליל ויום
מה נפלא היום
השמש זורחת ציוץ ציפורים בצמרות העצים
מה נפלא הליל
בו חלומות רוקמים
יפים בעיני הליל ויום
שברא עבורנו האל שבמרומים
כ"ד תמוז ה´תשס"ד

הרים
מה יש בהרים הכובשים את סקרנותי בכל בוקר מחדש
כ"ג תמוז ה´תשס"ד

זה הגל השר לי כעת את שירתו
זה הגל השר לי כעת
את שירתו הנוגה
בצפייה מרהיבה
של דעיכת השמש
במצולות ההר
כ"ג תמוז ה´תשס"ד

ימי היריד
כה אהובים עלי ימי היריד
לנסוע באופניים
עד לתחנת האוטבוס הישנה
ולשוב הביתה עם כמה יצירות אשר תהדרנה בהוד
את הקירות
כ"ג תמוז ה´תשס"ד

הרחוב עטוף ילדים
לעתים בצפייה בם
חולמת בהקיץ
אך ילדתי או ילדי
תחת החלון קוראים לי אמא
כ"א תמוז ה´תשס"ד

שני שירים
אתה
שלמדת אותיאיך לבנות עפיפונים
ולהעיפם בזמן הנכון


זו הייתה ילדות אחרת
קטנה אך זוהרת
כעת בגן המשחקים
הגוונים כבר מרהיבים
אני הפכתי לאישה
ואילו ילדותי הפכה להיות
תמונות קסומות
באלבום זיכרונות
כ´ תמוז ה´תשס"ד

כשהמוסיקה מתנגנת
בליבי
רוח געגועים נושבת
למקומות ואנשים
כשהמוסיקה ברקע מתנגנת
י"ט תמוז ה´תשס"ד

תיירת חוף
בעומדי בשער
צופה כתיירת באופק הכחול
כצבע הגלים
המתנפצים כעת בסלע
י"ח תמוז ה´תשס"ד

משוררת אָנׁכִי
בריצה לילית
מביתי הישן ברחוב חופית
אחת עשרה
עד לרחוב רוטשילד
החדש
מצטרפים לעתים לריצתי מכרים שלא ראיתי שנים
י"ז תמוז ה´תשס"ד

בארץ הזמן
בארץ הזמן אין רמזורים
רק תקתוק שעונים
ט"ו תמוז ה´תשס"ד

שירי הקטן
שירי זה שונה מכל השירים שאני כותבת
לאור מנורה ומנגינת מקלדת
י"ד תמוז ה´תשס"ד

שיר הלל לקיץ המשתולל
דעך עצב הליל
שעטף אדם
כשהפציע בוקר חדש
לתוך קיץ רענן
י"ג תמוז ה´תשס"ד

בְּבֵּית אִמִּי
עַתָּה לֶשְׁעַת צָהֲרים
נִכְתַּב זִכְּרוֹן יַלְדוּת
כ"ז ניסן ה´תשס"ה

מעיין הידע
בכל לגימה
ממעיין הידע
אין בי שובע
רק כמהה
לדעת יותר
על החיים
ה´ ניסן ה´תשס"ה

ירח
וחייך הירח
כאילו ידע
שהערב
ייכתב לכבדו שיר
א´ ניסן ה´תשס"ה

מחפשת מילים
בימים שחדר הלב
ריק מגאות
מחפשת אני מילים
חדשות
לתאר מראה ורגש
כ"ג אדר ב´ ה´תשס"ה

מלכתי האהובה
עוד מעט אניח לי לאחור
את הבוקר העמל
והתעטף כולי
בשלוות השבת
כ"א אדר ב´ ה´תשס"ה

פרחי כלה
פרחי כלה צמחו בגינתי
לאורך עצי הפרי מבין עשבים
המקנאים וואדי מיופי זה
בעל גבול ירוק ועלה כותרת צחור
ו´ אדר ב´ ה´תשס"ה

פלאי חיים
בכל יום
אני לומדת דבר חדש
אך לעתים בבוא הערב
נעים להמשיך ללמוד בשניים
על פלאי החיים
שיצר עבור האדם
האל שבמרומים
ג´ אדר ב´ ה´תשס"ה

לצלילי הכינור
בשדרה
עומדים אנו בדממה
המבטים מספרים
על הרגש שמסמיק פנים
ל´ אדר א´ ה´תשס"ה

המכאוב
הניחו לסער שבי
להיכתב במילים
הניחו לסער שבי להשתחרר
תנו לדמעה לנשור
שארגיש בשלווה
אשוב אליכם
כאישה
כ´ אדר א´ ה´תשס"ה

בגני
בגני בשעת הציור
מציירים הילדים
את יופיו של העולם
כפי שנראה הוא
בעיניהם
י"א אדר א´ ה´תשס"ה

הלבנה
חַרת לו הזמן
את סימניו
באור ובחשכה
כ"ד שבט ה´תשס"ה

דפיי אהבה
שתופיע האהבה
אל תוך שגרת היום
יפעם ליבי בעוז
כצלילי התוף
י"ט שבט ה´תשס"ה

האומנות
שיר ישן שלי
אבל גם היום מתחברת אני למילותיו
י"ז שבט ה´תשס"ה

שיר
בים השירה
מפליגה בספינתי
כמלחית מנוסה
היודעת היטב
מה עוצמת הרוח
גובה הגל
מפני שהים הזה מכירה אני
ככף ידי הכותבת בחולותיו הזהובים
את חיי בחרוזים
י"ד שבט ה´תשס"ה

הלילה מחלון חדרי מחייך הירח
הלילה מחלון חדרי מחייך הירח
צבעו כדף המחשב
מולו מנסה כבר שעות לכתוב את דברי הלב
ו´ שבט ה´תשס"ה

העיר
עלתה הלבנה
מעמק ההר
והעיר שידעה להרשימני
נראת עתה בעיני כזרה
שנסעו למרחקים
אחיי האהובים
כ"ט טבת ה´תשס"ה

נרות ריחניים
בחדרי על שידת הספרים אוסף מיוחד
של נרות ריחניים
ולאורם הקטן
אני קוראת שירה
ד´ כסליו ה´תשס"ה

סרט נוסטלגי
בראשי חולפים כעת
כל שנות השמונים
כסרט נוסטלגי
ה´ תשרי ה´תשס"ה

אהבה התגלתה לאדם
אהבה התגלתה לאדם
מאז מבריקות עיניו
ומסמיקות פניו
כ"ז אלול ה´תשס"ד

אהבה התגלתה לאדם
אהבה התגלתה לאדם
מאז מבריקות עיניו
ומסמיקות פניו
כ"ז אלול ה´תשס"ד

מסע שורשים
סיפורים יפים וקסומים
שמעתי עוד משחר ילדות
על מרוקו הקסומה והרחוקה
ארץ שבה מעולם לא הייתי
אך ניחוחת תבשיליה ובשמיה
שזורים בדמי
כ"א אלול ה´תשס"ד

בכל מפגש תחת עצי השדרה הולמים הלבבות
בכל מפגש בצוהרי יום
בספסל ישן
תחת עצי השדרה
הולמים הלבבות
ט"ז תמוז ה´תשס"ד

פרחי כלה
פרח כלה זה גדל בגינתי
והוגש לי ליום הולדתי
מקווה שהתמונה ברורה



י"ג שבט ה´תשס"ה

זיכרון רחוק
באחד מימי השבוע
התיישבתי במיטתי
ודפדפתי להנאתי בתצלומים
ט´ שבט ה´תשס"ה

כלייזמר
אני אף פעם לא הייתי
בכלייזמרים של צפת
אבל ממה שראיתי בטלוויזה
נתן לי מספיק השראה לפסל הבא
את הפסל צילמתי במצלמה מאוד קטנה המחוברת למחשב
אני מקווה מאוד למרות
הטשטוש תוכלו לראותה

ד´ חשון ה´תשס"ה

כל שהיה בינינו נגמר
שכחי, הוא אמר
כל שהיה בינינו נגמר
י"ז אלול ה´תשס"ה

***
אהוב תמיד עם ערב
שהשקט נושב
מנסה לכתוב מה מרגיש הלב

ט´ אלול ה´תשס"ה

השחקנית
יושבת היא בחדר ההלבשה
כ"א אב ה´תשס"ה

יומן
בתוך הדפים בתאריכים מדיוקים
חשפת סודות
כמו בקשת להשיל מעלייך
את כובד המכאוב
ח´ תמוז ה´תשס"ה

רחקת אחות
אך בבוא חג ושבת
אמתין בפתח ביתי לבואך
הלא זה דמי הזורם בדמך
גם אם ירחק ליבך
דעי כי אנו תמיד קרובות
לכן נוצרנו לעולם כשתי אחיות
י"ז סיון ה´תשס"ה

הבחירה של אושרי
אושרי החליט בליבו
כי בעקבות גילו לעולם לא יקים משפחה
אך חייו יהיה מלאי שירה
וניגונים
שיושרו בני אנשים וילדים


י"ג סיון ה´תשס"ה

חתונת הכסף
חורף בחוץ
רוחות קרירות מנשבות
ועץ הצפצפה בחצר ביתם
של רבקה ושלום
נשר כבר בסתיו
ב´ סיון ה´תשס"ה

הסיפור של עדנה
השעה הייתה כבר חמש אחר הצהרים,
רוח עדינה נשבה והחמה החלה לאיטה לצבוע בגוון אדום .
את שמי מרום
כ"ה אייר ה´תשס"ה

בסתיו האחרון
רפאל ישב על הסלע
כ"ד אייר ה´תשס"ה

שנים
שנים מנסה להתקרב
פותחת דלת
אך מול פניה אתה חולף
לא רואה לא שומע
את דברי הלב החבויים בחדר
י"א אדר ב´ ה´תשס"ה

לאורך השנים
מעולם לא סיפרתי לך
על שירתי
מעולם
לא שחנו לשעת ערב מאוחרת
כ"ז אדר א´ ה´תשס"ה

בית אימי
בבית אימי
בגינה הצבעונית
יושבות שנינו מול שולחן עץ בצבע חום
לוגמות תה מקנקן מהודר
ד´ אדר א´ ה´תשס"ה

אודליה והשמלה
אודליה ילדה בת שש
בעלת שער מתולתל
ועינים כצבע הדבש
מתוך הפרודיה מכתיבה יוצרת

כ"א שבט ה´תשס"ה

הסערה
שוב חורף הרהרה לעצמה
ביושבה מול מסך הטלוויזה
לוגמת תה צמחים מקנקן מתכת אותו הביאה עמה כשעלתה לארץ ממרוקו
ד´ שבט ה´תשס"ה

המנורה סיפור נסיוני לאיגון
בהבטתי בספר ובמנורה נזכרתי בדברי המוכר שיש בה קסם ומיוחדות
ואכן צדק הוא כי מעתה בכל לילה קוראת אני שירה וסיפורת
ישירות מהמיטה
כשהמנורה מגישה לידי ספר משידת הספרים
י"ז טבת ה´תשס"ה

יום מוזר
זה קרה באחד הימים
איל מוכר נעלים במקצועו
התעורר אל תוך בוקר די מוזר
ט"ז טבת ה´תשס"ה

השחקנית
יושבת היא בחדר ההלבשה
מביטה במראה אשר לשוליה
הצמידה תמונה משפחתית
מנסה להפיג מעט מתח העוטף אותה בכל הצגה
ט"ו טבת ה´תשס"ה

לאורך השנים
מתבוננת בתמונת ילדות
אשר הצהיבה עם השנים
ונזכרת
למרות קשר הדם
מעולם לא שוחחנו שיחות ארוכות
י"ב טבת ה´תשס"ה

צחוקו של ילד
אמצע הלילה
לקול בכיו של ילדה הרך
שנולד רק עתה התעוררה
י"ז כסליו ה´תשס"ה

בעקבות המכתבים
היא פתחה את חלון דירתה החדשה אליה עברה לפני כמה חודשים, רוח של סתיו ליטפה פניה
ב´ כסליו ה´תשס"ה

רישום לילי
אני יושבת בגינתי בה החלו לפרוח פרות החורף
גומעת בעיני מראה זה של סוף יום
כ"ח חשון ה´תשס"ה

הסיפור של נועה
נועה ציירת
את ציוריה היפים מוכרת בכל סופי שבוע
בסוף העיר ביריד
י"ב חשון ה´תשס"ה

בעקבות הגעגוע
הם תמיד יורדים שלובי יד אל הטיילת שבקצה העיר
ט´ חשון ה´תשס"ה

למרות הכל
השעה חצות הליל
ילדיה מזמן כבר נרדמו
ל´ תשרי ה´תשס"ה

אהבת רפאל
רפאל אהב את הים
כמו שאהב את הכתיבה
וחלומו להיות סופר
שם בין גליו הכחולים
של הים בחלות הזוהבים
היה נהנה להלך ברגליו היחפות
כ"ט אב ה´תשס"ד

שיחת רעים
בשיחת רעים
לשעת בוקר בהיר
שחנו על מהות החיים
תלאות העולם
ט"ז אב ה´תשס"ד

חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד