|
![]() |
|
||||||||||||||
|
בני היה הראשון לענות
בני היה הראשון לענות לשאלה האלמותית של מרים רוֹת: כ"ז סיון ה´תשע"ד שיר שלא נקרא שיר שלא נקרא הוא כמו העץ ההוא ביער כ"ז אדר א´ ה´תשע"ד תפילה גַּגִּית כָּל הַקּוֹלְטִים פּוֹנִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ גּוֹזָלִים אֶל אִמָּם כ"ח שבט ה´תשע"ב מרק למקום אחד? עם דבר אחד? אז הינה: כ"ד אדר ב´ ה´תשע"א ד"שים אוֹטוֹ צַעֲצוּעַ שֶׁקְּפִיצוֹ עוֹד דָּרוּךְ וְרֶבַע תַּפּוּחַ מְקֻלָּף י"א תמוז ה´תשס"ט מדעי הרוח אִם אַתְּ רוֹצָה לֶאֱהֹב אוֹתִי, עֲשִׂי זֹאת לִפְרָקִים פְּרָקִים י"א תמוז ה´תשס"ט נקמה בַּזְתִּי לָהּ. וְהָיִיתִי מַמָּשׁ גָּדוֹל. כ"ח טבת ה´תשס"ט פרשת השבוע לילד הִרְגוּ כָל-זָכָר בַּטָּף כ"א סיון ה´תשס"ח שבירת כלים בָּא לִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה קִיצוֹנִי, כְּמוֹ לִשְׁבֹּר צַלַּחַת ה´ ניסן ה´תשס"ח הלן קלר הָיְתָה לָהּ אֲרֻבָּה אַחַת וִיחִידָה כ"ט אדר א´ ה´תשס"ח חַג אָבִיב בָּדַקְתִּי בְּכָל חֹר וָסֶדֶק אִם לֹא נִשְׁאֲרָה אוּלַי אֵיזוֹ עוּגִיָּה לֶאֱכֹל. ב´ חשון ה´תשס"ח אֶלֶם וּבְרַחֲמִים עָטַפְתִּי בָּהֶן דְּמָעוֹת ט"ו אלול ה´תשס"ז השואה היתה בצבעוני חִיּוּכוֹ שֶׁל הַקָּצִין לֹא הָיָה מְטֻשְׁטָשׁ כ"ז ניסן ה´תשס"ז פעמים לִפְעָמִים אַתָּה פּוֹעֵם בִּמְהִירוּת כְּאִלּוּ בְּקָרוֹב תִּכְתֹּב שִׁיר כ"ז חשון ה´תשס"ז פָּתֵטִיקָה כָּל אָדָם פָּתֵטִי. לוֹפֵת בִּטְנוֹ בִּכְאֵב כ"ב אב ה´תשס"ו בחתונה של חבר משותף לַחֲלֹק אִתְּךָ רֶגַע שֶׁל אִינְטִימִיוּת דְּבִיקָה י"ט אב ה´תשס"ו התנגשות לַעֲצֹר לִפְנֵי שֶׁכְּבָר לֹא אוּכַל לְהָאִיץ, פָּשׁוּט לְהָאִיץ קָדִימָה כ"ט ניסן ה´תשס"ו להיות לה בגד וְרָצִיתִי לָרוּץ וּלְחַבֵּק אוֹתָהּ לִהְיוֹת לָהּ בֶּגֶד כ"ו ניסן ה´תשס"ו סְטָטִי סְטָטִיסְטִית הֲרֵי (טוֹעֲנִים כָּאן בְּלַהַט) לֹא תִּשָּׁאֵר עָצוּב ט´ אדר ה´תשס"ו מיומנו של נהג די 9 הַצְּלִיל הַמּוֹנוֹטוֹנִי שֶׁל הָרֶוֶרְס הִטְרִיף אוֹתִי כ"ד טבת ה´תשס"ו זכות הציבור לדעת הָסִירוּ אֶת הַלּוֹט הוֹצִיאוּהוּ וְנֵדְעָה אוֹתוֹ ה´ טבת ה´תשס"ו הַדְלָפָה פִּרְטֵי הַזּוֹכֶה חֲסוּיִים עַד שֶׁשֶּׁבֶר ל´ תשרי ה´תשס"ו בְּחִירָה אַחַת די לעסוק בהבלים ג´ תמוז ה´תשס"ה בַּל תַּשְׁחִית וְעַל שְׁאֵרִית הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנָּסְעָה לֶאֱהֹב אוֹתְךָ י"ג סיון ה´תשס"ה רִפּוּדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַסְּפָרַדִּים אֲנִי נֶעֱטָף פַּסֵּי לָבָן מְסֻלְסָלִים ל´ ניסן ה´תשס"ה בְּעֵין סַעֲרַת הַחַיִּים מִגַּעֲשֵׁי הַחַיִּים שֶׁלִּי וּמִגַּעֲשֵׁי הַחַיִּים שֶׁלּוֹ ד´ שבט ה´תשס"ה אִשּׁוּר הַמְרָאָה לְפֶתַע נִפְרָשׂ לְפָנַי הַמַּסְלוּל כֻּלּוֹ ט´ טבת ה´תשס"ה בְּרַעַשׁ הַשֵּׁם קצת שקט, זה כל מה שביקשתי י"ד אב ה´תשס"ד אֲרַמִּית ללומדי הגמרא שבינינו י"ט תמוז ה´תשס"ד השם לא יעזור זה לא דטרמיניזם עיוור ולא אתאיזם כופר, אלא הבנה פשוטה, מפוכחת, היסטורית, אמפירית, פיזית קטנה-אבל-ברורה. ט"ו סיון ה´תשע"ד ויהי אחר הדברים האלה לילות אחוזי טירוף, לפידים וחבלים אחזוהו ולא הרפו. כ"ח חשון ה´תשס"ז טרור וילדים רכים מתקוטטים כאילו רבים מי יגיע לשערי מוות ראשון מן השניים. י"א סיון ה´תשס"ו הבית של בָּרָט היה ממש כמו לנסות לנעוץ סיכה באבן ט´ שבט ה´תשס"ו וְהַבּוֹנוּס הרהור בעקבות קללות כי תבוא י"ט אלול ה´תשס"ד לגעת בשורש ה´ ניסן ה´תשס"ו רגלי חסידיו נחשו איפה זה צולם ח´ תשרי ה´תשס"ו תלוי הצבעוניוּת שבשגרה כ"ז סיון ה´תשס"ה פיתול סיטואציה פשוטה מזוית סקרנית י´ אייר ה´תשס"ה שני סיפורי סבתא מתיישבים על הספה הנעימה, במין חצי-ישיבה חצי-שכיבה וכורים אוזן אל הסיפור ט"ז טבת ה´תשס"ו הייתי בטוח שהם לימונים ירוקים הם היו, בלי טיפת צהוב, וקטנים מאוד ו´ תשרי ה´תשס"ו תֶּזָה\אַנְטִי בְּרֵאשִׁית, הִתְכַּוֵּן הָאֵל לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם נִפְרָד, כַּמּוּבָן. י"ד אייר ה´תשס"ה |