בואי ותמצאי יושב כיסא בישיבה

בקצב המואץ של דפיקות
ליבי בהתאהבותו בך,
אפשר לשמוע את קריאותייך

ואספר לך שבאמצע התמוז (ביום הילולת האור החיים הקדוש)
עז חפצי לשריפת החמץ

פלא כמה החשך יכול לנצוץ

אל תאמרו לא תחיינה, תנו לי גבורה ואשאל -
התחיינה?

פתח את כל החלונות לרווחה ולראו

התיידדתי עם הים של אותיות

הרי את מקודשת פי ישמיע
כמו קורא
לשכינה

כל ההרים תקעו כף

כפי שכבר אמרתי
תחת עננה של מפלצת בטון

הוא שואל:
האם יש שמים?
האמנם קיים מעיין געגוע?

כתף-אבן דוממת סוכה על רקפת
מאיימת עננים וברק,
בקשב אכזר, באוזן נוטה
זכרון כלימת-חיילים בחרך.

´וכשתשוב ותהלך עלי עשב
ותחכה לצלצול הפלא, אמר במתק -
תהא תזוזתו כמנגנת במיתרי לבבך,
וצלצולו כמבשר: "והיו לבשר אחד"´.

בצומת ג´ית מאחורי
סורג צהוב (עגול ואסטטי)

כך טעות מתוקשרת: ´בטיהרה
שרגא מאי אהני´?
האורות על הגשר הם כדי הגחכה!

כך בקרן זווית,
ועיני להבים,
ודמעת כסף.

כאייל הזה שעורג אפיקים
בלי לשאול על שום
מה חשקה נפשו במים -
לכו למים.