הכרם של ישי שיר

קוראים את קריאותיהם
מחליטים לי החלטותיהם
בוחשים בי כמרק
ואני מסתובב כמרקחה
סביב הסיר העגול.

ה´ טבת ה´תשע"ז

הלב קם עם מועקה בבוקרי
המועקה קמה בבוקר עם לבי
הבוקר קם בלב מועקתי

ב´ כסליו ה´תשע"ז

לפעמים נדמה שהם עוד ישיגו
במכוניות מרוצם
את כל מרחב כדור הארץ,
אך פתאום "האט" -
פקק

י"ח תשרי ה´תשע"ז

לפתע נפתחו השמיים
בתקרה עם פלורוסנטים מסנוורים
והמון מצטופף ורוקד

י"ח תשרי ה´תשע"ז

ביני לביני
ביני לבין חבריי
ישנו חלל
שאליו נשלחות משלחות
שחוקרות -

י"ג אב ה´תשע"ו

אני מרים את האבנים
ומפילן,
תופסן
ומשליכן
ושוב
והיום ממשיך לשתוק

י"ג סיון ה´תשע"ו

אף יצרתי משרד חוץ
(מאוד חברתי, מודרני ומתורבת)
שמחובר על ידי משרד התקשורת
(גם המצאה מודרנית)
למשרד פנים
(מאוד מופנם עשיר ורחב)

י"ג סיון ה´תשע"ו

ומעתה אל תיקרי רק
חַרות
אלא חֵרות.

י"ט ניסן ה´תשע"ו

והדמעות המרות כמוות
הם כמים לנפש הצמאה
כמים לשאלה - למה לחיות?
וזהו הדיכאון
הכי מחייה בעולם

י"ב ניסן ה´תשע"ו

הם רוקדים
לאט לאט
בשלווה
את ריקוד החיים הפשוטים
העכשווים

ד´ ניסן ה´תשע"ו

מותר לבהות, להסתכל
אסור להתבונן
שלא לדבר על לדבר

ד´ ניסן ה´תשע"ו