לִהְיוֹת מְאוֹהָב זֶה לִקְפֹּץ מִבּוּעָה לְבוּעָה עִם מִמְחָטָה מְרֻפֶּטֶת בַּיָּד,

וּלְהַגִּיד לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב דַאמְפְּלִי דוֹמְפְּלִי דַאם.

הָיִיתִי פַּעַם מֶלֶךְ שֶׁחַי בְּלִי דְּאָגוֹת,

בְּלִי נְתִינִים הֲמוּמִים שֶׁשּׁוֹכְבִים בְּלִי עֲצָמוֹת.

הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד עִם אַרְמוֹנוֹת שְׁמִתְקַפְּלִים,

עִם מִלְחָמוֹת שֶׁנִּגְמָרוֹת, רָכַבְתִּי עַל הֶהָרִים.

עַכְשָׁיו אֲנִי מִין אַבָּא שֶׁחַי בָּאֲדָמָה.

שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה,

עֵץ לֹא צָמַח, עָנָן לֹא פָּרַח,

רַק מַלְאַךְ בֶּן אֶלֶף שָׁנָה הֶעֱלָה חֲצִי חִיּוּךְ עַל פָּנָיו

וְהִמְשִׁיךְ לִרְקֹם חֲלוֹם.